erlinde Koelbl צילמה את אנגלה מרקל לראשונה ב-1991, עוד כשהייתה טירונית פוליטית - פיזיקאית שנזרקה לפוליטיקה בעקבות נפילת חומת ברלין. היא עלתה בשורות האיחוד הנוצרי-דמוקרטי במזרח גרמניה והפכה לבת חסותו של הקנצלר הלמוט קוהל שמינה אותה לשרה לענייני נשים ונוער בממשלתו.
"מההתחלה ראיתי בה אנרגיה ועוצמה מסוימת וחשבתי: 'אני רוצה ללכת אחריה בפוליטיקה'", אומרת קואלבל. חוסר הניסיון של מרקל הפך אותה גם לנושא מעניין עבור הפרויקט בן שמונה השנים של קואלבל ,Traces of Power(עקבות כוח).
משנת 1991 ועד 1998 היא צילמה וראיינה את מרקל, הדיוקנאות המשיכו לאחר שהפכה לקנצלרית.
התוצאה, ספר בהוצאת Taschen שהוא כרוניקה חושפנית ועדינה במשך 30 שנה של השפעות הכוח על אדם שחי אותו.
מרקל, הקנצלרית הראשונה של גרמניה, היא גם הקנצלרית הראשונה שעזבה את תפקידה לפני שהפסידה בבחירות כדי לפנות מקום למועמד חדש לייצג את מפלגת CDU. היא גם פספסה במעט את השיא של קוהל כקנצלר המכהן הכי הרבה זמן, כאשר הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת הירוקים והדמוקרטים החופשיים הכריזו על הסכם קואליציוני מוקדם יותר השבוע.
אנגלה מרקל ב-1998
© Herlinde Koelbl
קואלבל התעניינה בעיקר באישה שמאחורי התפקיד: מה היה על מרקל ללמוד ומה המחיר האישי שהיא שילמה עבור השלטון. זו חלק מהסיבה, היא סבורה, שמרקל הסכימה לפרויקט שלה. הראיונות כנים בצורה יוצאת דופן בשביל פוליטיקאית שידועה כשומרת בקנאות על פרטיותה - אולי בין השאר בגלל שקואלבל לא עבדה לפי לוח חדשות יומי ולא תכננה לפרסם אותן במשך שמונה שנים.
היא צילמה שני דיוקנאות בכל פעם, צילום ראש ותנוחת עמידה המציגה שלושת רבעי הגוף, ונמנעה מכל מלכודות הכוח. הרקע הוא קיר לבן וכיסא פשוט. "רוב הפוליטיקאים מעלים חיוך מסוים כשהם רואים מצלמה", אומרת קואלבל. "ביקשתי ממנה להסתכל עליי במבט רגוע ופתוח. ואז הפוזה נעלמה".
הפורטרטים והראיונות חושפים כיצד הביטחון העצמי של מרקל גדל עם השנים. ב-1991 יש ביישנות במבטה המופנה אל המצלמה. היא מייחסת בצניעות, אולי ריאלית, את עלייתה המהירה בשורות ה-CDU ל"נסיבות המזל", במיוחד לחינוך המזרח-גרמני שלה. "אם הייתי גדלה במערב גרמניה עם אותן תכונות, זה לא היה קורה לי", היא אומרת לקואלבל. זאת הגישה הביקורתית והאנליטית העצמית שעזרה לה לעקוף כל כך הרבה פוליטיקאים מנוסים יותר בדרך, "אני עדיין לא קשוחה מספיק כמו מישהו שנמצא בפוליטיקה זמן רב", היא אומרת.
אנגלה מרקל ב-2008
© Herlinde Koelbl
מרקל לא מרבה לפעול לפי דחף. במקום זאת, "כמו שחמטאית, היא מתאפקת, מתבוננת ומנתחת לפני שהיא פועלת", אומרת קואלבל. ב-1996, כשמרקל כיהנה כשרה לאיכות הסביבה, שאלה אותה קואלבל על העימות בנושא מדיניות האנרגיה עם גרהרד שרדר, אז מושל מדינת סקסוניה התחתונה. הוא הכפיש אותה בפומבי. "אמרתי לו שמתישהו אני גם אשים אותו בפינה", מספרת מרקל. "אני עדיין צריכה קצת זמן, אבל יבוא היום ואני מצפה לזה".
