מוזיאון באיטליה הסכים להחזיר שבר מהפרתנון ליוון כחלק מהסדר הלוואות של ארבע שנים, מה שמעורר את הוויכוח על האיחוד מחדש של פסלי שיש הפרתנון השוכנים במוזיאון הבריטי בלונדון מאז תחילת המאה ה-19. שבר השיש, המתאר את רגלה של אלילה, מגיע מאוסף המוזיאוןAntonino Salinas Regional Archaeological , בפלרמו, סיציליה.
בתמורה, מוזיאון האקרופוליס באתונה ישאיל למוזיאון פאלרמו פסל חסר ראש מהמאה החמישית לפני הספירה של האלה אתנה ופסל מהמאה השמינית לפנה"ס של אמפורה, כחלק מהסכם חילופי תרבות נרחב. המהלך "פותח את הדרך להחזרה ליוון של שאר חלקי הפרתנון השמורים היום בערים אחרות באירופה ובעיקר בלונדון במוזיאון הבריטי", אמר ניקולאוס סטמפלידיס, מנהל מוזיאון האקרופוליס, לסוכנות העיתונות האיטלקית "אנסה".
שבר הפרתנון נקנה על ידי אוניברסיטת פאלרמו מאחוזתו של רוברט פאגן, הקונסול הבריטי לשעבר לסיציליה, בסביבות 1816. המשא ומתן בין סיציליה לאתונה החל בנובמבר 2020, אומרת שרת התרבות היוונית, לינה מנדוני; ניתן להאריך את הסכם ההלוואה פעם אחת, אומר דו"ח Ansa.
"שליחה חזרה להקשר של מקורותיו של שבר קטן, אך משמעותי, השייך לפרתנון, יש ערך סמלי חזק מאוד", אמר חבר המועצה לתרבות בסיציליה, אלברטו סמונה, לעיתון הבריטי הגרדיאן. "זו גם תגובה לדיון הבינלאומי [על חפצי הפרתנון]. עבורנו זו מחווה של ידידות; יוון וסיציליה הן שני אזורים בים התיכון שחולקים סיפור משותף". סמונה הוסיף כי ההלוואה עשויה להפוך לצמיתות; הוא לא הגיב לבקשה לתגובה נוספת בזמן כתיבת שורות אלה.
בחודשים האחרונים גבר הוויכוח סביב המוזיאון הבריטי להחזרת פסלי שיש הפרתנון. בנובמבר אשתקד העלה ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, את הנושא בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. לאחר מכן ג'ונסון המשיך ואמר כי ההחלטה על החזרת שיש הפרתנון ליוון נמצאת בידי הנאמנים של המוזיאון הבריטי. הנושא עלה שוב כאשר שר התרבות הבריטי לשעבר אד וייזי אמר בראיון לפודקאסט כי הוא מאמין שיש להחזיר את השיש וחשף שג'ונסון כתב מאמר ב-1986, בתקופתו כסטודנט לקלאסיקות באוניברסיטת אוקספורד. בעד החזרתם של חלקי השיש.
פסלי הפרתנון שוכנו במוזיאון הבריטי מאז 1817 לאחר שהוסרו ממקדש הפרתנון באקרופוליס באתונה על ידי האציל הסקוטי לורד אלגין, השגריר דאז בחצר העות'מאנית. בהצהרה מקוונת אומרים נאמני המוזיאון הבריטי כי אלגין פעל בידיעתם המלאה וברשותם של הרשויות המשפטיות של אז הן באתונה והן בלונדון.