מדוע סוחרי אמנות יהודים היו כה מרכזיים ביצירת שוק האמנות האירופי כפי שאנו מכירים אותו?
זו השאלה שבה ידון לעומק סימפוזיון מקוון שמארגן שבוע האמנות של לונדון (מהיום עד 10 בדצמבר).
"סוחרים יהודים ושוק האמנות האירופי בסביבות 1850-1930" יתקיים על פני שלושה ערבים, יתחיל עם צ'ארלס דלהיים, הפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בוסטון, בשיחה עם ג'יימס מקאולי, בעל טור בוושינגטון פוסט, על הספר של דלהיים שפורסם לאחרונה, "שייכות ובגידה: כיצד יהודים הפכו את עולם האמנות למודרני", ב-6 בדצמבר (18:00 שעון גריניץ).
למחרת בערב, החוקרת הניו יורקית ז'אן סטרוז תשוחח עם קרוליין קורבו-פרסונס, אוצרת הרישומים במוזיאון ד'אורסיי בפריז, על ספרו הקרוב על סוחר האמנות אשר ורטהיימר והאמן ג'ון סינגר. סרג'נט צייר 12 דיוקנאות של משפחתו של ורטהיימר (7 בדצמבר, 18:00 שעון גריניץ)
ב-9 בדצמבר (18:00 שעון גריניץ), הסופר והעורך לשעבר של מגזין אפולו, תומס מרקס, ינחה דיון פאנל בנושא "התרומה היהודית לעיסוק באמנות בלונדון", עם מרטין לוי, יו"ר ה. בליירמן ובניו, שרית' סאמרס, מנהלת של Murphy & Partners Advisory, ואליס מינטר, האוצרת באוסף רוזלינד וארתור גילברט במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
הרעיון לסימפוזיון נולד מתוך פרויקט "בתי הכפר היהודיים", יוזמת מחקר בת ארבע שנים שהחלה ב-2019, והקרן הלאומית היא אחת השותפים שלה. "תומס סטאמרס, פרופסור להיסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת דורהאם, וסילביה דאבולי, חוקרת ואוצרת, עובדים על הפרויקט כבר כמה שנים, והם פנו לשבוע האמנות של לונדון בנוגע לשיתוף פעולה בתוכנית ציבורית של שיחות", אומרת עמנואלה טאריזו, מנהלת הגלריה של טומסו בלונדון וחברת הנהלה של שבוע האמנות של לונדון, שארגנה את הסימפוזיון.
"אנחנו באמת מעוניינים לחשוב על זה כעל תופעה כלל אירופית - המשפחות היהודיות החשובות האלה במאה ה-19 וה-20 שעושות הון גדול בפיננסים וכיו"ב, ובונים את הבתים המרהיבים האלה", אומרת סטמרס על פרויקט בתי הכפר היהודיים. "מה שמעניין בהסתכלות על זה בהקשר האירופי הוא שזה גם מאפשר לך לחשוב על הפגיעות של האנשים האלה. זה לא רק סיפור על עושר, שפע ואמנות, אלא גם שאלה עד כמה הם השתלבו בחברה האירופית, עד כמה הם התקבלו על ידי האצולה ומה קרה למשפחות ולבתים האלה אחרי מלחמת העולם השנייה".
סטאמרס ודאבולי עבדו במיוחד על אוספי האמנות של הבתים הללו, ושם נולד העניין המיוחד בסוחרי אמנות יהודים. "מה שמעניין אותנו הוא איך שוק האמנות הוא מרחב שבו האנשים היהודים באמת הצטיינו במאות ה-19 וה-20", אומרת סטאמרס. "זה זכה להכרה כמעט אנקדוטית, אם חושבים על סוחרי האמנות הגדולים של תחילת המאה ה-20, כמו דוווין או וילדנשטיין, הם יהודים - אבל מעולם לא חשבו על זה בצורה אנליטית. אף אחד לא חשב מה זה מבחינה מבנית, שגרם לכך שסוחרי האמנות האלה באמת פרחו בשוק האמנות האירופי".
סטאמרס מדגישה כי מטרתם אינה "קריקטורה או אקזוטיות של הרעיון של סוחר האמנות היהודי". היא אומרת: "הייתי מוסיפה בעניין האנטישמיות שאנחנו מאוד מעוניינים להסתכל איך כמה מהקריקטורות האנטישמיות האלה גויסו. ההרצאה השנייה תהיה של ז'אן שטראוס שידבר על משפחת ורטהיימר במיוחד על 12 הדיוקנאות של הצייר ג'ון סינגר סרג'נט של סוחר האמנות אשר ורטהיימר וילדיו.
כשהן נתרמו לגלריה הלאומית של לונדון כפי שהייתה אז, ההיסטוריון צ'רלס אומן אמר ש"צריך להציב את התמונות החכמות, אך הדוחות ביותר האלה, בחדר זוועות מיוחד" (דיוקנאות ורטהיימר מוצגים כעת כקבוצה בטייט בריטניה).
כשמסתכלים על ההשפעה של קבוצת סוחרי אמנות מבעד לעדשת הגזע או הדת שלהם צריך טיפול רגיש, משהו שלוי (בעצמו יהודי) מכיר היטב. "סוחרי אמנות יהודים ובעלי מורשת יהודית הם ללא ספק דמויות חשובות בהיסטוריה של סחר האמנות", אומר לוי, שמשפחתו הגיעה לבריטניה מפולין בשנות ה-60. "בהקשר הבריטי, הסיפור עוסק לעתים קרובות בהטמעה כמו בהבדל - אז אני מקווה שנוכל לעסוק במורכבות של זהויות היסטוריות ועכשוויות במהלך הפאנל הזה".
מרקס מוסיף: "זה נהדר לראות את שבוע האמנות של לונדון משתף פעולה עם תכנית המחקר פרויקט בתי הכפר היהודיים. שילוב בין מלגות למסחר באמנות מועילים לכולם - ולא פחות מכך לציבור".