ואז הגיע היום; היא החליפה אותו כקנצלרית ב-2005 לאחר שניצחה בבחירות. כמו רבים מיריביה הפוליטיים הגברים, שרדר זלזל במרקל. "רבים חושבים שאני נראית כל כך ידידותית, כל כך לא מתנשאת, וחושבים שאפשר לדבר אליי מלמעלה", אמרה לקואלבל. "אבל זה לא בדיוק כמו שהם מדמיינים את זה. לאתגר אנשים זה הרבה יותר קל עבורי ממה שחלק חושבים".
ככל שחולפות השנים, מבטה של מרקל הופך ישיר יותר, עמידתה זקופה ומוצקה יותר. קצות האצבעות המחוברות בתנוחת הסימן המסחרי שלה - "היהלום של מרקל", מופיעות לראשונה בתצלום משנת 1998.
בהמשך, מרקל מספרת לקואלבל שבגלל החשיפה המתמדת, היא למדה להסוות את רגשותיה: "הדאגה הכי גדולה שלי היא שאדם הופך להיות יותר ויותר מסויג", היא אומרת. "היום אני יכולה להחזיק מבט יציב ולא להראות לכולם מה אני חושבת בכל רגע. מצד אחד אנשים רוצים פוליטיקאים פתוחים, אכפתיים ואדיבים, ומצד שני, הם לא רוצים - הם לא רוצים לראות בכלל כשאדם מפחד או מודאג, או שאדם לא יודע משהו".
אנגלה מרקל עם הצלמת Herlinde Koelbl
© Presse- und Informationsamt der Bundesregierung
בעוד שחוסר היוהרה יוצא הדופן שלה מוזכר לעתים קרובות, מרקל הודתה בראיון ב-1998 כי, "כנראה שאני באמת ריקה מספיק כדי להתעניין בפרויקט שלך", בתגובה לשאלתה של קואלבל האם היא נהנתה מהראיונות ודיוקנאות.
"בהתחלה מצאתי את השאלות מעצבנות להפליא", עונה מרקל. "מרדתי נגד זה והייתי הכול חוץ ממאושרת כשעמדת שוב בדלת. חשבתי, 'מה זה השטויות האלה? הספר לא יצא לאור שמונה שנים, וצריך להופיע בעיתונות היום'. אבל אז מצאתי את עצמי שואלת: האם הגברת קואלבל כבר הייתה כאן השנה?".
גם אחרי 16 שנים כקנצלרית, מרקל הצליחה את מה שרבים בשלטון לא הצליחו - לשמור על רגליה איתן על הקרקע. היא, לדוגמה, עדיין מבקרת בעצמה בסופרמרקט המקומי שלה כדי לקנות מצרכים. בנוסף, היא הבהירה כי אחרי שהיא מתפטרת, אין לה עניין להיכנס שוב לתפקיד רשמי בזמן הקרוב.
"ייתכן שהיא תישן הרבה בהתחלה", משערת קואלבל. "אבל היא לא תיעלם לגמרי. היא אישה אנרגטית. אני לא יכול לראות אותה נסוגה לבית הקיץ שלה במשרה מלאה".
קואלבל חושבת שהיא תחסר. "הפרויקטים שלי לקחו אותי למדינות רבות, ואני מודעת לכמה המוניטין של גרמניה עלה בזכות אנגלה מרקל והמדיניות שלה", היא אומרת. "בזכותה גרמניה נתפסת כאמינה".
• אנגלה מרקל מאת Herlinde Koelbl יצא לאור בהוצאת Taschen החודש. דיוקנאות מרקל של קואלבל יוצגו גם במוזיאון Deutsches Historisches בברלין מה-29 באפריל עד ה-4 בספטמבר 2022