הצלם האיטלקי מרקו גוולאציני ירד מהרשימה הנבחרת של וו' יוג'ין סמית גרנט
W. Eugene Smith Grant)) לפרס הצילום ההומניסטי בעקבות טענות שפרסם תצלומי ילדים, קורבנות אונס בעת שעבד עם ארגוני צדקה הומניטריים בהודו ובאפריקה.
על ידי פרסום תמונות לצד שמותיהם המלאים של הקורבנות, גוולאציני מואשם כי הפר את חוקי ההגנה על ילדים וכי הוא עלול לסכן את נושאי התצלומים.
גוולאציני, המיוצג על ידי סוכנות קונטראסטו, נכלל בתחילה ברשימה הקצרה לקבלת המענק עבור הסדרה שלו "Mwavita - נולד בזמן מלחמה", עבודה המתמקדת בילדים ניצולים ממלחמת האזרחים בקונגו.
אבל ההאשמות נגד גוולאציני בזמן שהותו בטיול בהודו גרמו ליו"ר ועדת השיפוט של הפרס מרסיה אלרט, שגם מנהל עיתונות ויזואלית ב"דאלאס מורנינג ניוז", לבטל בפומבי את השתלבותו של גוולאציני בפרס באוגוסט.
ההאשמות מתמקדות בעיקר בסדרה שנעשתה על ידי גוולאציני בהודו בשנת 2017, תוך כדי עבודה עם ActionAid India, ארגון צדקה הומניטרי התומך במשבר החירום של מאדיה פראדש (Madhya
Pradesh), מקלט לנשים עניות לעתים קרובות ניצולות מאלימות מינית ומשפחתית.
גוולאציני מואשם כי הציג תמונות של נשים קטינות במרכז כשורדות אונס, בסדרה של פוסטים ברשתות החברתיות, באינסטגרם ובאתר איטלקי במהלך הצילום וזמן קצר אחריו.
הנשים הקטינות שגוואלציני צילם במרכז גאוראווי זוהו במלואן בתמונות ושמותיהן האמיתיים נמסרו בכיתובים. לאחר מכן פירט גוואלאציני כיצד הנשים היו קורבנות של התעללות מינית. לעתים קרובות הכיתובים לא היו מדויקים והציגו בצורה לא נכונה את החוויות הטראומטיות שהנשים עברו, כך טוענים מבקריו. גוואלאציני סירב להגיב למאמר זה.
אמצעי הגנה הודיים בהודו
כמו בבריטניה, קיים איסור פרסום של תצלום ילד המזדהה כניצול של התעללות מינית, על פי חוק ההגנה על ילדים מפני עבירות מין, 2012. על ידי פרסום תמונות של נשים קטינות שנאנסו, ייתכן שגוואלציני הפר את החוק ההודי בעודו על אדמת הודו. חלק מהתמונות עדיין ניתנות לגילוי באינטרנט כיום.
כשגוואלאציני התגורר במרכז, הוא עבד צמוד לסאריקה סינהא, מנהלת מדיניות, קמפיינים ותקשורת עבור .ActionAid India סינהא מספרת לעיתון האמנות: "הוא שאל שאלות אינטימיות מאוד על הנשים, אחר כך התחיל לצלם אותן מבלי לבקש את רשותן, מזוויות שגרמו לי להרגיש מאוד לא בנוח". זמן קצר לאחר מכן, וללא התראה מוקדמת, החל גוואלאציני לפרסם תמונות של הנשים במרכז, יחד עם כיתובים מטעים או לא מדויקים, בפיד האינסטגרם שלו. סינהא אומרת שבחלקים מהודו הכפרית ובשכונות העוני של העיר, זיהוי נשים צעירות כנפגעות תקיפה מינית עלול להעמיד אותן בסכנה חמורה של סטיגמטיזציה מבוססת בושה, נידוי ממשפחותיהן, התעללות אלימה ואף רצח מתוך כבוד המשפחה. על ידי זיהוי או טענה לא נכונה של הנשים בתצלומיו שנאנסו, ייתכן שגוואלאציני סיכן את הישרדותן בעתיד בתוך הקהילות שלהן". חשיפת התמונות הללו באינטרנט ללא עונש, עלולה הייתה לגרום לנזק עצום לנשים האלה", אומרת סינהא. "כשראיתי את מה שהוא פרסם, הייתי המומה לגמרי. לסנסציוניזציה של הסיפורים שלהם בצורה כזו, לעשות זאת מבלי לבקש הסכמה כראוי, בלי להתייעץ איתנו בכלל - עד כמה הוא יכול להיות לא מוסרי? וגם התצלומים אינם חוקיים בהודו. עכשיו השמות שלהן שם בחוץ. ובכל זאת האיש הזה עדיין זוכה בפרסי צילום במערב".
על ידי זיהוי או טענה לא נכונה של הנשים בתצלומיו שנאנסו, ייתכן שגוואלאציני סיכן את הישרדותן בעתיד בתוך הקהילות שלהן". חשיפת התמונות הללו באינטרנט ללא עונש, עלולה הייתה לגרום לנזק עצום לנשים האלה", אומרת סינהא. "כשראיתי את מה שהוא פרסם, הייתי המומה לגמרי. לסנסציוניזציה של הסיפורים שלהם בצורה כזו, לעשות זאת מבלי לבקש הסכמה כראוי, בלי להתייעץ איתנו בכלל - עד כמה הוא יכול להיות לא מוסרי? וגם התצלומים אינם חוקיים בהודו. עכשיו השמות שלהן שם בחוץ. ובכל זאת האיש הזה עדיין זוכה בפרסי צילום במערב".
