הרגעים הראשונים של המכירה של פיליפס ב"מאה ה-20" ובערב האמנות העכשווית אתמול היו טעונים, כאשר הצעות הגיעו מכל פינה בחדר והמכריז של פיליפס, הנרי היילי, מעביר במהירות את תשומת לבו מההצעות הטלפוניות והמציעים בחדר, להצעות מניו יורק והונג קונג ואז להצעות המחיר שנכנסות מהאינטרנט כל כמה שניות.
אנרגיה זו הייתה כמעט מוחשית גם כאשר שודרה המכירה בשידור חי, בין היתר מכיוון שבפעם הראשונה מזה 18 חודשים היו אנשים בפועל שהגישו הצעות פיזית בכיכר ברקלי 30.
אבל המקור האמיתי של האנרגיה היה העבודות שעמדו למכירה. 30 הדקות הראשונות, שבמהלכן נמכרו תשע ההצעות הראשונות, עלו בקלות על השעה וחצי הנותרות הודות להצעות מופקעות. מציעים אסייתים קבעו את הטון לרבע הראשון, אם כי שתי ההצעות הראשונות הגיעו דרך הטלפון מאספן מלונדון. שתי העבודות נמכרו ביותר מפי עשרה מההערכה הנמוכה להם: "אייקוני האופנה" של סרג' אטוקווי קלוטיי (2020-21), שנאמד בין 30 ל-40 אלף ליש"ט, הגיע ל-270 אלף ליש"ט (340 אלף ליש"ט בתשלום) ואילו "הטונדו של פלורה יוכנוביץ'" (2016) הכניס 420,000 ליש"ט (529,200 ליש"ט עם פרמיית קונים) כנגד הערכה ראשונית של 40-60 אלף ליש"ט.
סרג' אטוקווי קלוטיי, "אייקוני אופנה" (2020-21)
תמונה: באדיבות פיליפס
המגמה נמשכה גם בהצעות הבאות, כאשר כל אחד מהם סימן שיא מכירות עבור האמן או שנמכר בערך פי עשר מההערכה הנמוכה, לרוב שניהם. אבל אלה היו אמנים צעירים, חלקם הגיעו למכירות פומביות רק בשנים האחרונות. ראוי לשאול האם אמנים עולים כאלה שייכים למכירת הערב והאם מחירים כאלה בשמיים יצליחו להחזיק. לרובם עדיין יש עבודה בשוק העיקרי בטווח של 30,000-60,000 ליש"ט.
"הייתה תקופה שבה ערך קריטי ושווי השקעה היו בלתי ניתנים להפרדה", אמרה יועצת האמנות ליסה שיף לעיתון האמנות, "זה כבר לא המצב. שוק האמנות הופך יותר לכלכלה מבוססת מעריצים. כשאתה רואה מחירים כאלה לאמנים שרק יצאו מחוץ לשער, העבודה שלהם היא, יותר מכל דבר אחר, מצרך סחיר. הצעות המחיר מבוססות על פי המגמות. עליך לעקוב אחר הדיבור ב- Discord או ב-Reddit ולאחר מכן לשער. מכירות הערב, שבעבר היו המכירות הנחשקות ביותר והאצורות ביותר, הפכו יותר לניסיון למכור עבור הסכום הגבוה ביותר".
יש גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את המחירים שהושגו עבור אמנים בתחילת דרכם יחסית: ערך תרבותי. פיליפס הראו שהם מבינים זאת בכך שהביאו את הראפר ממזרח לונדון, קאנו, כדי להתייעץ איתו לגבי מכירות היום והערב. אחת מההמלצות שלו למכירת הערב, "אייקוני האופנה" של סרג' אטוקווי קלוטיי (2020-2021), הייתה אחת מההצעות שקבעו שיא, שנסגרה כמעט פי 50 מהמכירה הקודמת של האמן בסך 9,600 דולר, שנקבע רק בשנת 2021.
גם לאמנים המבוססים יותר במכירה היה מקום לזרוח, אם כי הרבה מההצעות שנותרו נמכרו מתחת או קצת מעל לאומדן הנמוך שלהם. אלברט אוהלן, סיגמר פולקה, גינתר פורג לכולם היו יצירות מרכזיות במכירה. Ohne Titelשל Förg's (ללא כותרת, 2008) הצליח בצורה יוצאת דופן, והגיע ל-490,000 ליש"ט (615,400 ליש"ט כולל עמלות) מול הערכה של 350-450 אלף ליש"ט. אותו קונה רכש את lovely Kusama, Silver Nets (EOKI) (2011) תמורת 1.5 מיליון ליש"ט (1.83 ליש"ט עם עמלות) כנגד הערכה של 1.2 מיליון ליש"ט.
כמו כן, היה ראוי להזכיר את Negerplastik הנפלא, אך עם השם הבעייתי, של Sigmar Polke (פיסול כושי, 1968), שנמכר ב-2.5 מיליון ליש"ט (3 מיליון ליש"ט בתשלום), בדיוק לפי ההערכה שלו בין 2-3 מיליון ליש"ט.
"אנו מתרגשים מסיכום הערב עם למעלה מ-25.2 מיליון ליש"ט, שחרג מהערכה הגבוהה לפני המכירה ונמכרו 93% מהיצירות לפי 96% מערכם. אוליביה ת'ורנטון, מנהלת המאה ה-20, אמנות עכשווית בפיליפס, אירופה, אומרת. "האנרגיה הצפה בלונדון בשבוע Frieze מעידה על התיאבון הבלתי מעורער של האספנים העולמיים שלנו לאמנות ועל עוצמת השוק". אכן אנרגיה. במהלך המכירה נקבעו שיאי אמנים וכן שני שיאי מכירות פומביות עולמיות. לא רע בהתחשב בכך ש -82% מהעבודות מעולם לא הופיעו במכירה פומבית בעבר.