לאחר ארבע שנים בשכונת Sogyeokdong בסיאול, גלריית Lehmann Maupin עוברת לחלל גדול יותר באזור Hannam-dong הזוהר, ביתם של קבוצה הולכת וגדלה של אמני K-פופ וכוכבי קולנוע, כמו גם יבול של גלריות מקומיות ובינלאומיות.
היא עוצבה על ידי המשרד עטור הפרסים, Society of Architecture הגלריה הדו-קומתית של Lehmann Maupin אמורה להיפתח בתחילת האביב ותכלול מרפסת חיצונית להצגת פיסול בקנה מידה גדול. את הגלריה תמשיך להוביל המנהלת הבכירה שלה, אמה סון, המאמינה ש-2022 "תהיה בוודאי השנה של קוריאה על הבמה הבינלאומית".
זה לא סוד שקונים אסייתים מזינים מיני-בום על פני תחומים רבים של שוק האמנות - מציורים טריים מאוד ועד לאמנות רחוב ו-NFTs - ואספנים קוריאנים מייצגים חלק הולך וגדל מהעוגה. מייסדת הגלריה, רייצ'ל ליהמן, הבחינה כיצד הקורונה שינתה את הדמוגרפיה של מבקרי הגלריה בדרום קוריאה, כאשר הדור המבוגר יותר ממעיט בהשתתפות באירועים חברתיים.
"ראינו גידול באספנים צעירים שישבו מאחורי המסכים שלהם ב-14 החודשים האחרונים, והם תורמים כעת לבאז אמיתי בסצנת האמנות", אומרת ליהמן, ומציינת שהטעמים הם רחבים, וכוללים אמנות קוריאנית, בינלאומית ואמנים עכשוויים. "התומכים הגדולים ביותר של אמנים קוריאנים הם הקוריאנים", היא מוסיפה.
אף על פי כן, האמן האמריקאי, לארי פיטמן, הוא שיחנוך את החלל בתערוכה עם 15 ציורים חדשים שכותרתם "אטום, שקוף, זוהר" - לציון התערוכה הראשונה שלו בדרום קוריאה. עבודות השוק העיקרי של פיטמן נמכרות בדרך כלל ב-$225,000 ל-$300,000, אם כי עבודות שוק משני יכולות להגיע ל-$700,0000.
הדמיה של חלל Lehmann Maupin החדש ב-213 Itaewon-ro, Yongsan-gu, Seoul, עם התערוכה החדשה של לארי פיטמן
באדיבות האגודה לארכיטקטורה (SoA) וליהמן מאופין, ניו יורק, הונג קונג, סיאול ולונדון
Lehmann Maupin השיקה את המאחז שלה בסיאול ב-2017, והפכה אותה לאחת הגלריות הבינלאומיות הראשונות שהקימה חלל קבוע בדרום קוריאה. עם זאת, מערכת היחסים של הגלריה עם המדינה מתחילה הרבה קודם, לאחר שייצגה אמנים קוריאנים כמו דו הו סו ולי בול מאז סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. מאז, יש ריבוי של מוזיאונים, פרטיים ועירוניים כאחד, באזורים שונים במדינה.
מאופין מצביעים על Daegu, שהיא העיר השלישית בגודלה בדרום קוריאה אחרי סיאול ובוסאן וביתם של מספר לא מבוטל של מוזיאונים וגלריות, המתגאה ביריד אמנות משלה. "יש שם קהילת אמנות נהדרת", אומרים במאופין. "האספנים שאפתניים להפליא והאמנים סופר מעניינים".
ההתעניינות בקוריאה הדרומית כמרכז אמנות, וכזו שעשויה להתחרות בהונג קונג הנפגעת פוליטית, בהחלט עלתה לאחרונה. רק בששת החודשים האחרונים נפתחו בסיאול כמה גלריות בינלאומיות, כולל König Galerie מברלין, שפתחה מקום בבוטיק היוקרתי MCM Haus באפריל וגלריית Thaddaeus Ropac האוסטרית, שהושקה באוקטובר, גם היא במָחוֹז -Hannam-dong. גלריית גלדסטון הניו יורקית הודיעה גם היא כי היא מתכננת לפתוח מאחז בסיאול.
תמיכה נוספת מגיעה באדיבותה של Frieze, אשר משיקה את היריד האסייתי הראשון שלה בסיאול בספטמבר 2022. האירוע יתבצע במקביל ליריד האמנות הבינלאומי של קוריאה (Kiaf), שהיה מרכיב עיקרי בעולם האמנות בסיאול מאז 2002.
ליהמן אומרת שהיא שומעת שהיריד הקוריאני מרחיב את טביעת הרגל שלו כמו גם משגר לוויין ב-2022, "אז אנו צופים הכפלה ואף יותר של גלריות שיציגו בסיאול בספטמבר הקרוב".
אבל האם יריד הגידול הביתי יפסיד לפריז? להמן חושבת שלא, אם כי מאמינה ש"קצת תחרות לעתים קרובות עושה טוב יותר".
ליהמן מציינת שאחד היתרונות הגדולים ביותר של עשיית עסקים בדרום קוריאה באקלים הנוכחי הוא חוקי ההסגר של המדינה. "אם יש לך עסק שם, אתה לא צריך להסגר", היא אומרת. "הם מאוד יעילים. יש הרבה ניירת, אבל אתה נבדק מיד". בהשוואה להונג קונג, שבה נהוגים כיום חוקי הקורונה המחמירים של הממשלה.
ליהמן אומרת שחוזה השכירות של הגלריה שלה בבניין פדר בהונג קונג הסתיים והם עדיין לא מצאו מקום אחר. "זו בעיה גדולה, שאתה צריך הסגר למשך שלושה שבועות כשאתה נוסע להונג קונג וממנה", אומרת הסוחרת, ומציינת כי לא סביר שהיא תיסע לארט באזל בהונג קונג זו השנה השנייה ברציפות, למרות שעמיתים מהעיר יאיישו את דוכן הגלריה.
"כולנו רוצים להיות שם, זה רק עניין של זמן", מוסיפה להמן.