תערוכה חדשה בהשראת Inferno, החלק הראשון בשירו האפי של המשורר האיטלקי דנטה אליגיירי "הקומדיה האלוהית" (1320), הגיעה בזמן משום ש"המאה בה אנו חיים הפכה לגיהינום בעצמה", אומר האוצר שלה ז'אן קלייר.
התערוכה, ב-Scuderie del Quirinale ברומא, מציינת 700 שנה למותו של דנטה. היא כוללת יותר מ-200 יצירות מימי הביניים ועד היום, המציגות את הגיהינום על כל צורותיו, מתיאורי רנסנס דמוניים של גופות מכוסות אש וגופרית (פיטר הויס, Inferno, 1570), ועד לחוויות של גיהנום על פני כדור הארץ, כגון מחנות הריכוז של מלחמת העולם השנייה (Boris Taslitzky, Le petit camp à Buchenwald, 1945).
הלוואות משמעותיות כוללות דגם יציקת גבס של "שערי הגיהינום" מאת אוגוסט רודן, שהגה בשנות ה-80. הצוות שמר את היציקה שהושאלה ממוזיאון רודן בפריז בבית היציקה של קוברטין. "הגודל יוצא הדופן של העבודה הזו הפך את התצוגה הזו לאחד האתגרים הארגוניים והלוגיסטיים השאפתניים ביותר בהיסטוריה של Scuderie del Quirinale", אומר דובר התערוכה.
"מפת הגיהנום" של סנדרו בוטיצ'לי (1480-90), המתארת את התופת כחרוט הפוך המתחדד למרכז כדור הארץ, יוצג רק בימים הראשונים של התערוכה (שיוחלף בפקסימיליה). היצירה מושאלת מהספרייה האפוסטולית של הוותיקן, אשר "שללה את השאלת איורי הקומדיה האלוהית (האחרים) בגלל שבירותם הקיצונית", מוסיף הדובר.
ציורו של בוריס טסליצקי Le Petit Camp à Buchenwald (1945).
תמונה דיגיטלית: © Rmn Grand Palais/Dist. צילום סקאלה, פירנצה; © בוריס טסליצקי, מאת SIAE 2021
בראיון ל- Il Giornale dell'Arte עיתון האמנות האיטלקי, קלייר אומר ש"תור הזהב" של הגיהנום באמנות היה בין המאות ה-11 וה-14, כאשר מיניאטורות ואיקונוגרפיות הראו את השטן "כחיה פעורת פה".
אמנים מהמאות ה-19 וה-20, כמו יוג'ין דלקרואה, חזרו לנושא אבל הייצוג המסורתי של הגיהנום - אש, גופרית וגופים בייסורים - נעלם ברובו, טוען קלייר.
לדבריו, אין תמונות בתוכנית שנוגעות לקוביד-19 מכיוון שעדיין אין "מספיק ניתוק מחוויית הבידוד". קלייר גם מסביר מדוע הנושא כל כך שנוי במחלוקת, במיוחד ברומא: "הכנסייה הקתולית עצמה שומרת על שתיקה בנושא. האפיפיור פרנציסקוס התערב מעט מאוד, והגביל את עצמו לומר לפני שנים ש'אסור לנו לזנוח את רעיון הגיהנום':...
הכנסייה עדיין מאמינה ברוע, אבל הפנטזמגוריה של הגיהנום והשטנים שלו, למרות שהיא נוראה, נראית ילדותית ומיושנת".
הוא נותן תובנות אחרות על מה שהגיהינום עשוי לסמל במובן עכשווי: "היעלמות האמונה על כל צורותיה, בין אם באלוהים ובין אם במערכת פוליטית, הביאה ליצירת עבודות בקנה מידה גדול באמנות מצד אחד, ומהצד השני, את הלעג, הציניות והוולגריות לרמה שמעולם לא הגענו אליה. באופן טבעי אני חושב על דמיאן הירסט וג'ף קונס, למשל, שהתקינו לאחרונה את "זר הצבעונים" (2019) מול הפאלה הגדול. האמנות היום הפכה חסרת אונים ואינה משדרת עוד תקווה".
• Inferno, Scuderie del Quirinale רומא, 15 באוקטובר עד 9 בינואר 2022