מראת רוחות, ששימשה את ג'ון די, איש האשכולות והאסטרולוג מהמאה ה-16 של המלכה אליזבת הראשונה, מקורה במקסיקו, כך מדווחים צוות חוקרים בכתב העת Antiquity. באמצעות שיטות מדעיות, הם הוכיחו כי האובסידיאן (סוג של זכוכית געשית) שממנו עשויה המראה העגולה הגיע מסמוך לפצ'וקה, 85 ק"מ צפונית מזרחית למקסיקו סיטי, אך כיצד היא הגיעה לרשותו של די נותרה בגדר תעלומה.
היסטוריונים חשדו כי המראה של די הובאה לאירופה ממקסיקו, אך היו חסרי הוכחות. לכן, צוות המחקר מאוניברסיטת מנצ'סטר, הסניף הסיבירי של האקדמיה הרוסית למדעים ואוניברסיטת מיזורי, השתמש בניתוח רנטגן למדידת הרכב המראה והשווה אותו לדגימות שנלקחו ממקורות מקסיקנים שונים, מקורות אובסידיאן. התוצאות שלהם הראו שזה הכי תואם את הדגימות מפצ'וקה.
"למרות שמראות מעוגלות הן סוג ידוע של אובייקט אצטקי, טרם אושרו הדוגמאות על ידי הוכחה אנליטית", כותבים החוקרים.
"Obsidian שימש ע(ל ידי האצטקים) במובנים רבים, למטרות רפואיות והגנה", ממשיך הצוות. "המראה הרפלקטיבי פעל כמגן מפני רוחות רעות, ותפס את דמותו ונפשו של האדם". החומר היה קשור גם למוות ולעולם התחתון. האל האצטקי טזקאטליפוקה ("מראה מעשנת") מוצג לעתים קרובות כשהוא לובש מראות, שייצגו את יכולתו לחזות את העתיד.
אסוציאציות כאלה השפיעו כנראה על אירופאים כמו די, שאולי קנו את המראה בבוהמיה (כיום חלק מצ'כיה) בשנות ה-80 של המאה ה-20 והשתמשו בה במהלך חקירות הנסתר שלהם. במשך שנים רבות, די עבד עם מדיומים, שהשתמשו במראות ובכדורי קריסטל כדי לקבל תקשורת ממלאכים ורוחות. די שימש גם כיועץ מדעי של המלכה ועזר לתכנן כמה מהפלגות אנגליה לאמריקה.
"בהתחשב בהתעניינותו של די בעולם החדש, יתכן שהוא היה מודע למשמעותו של האובסידיאן, ולכל הידענים על מראות טזקליפוקה הייתה משיכה ברורה", כותבים החוקרים. "אכן, ייתכן שזו הייתה הסיבה העיקרית לרכישתה".
המוזיאון הבריטי קיבל את המראה של די בשנת 1966, והיא מוצגת כעת בגלריית ההשכלה של המוסד.
כחלק מחקירתם, הצוות ניתח שלוש מראות אובסידיאן נוספות באוסף המוזיאון הבריטי וגילה כי גם להן מוצא אצטקי. כמו במראה של די, מקורו של האובסידיאן שנראה כמשקף בודד אחד למראה הוא מפצ'וקה, בעוד השניים האחרים הגיעו מאוקארו, 170 ק"מ צפונית-מערבית למקסיקו סיטי.
"למראות יש היסטוריה ארוכה של שימוש בתוך שיטות הקסם האירופאיות", אומר סטיוארט קמפבל, פרופסור לארכיאולוגיה מהמזרח הקרוב באוניברסיטת מנצ'סטר ואחד ממחברי המאמר. "אז המשיכה של מראה מחומר חדשני, שמקורו בתרבות אקזוטית עם סיפורים על השימוש בה לשם ניחוש, והדרמה של ראיית תמונות משתקפות עמום בתוכה כנראה הפכו אותו לאובייקט מפתה מאוד לשימוש עבור די".