הדו"ח חשף את החוצפה ויכולות הארגון של פושעים הסוחרים בעתיקות שנבזזו מיוגוסלביה לשעבר.
המחקר, מאת הקרימינולוג סם הארדי, פורסם בכתב העת Journal of Computer Applications in Archaeology, שואב נתונים ממקורות גלויים ומפלטפורמות כולל פייסבוק, אינסטגרם, Etsy ו-eBay, מנתח וחוקר כיצד קהילות מקוונות תומכות ומעודדות ביזת אתרים.
בסך הכול זוהו 8,516 ציידי חפצים פעילים ברחבי האזור, כאשר הפושעים עובדים יחד כדי לקנות ציוד, לאתר אתרים פגיעים ולזהות קונים עתידיים עבור חפצים שנבזזו. כמו כן, הופצו טיפים כיצד להימנע מתפיסה או ענישה, לצד עצות כיצד להעביר פריטים מהמכס, לרבות על ידי "שילוח חבילות מתחת לסף הערך עבור תשלום מכס".
"ציידי חפצים רבים מודעים להשתתפותם בפעילות פלילית", נכתב בדו"ח. "הם עודדו אחד את השני להגיע לאתרים ארכיאולוגיים מבלי להיתפס, או הצהירו בצחוק שזה חוקי כל עוד הם לא זוהו על ידי בעל הקרקע או נתפסו על ידי המשטרה".
בעוד ששיחות על ביזה התמקדו בעבר במזרח התיכון, יש חשש גובר לגבי אתרים ביוגוסלביה לשעבר ובאזורים שכנים. באוקטובר, המועצה הבינלאומית למוזיאונים (Icom) הודיעה שהרשימה האדומה האחרונה של חפצים תתמקד בחפצים מדרום מזרח אירופה. "יש לפעמים תפיסה שגויה שסחר בלתי חוקי משפיע רק על אזורים במשבר", נכתב בהודעה לעיתונות של Icom. "לאחרונה, וכמו אזורים רבים אחרים בעולם, מדינות רבות בדרום מזרח אירופה ראו זינוק במכירה המקוונת של עתיקות בלתי חוקיות".
סיכון ימי
אתרי מורשת באזור כבר מזמן פגיעים. בעקבות הגניבה וההרס הנרחבים של חפצי אמנות ברחבי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, מלחמות הבלקן של שנות ה-90 גרמו הרס מתודי לאתרי תרבות באזור. בשגרה שלאחר המלחמה, משאבי המשטרה הידלדלו והשחיתות מצאה כר פורה לפעילות מתמשכת של ביזה, גניבה והלבנה.
המורשת הימית התגלתה כפגיעה במיוחד, כאשר מיקומו הגיאוגרפי של האזור בין מערב אירופה והמזרח התיכון הפך אותו לאטרקטיבי במיוחד לשוק השחור.
נעשים מאמצים לבלום סחר בלתי חוקי: בספטמבר הוכשרו שוטרי גבולות וקציני המס בבוסניה הרצגובינה (BiH) להתמקד בסחר בלתי חוקי של יצירות אמנות, בסיוע הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE) והמנהלת לתיאום גופי המשטרה של BiH (משרד האינטרפול).
עם זאת, מקרים מתוקשרים, כמו הדיווחים שהופיעו בדצמבר 2020 על אייקון מזרחי אורתודוקסי שהוברח מאוקראינה רוויית הסכסוכים שנמסר לשר החוץ השל רוסיה, סרגיי לברוב, מעוררים חשש שההיקף האמתי של הנושא נותר לא ברור או מתועד.
דיווח שפורסם באתר החדשות Balkan Insight בספטמבר טוען גם, שסדרה של מבצרים אוסטרו-הונגרים מהמאה ה-19 לאורך חופי מונטנגרו סובלים יותר ויותר מהזנחה מכוונת וביזה.
סחר בפייסבוק
הגילוי במחקר של הרדי על היקף הפעילות המקוונת מטריד. קייטי פול, המנהלת המשותפת של פרויקט המחקר האנתרופולוגי של סחר בעתיקות ומורשת מסכימה עם ממצאיו. "בעוד שחלק גדול מהמחקר שלנו מתמקד בעולם הערבי ובאסיה, ראינו בפייסבוק גם סחר ממדינות מזרח אירופה והבלקן - סחר בעתיקות, חיות בר ואפילו שרידי אדם. השוק השחור היום הפך למקום אמיתי ופיזי - והוא נמצא בפייסבוק".
בעוד הארדי אומר שהוא מקווה שהמחקר ידגים כיצד נטנוגרפיה (חקירת התנהגות מקוונת) וניתוח רשתות חברתיות יכולים לתמוך באופן פעיל בשיטור מגובה מודיעין, הוא מוסיף כי, "ממצאי הדו"ח לא היו בהכרח מפתיעים מכיוון שהרבה מהבעיות שהתגלו נמצאו זהות לאלו שנמצאו באזורים אחרים הסובלים מביזה - כלומר קוקטייל מצער של שחיתות, עוני ואתגרי אכיפה. גורמים אלה כולם תורמים לסביבה שבה פושעים יכולים לתפקד באופן חופשי למדי".