העיר הרומית העתיקה פומפיי נהרסה בהתפרצות הגעש המפורסמת של הר וזוב בשנת 79 לספירה. כעת יותקנו חיישנים, מצלמות אינפרא אדום וטכנולוגיית לוויין בין ההריסות כדי להגן עליהן מפני פגעי שינויי האקלים, כולל גשמים כבדים, רוחות חזקות ושינויים קיצוניים בטמפרטורה. על פי הסכם חדש עם המחלקה להנדסה אזרחית של אוניברסיטת סלרנו, הפארק הארכיאולוגי יקים מערכת ניטור טכנולוגית שתתפרס בסופו של דבר בכל השטח החפור בן 440 הדונמים.
ההסכם בא בעקבות עשור של עבודות שיקום חירום בפומפיי, בראשותו של המנהל לשעבר שלה, מאסימו אוסנה. לאחר שמספר מבנים עתיקים קרסו בשנים 2010 ו-2011, התעוררה דאגה בינלאומית, והנציבות האירופית השיקה את פרויקט פומפיי הגדול, פרויקט בשווי 105 מיליון אירו במימון משותף של האיחוד האירופי וממשלת איטליה כדי "לשמור, לתחזק ולשפר" את האתר. העבודות, שאבטחו את האתר והכניסו לראשונה תחזוקה שוטפת, הושלמו בסוף 2020 לאחר עיכובים משמעותיים.
כחלק מהפרויקט השיקה פומפיי בשנת 2015 מערכת מידע לריכוז הרישומים הארכיאולוגיים שלה ולתמוך בניטור ותחזוקה. הנתונים ממופים ברחבי האתר באמצעות מערכת מידע גיאוגרפית.
תחת הפיקוח של יורשו של אוסנה, גבריאל זוכטריגל, הסכם הניטור החדש ישדרג את המערכת הנוכחית על ידי שילוב רחפנים, חיישנים וטכנולוגיית אינפרא אדום. "זה יספק זרימה מתמדת של נתונים, שתהפוך את הפלטפורמה הסטטית הנוכחית, המספקת תמונה בזמן נתון, למערכת דינמית המסוגלת להעריך שינויים לטווח ארוך יותר", אומר לואיג'י פטי, ראש צוות המחקר מאוניברסיטת סלרנו. הצוות של פומפיי באתר כולל 55 משחזרים, בונים, ארכיאולוגים ואדריכלים שיוכלו לתכנן את התחזוקה בדיוק רב יותר. "בעתיד, האוניברסיטה מתכוונת לשלב נתונים מלוויינים המופעלים על ידי סוכנות המחקר הסביבתי האיטלקית "ISPRA, אומר פטי.
ציפייה למקרי חירום
השותפות המתחדשת לשלוש שנים תכלול בוגרים מאוניברסיטת סלרנו בסדרה של פרויקטי ניטור במימון פומפיי. "יהיה צורך להעריך את התוצאות הראשונות לפני שניתן יהיה לקבוע לוח זמנים להשקת מערכת ניטור האקלים הרחבה יותר", אומר זוכטריגל.
פומפיי אינו האתר הארכיאולוגי הראשון שמשתמש בטכנולוגיה כדי לעקוב אחר השפעות שינויי האקלים. בשנת 2019, הקולוסיאום ברומא החל לפתח מערכת ניטור טכנולוגית שתפעל החל מהשנה הבאה. אחת המטרות היא "להצביע על פעילויות השימור וההתערבויות הדרושות כדי לצפות מצבי חירום", אומרת אלפונסינה רוסו, מנהלת הקולוסיאום. "מערכת האזהרה המוקדמת הזו", היא אומרת, "תעזור להגן על האתר מפני מזג אוויר קיצוני שמציב מבנים ארכיאולוגיים במתח הולך וגובר".
"ניסויי ניטור קודמים העלו נתונים מדאיגים לגבי הסכנות של שינויי אקלים", אומר זוכטריגל. מחקר שהושק ב-2018 על ידי אוניברסיטת סלרנו והפארק הארכיאולוגי Paestum, שבו שימש בעבר זוכטריגל כמנהל, הפעיל חיישנים במקדש נפטון מהמאה החמישית לפני הספירה. "אלה הראו שמזג אוויר קיצוני יותר גורם למבנים להידרדר מהר יותר", הוא אומר.
הפרויקט הראשון בשותפות פומפיי-סלרנו החל בספטמבר ויימשך עד סוף 2022. תריסר סטודנטים של סלרנו במלגות לחצי שנה התקינו חיישני אנרגיה נמוכה על הקירות, התקרות, הריהוט, הרצפות, הגגות והפריטים הדקורטיביים של מבנים הממוקמים בחלקת המשנה Regio VI של פומפיי. המחקר יהווה אב טיפוס להנדסה מחדש של מערכת הניטור של פומפיי.
הפרויקטים החדשים יאפשרו בסופו של דבר לפארק הארכיאולוגי לחזות את המשאבים האנושיים והכספיים הדרושים לו כדי להתמודד עם שינויי האקלים, "בעוד 10 עד 20 שנה מהיום", אומר זוכטריגל. אבל האתגר יהיה להבטיח שהנתונים, טכנולוגיים ככל שיהיו, יעזרו ולא ימנעו את עבודת התחזוקה השוטפת, "אנחנו כבר שוחים בנתונים. אם לא נזהר, הנתונים החדשים פשוט יהפכו לעוד נטל".