מכירות האמנות בסין הגדולה נסוגו מעט בשנת 2020 בעקבות ההתפרצות הראשונית של הקורונה, כאשר המדינה ניהלה כ-36% משוק המכירות הפומביות בעולם בשנת 2020, כך על פי הספר הלבן האחרון של סין לאמנות ועושר.
הדוח, שנערך על ידי China International Capital Corporation (CICC) Wealth Management, בית הספר המרכזי לאמנויות יפות למנהל וחינוך לאמנויות והמרכז לחקר שוק האמנות, מצא כי ערך המכירות השנתי המקומי ירד ב-20% ל-6.2 מיליארד דולר, עם 98,000 עסקאות. המחיר הממוצע של יצירות שנמכרו היה 62,795 דולר ו-51% מהעבודות שהוצעו למכירה, נמכרו – בשני המקרים זהו שיא עבור סין.
בעוד שציור, קליגרפיה, עתיקות ופורצלן עדיין שולטים במכירות הפומביות, המכירות של ציורי שמן ואמנות עכשווית עלו ב-3.3% ל-1.4 מיליארד דולר, מכמעט 5,000 מכירות, במחיר ממוצע של 298,277 דולר.
"בשל בקרות הדוקות עקב הקורונה ביבשת סין, ההתאוששות הייתה מהירה מאוד וטובה מאוד, והמכירות הפומביות התחדשו מהר יותר מבשאר העולם", אומרת שנה וו שואנג, שכתבה וחקרה את הדו"ח יחד עם דונג רוי ו-Xu Wenhua. אזור בייג'ין, כולל טיאנג'ין והביי השכנות, שולט במיוחד בנתוני המכירות, ומהווה 53% מהסך הלאומי (עלייה של-44% מ-2019) בשל הצמיחה המהירה במכירות הפומביות והמעבר בשנת 2020 מגואנגג'ואו לבייג'ין.
כשהיא מחזיקה במקום החמישי והשישי בדירוג בתי המכירות בהתאמה, Yongle Auction ו-Huayi International רשמו מכירות בשווי 518 מיליון דולר ו-408 מיליון דולרBeijing Poly . ממשיכה לשלוט למרות ירידה של 14.2% בהכנסות, מ-989 מיליון דולר ל 847 מיליון דולר, כאשר סותבי'ס הונג קונג מחזיקה במקום השני עם ירידה של 12.1% מ-941 מיליון דולר ל 832 מיליון דולר.
שנה וו וג'או לי, פרופסור באקדמיה המרכזית לאמנויות יפות, מציגים את הדו"ח בווסט בונד בשנחאי
וו, תורם של The Art Newspaper, אומר שהדוח אינו כולל נתוני מכירות מהירידים והגלריות הפחות מוכרות (זה פשוט לא זמין), ולכן הירידה היא בסביבות 11% גם ל-2019 וגם ל-2020. הנתונים של מכירות פומביות בלבד מצאו שעסקאות של עבודות מעל 784,941 דולר עלו ב-55% ב-2020, מ-48% ב-2019, בעוד שהמכירות הבינוניות ירדו, בהתאמה, ב-45.5% עד 40% וב-6.5% עד 4.6% משנה לשנה.
כעת במהדורה השלישית שלו, הדו"ח סקר לראשונה 100 אספנים שהגיעו אליהם דרך הרשתות של AMRCוCICC, , המבוססות בבייג'ינג, שנגחאי והונג קונג. כשנשאלו מה המוטיבציה העיקרית שלהם לקנות אמנות, 79% אמרו תשוקה, 53% אמרו השקעה, בעוד 34% אמרו תרומה של יצירות למוזיאונים ולמלכ"רים. מכירה פומבית הייתה שיטת הקנייה העיקרית (69%), ואחריה גלריות (62%) בעוד ש-29% שוכרים יועצי אמנות לאוספים שלהם, ל-95% מהמשיבים יש יצירות מסין הגדולה, ל-54% יש יצירות מאירופה ומשאר אסיה, ול-31% יש אמנות אמריקאית.
למרות שהמשיבים היו אנונימיים, וו מתאר, לדוגמה, מוזיקאי מבייג'ינג שהחל לאסוף אמנות כדי לשלבה בעטיפות תקליטים, ויליד שנות ה-80 מסצ'ואן שאוסף ומציג אמנות עכשווית סינית כדרך לקדם את התרבות הסינית.
האספנים הסינים שנסקרו אמרו שהם שמרו על עבודה שרכשו במשך שש שנים בממוצע, רק מעט מתחת לממוצע הגלובלי של Arts Economics של שבע שנים; 59% מכרו יצירות מחדש, ו-14% שמרו על יצירותיהם יותר מ-11 שנים. זמן האיסוף הממוצע של המשיבים היה 13 שנים. וו צופה שדו"ח 2021 יראה צמיחה מתמדת, "ללא שינויים גדולים למעלה או למטה. זו התפתחות בריאה. היחס לאיסוף הפך לסביר יותר בהשוואה לעבר ומקצועי יותר בהבנת המחירים. הספקולנטים פחתו, והידע התרחב יותר.