סינהא העלתה את חששותיה מול גוואלאציני ושותפיה ב-ActionAid איטליה. לאחר מכן דיברה עם סמיטה שארמה, עיתונאית צילום מכובדת בדלהי בין היתר בנשיונל ג'יאוגרפיק. שארמה גם העלתה את הנושא בפני אותם ארגונים לפני שהתעמתה עם גוואלאציני באמצעות האינסטגרם בנוגע להתנהגותו - הוא חסם אותה ללא תגובה.
סינהא מעלה התנגדות מיוחדת על פרסום דמותו של נער ששמו האמיתי נחשף בפוסט שלו. בתמונה, שפורסמה בתחילה בדף האינסטגרם של גוואלאציני, ולאחר מכן נמחקה, נכתב: "(שם) היא נערה מוסלמית בת 18 שהתחתנה בגיל 13 כדי להסדיר את חובות ההימורים של אביה. עד מהרה הידרדרו הנישואין להתעללות מתמשכת ולאונס ביתי מצד בעלה".
בסרטון שצולם על ידי שארמה ונראה על ידי "עיתון האמנות", אמרה אמה של הילדה המתבגרת שכל חלק בכתבה הזה אינו מדויק. "הוא טעה לגבי מה שהוא כתב על הילדה", אמרה האם על גוואלאציני. "הוא לא היה צריך לכתוב את זה. זה לגמרי לא בסדר. אם הוא יגיע מולי, אני אתקן אותו כמו שצריך. הוא צוחק עלינו".
סינהא מספרת גם על מפגש של גוואלאזיני עם נערה מוסלמית משכונת עוני סמוכה שהגיעה למרכז בגיל 14 בחודש השביעי בהריונה. היא נאנסה שוב ושוב על ידי גבר בשנות ה-50 לחייו, לאחר מכן הוכתה על ידי אחיה הבכור שסיפר לכל משפחתה. הילדה הולידה במרכז, והילד נמסר לאימוץ.
כשגוואלציני פגש את הילדה, היא למדה בבית ספר שבו אף אחד מעבר למנהל לא ידע שהיא ניצולת אונס שילדה ילד. גוואלאציני פרסם דימוי הניתן לזיהוי מלא של הנערה באתר איטלקי, עם שמה וזיהה אותה כשורדת מהתעללות מינית. התמונה עדיין ניתנת לצפייה גם היום.
"היא מסתדרת טוב בבית הספר, היא מחזירה לעצמה את חייה", אומרת סינהא. "היא קמה מהאפר, המעט שאנו יכולים לעשות כעת הוא לכבד זאת ולכבד את פרטיותה, אבל התמונות הללו יהיו מקוונות לנצח, והיא לעולם לא תוכל לעשות דבר בקשר אליהן. אני מתבטאת כי אני לא רוצה שצלמים יעשו את אותו הדבר לנשים אחרות".
סדרות אפריקאיות נבדקו
כמו כן, נבחנת סדרה ש-Gualazzini יוצרה בקונגו בשנת 2019, תוך כדי עבודה עם הארגון ההומניטרי האיטלקי AVSI Foundation וארגון החדשות Inside Over.
הסדרה שצולמה במדינה האפריקאית, שהייתה בתחילה ברשימת המועמדים לפרס וו. יוג'ין סמית (W. Eugene Smith), כללה דיוקנאות ניתנים לזיהוי מלא של ילדים שגוולאציני טען כי הם בני 11 עד 13. תמונה אחת פורסמה עם הכיתוב: "עד כה, היא לא סיפרה את סיפורה לאף אחד, מחשש לאפליה ולדחייה על ידי בעלה, שדחה את אשתו הראשונה לאחר שנאנסה גם היא".
תמונות מהסדרה פורסמו בכלי התקשורת המיינסטרים כולל Vanity Fair Italy ואלג'זירה, כמו גם בעמודי המדיה החברתית של גוולאציני.
למרות שהטענות הללו עלו לראשונה בשנת 2017, הן לא מנעו מגוולאציני לזכות בפרסים גדולים; הוא זכה בפרס ראשון בקטגוריית סביבת תצלומי העיתונות העולמית לשנת 2019 על סדרה נפרדת שכותרתה "משבר אגם צ'אד".
שלא כמו פרס וו. יוג'ין סמית', World Press Photo החליטה שלא לפעול על פי הטענות ואישרה את הפרס לגוולאציני.
בהצהרה שפורסמה ב-9 באוגוסט, אישרה מועצת המנהלים של הפרס כי, "קיבלה את ההחלטה לסגת מהמועמדות של מרקו גוולאציני" ממהדורת המענק לשנת 2021. "אנו מכירים כיום כי תעשיית הצילום העיתונאי נמצאת בתהליכי חשבון עם רבות מהמסורות והשיטות ההיסטוריות שלה", נכתב בהצהרה. "ואנו שואפים לשקף את הדרך הטובה ביותר האפשרית לעתיד הצילום הדוקומנטרי".