נשיא צרפת עמנואל מקרון הדהים את עולם המוזיאונים במהלך ביקור במערב אפריקה בנובמבר 2017 כשקרא להחזיר את חפצי המורשת האפריקאית חזרה ליבשת. שנה לאחר מכן, דו"ח שהזמין מהחוקרים בנדיקט סאבוי ופלווין סאר המליץ על החזרות בקנה מידה גדול של חפצי אמנות אפריקאים שמדרום לסהרה מאוספי המוזיאון הצרפתי.
מקרון זכה לשבחים על יזמת תנועת השבת החפצים שפתחה את הדרך להחזרת חפצים מהתקופה הקולוניאלית מאוספים במדינות מערביות כולל גרמניה, בלגיה, בריטניה וארה"ב.
עם זאת, צרפת, שבה התרבות נותרה נחלת המדינה, החזירה רק 28 חפצים אפריקאים מאז ההכרזה של מקרון ב-2017: אחד לסנגל, אחד למדגסקר ו-26 לבנין. יתרה מזאת, הצעת חוק שנועדה ליצור הליך מקיף להחזר ממוזיאונים צרפתיים שקועה כעת בבלבול ובקונפליקט בפרלמנט הצרפתי.
ב-10 בינואר, הסנאט של צרפת אישר הצעת חוק - שהוצעה על ידי הסנאטורים קתרין מורין-דזילי, מקס בריסון ופייר אוזוליאס - להקמת ועדת מומחים לאומית שתייעץ בכל תיקי פיצויים שאינם אירופיים בעתיד. הצעת החוק גם מציעה להקל על השבת שרידי אדם באוספים ציבוריים בצרפת.
טרם נקבע תאריך לדיון בהצעת החוק באסיפה הלאומית, וסביר להניח שהיא לא תיבחן על ידי הבית לפני הבחירות לנשיאות צרפת בחודש אפריל. בכל מקרה, ממשלתו של מקרון הביעה מיד את התנגדותה להצעה. שרת התרבות, רוזלין בכלוט, הזהירה כבר בנובמבר 2020, במהלך דיון בסנאט, כי הממשלה רוצה לשמור על השליטה בהחזרים, שיש להכריע ב"כל מקרה לגופו", ללא התערבות של ועדה.
אז המהלך של הסנאטורים הוא בעיקר סמלי. זוהי דרך עבורם למחות נגד מה שנתפס כמדיניות ההחזר כוללנית מידי של הנשיא עד כה: החלטות שהתקבלו ממניעים דיפלומטיים מבלי להיוועץ בפרלמנט.
חייבים חוקים חדשים
בצרפת, אוספים ציבוריים הם בלתי ניתנים להסרה, כלומר לא ניתן לבטל (להסיר) חפצים, ולכן כל השבה מצריכה חוק חדש שיכול לקחת שנים לאימוץ. אותה הגבלה חלה על השבת שרידי אדם או רכוש תרבותי שנבזז על ידי הנאצים. כל הניסיונות להקל על ביטול ההצטרפות לעבודות בקנה מידה רחב יותר נכשלו עד כה.
כעת, הנשיא מקרון ביקש מהמנהל לשעבר של מוזיאון הלובר, ז'אן-לוק מרטינז, להקים מסגרת חקיקה להחזרים עתידיים למדינות זרות. מרטינס, שמונה בקיץ האחרון לשגריר צרפת לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא מורשת תרבותית, מתחיל את התהליך בסיור לבנין, סנגל וחוף השנהב בחורף הקרוב. יש תוכניות לביקורים נוספים במאלי, צ'אד ואתיופיה.
מרטינז אומר ל- The Art Newspaper שהוא מתכוון להגיש דוח ראשוני לנשיא בפברואר על תגובתה של צרפת לתביעות השבה שכבר הוגשו על ידי חצי תריסר מדינות אפריקאיות. נותר לראות אם הדו"ח יפורסם. יוזמה מרכזית נוספת, אומר מרטינז, עשויה לפתוח גישה לארכיונים, נתונים ותמונות של אוסף מוזיאון צרפתי עבור מדינות אפריקה כדי לקדם את חקר המוצא. "אני משוכנע שמוצא הוא נושא מכריע למוזיאונים", הוא אומר. "העולם דורש לדעת איך החפצים האלה הפכו לחלק מהאוספים".
הקלות על מחקר מוצא באוספים צרפתיים - משהו שמוזיאונים צרפתיים התנגדו לו זה מכבר - בהחלט עשויה להיות צעד ראשון לתמיכה בתביעות פיצויים עתידיות מאפריקה. אבל לחלקם עדיין יש חששות שגם המוזיאונים הצרפתיים וגם הממשלה רוצים בסופו של דבר להימנע מהעברה מלאה של בעלות על חפצי אמנות מהתקופה הקולוניאלית.
סתירות מדיניות
ואכן, הסתירות של מדיניות ההשבה של מקרון נחשפו באוקטובר האחרון בטקס שנערך במוזיאון quai Branly-Jacques Chirac בפריז לציון השבתם של 26 פסלים וחפצי טקס לבנין. החפצים נלקחו ב-1892 על ידי חיילים צרפתים מהארמון המלכותי של אבומי, שהועלה באש על ידי המלך בהנזין, השליט הנמלט של ממלכת דאהומי במערב אפריקה.
בנאום בטקס, בנדיקט סאבוי גינה את "צרפת שנאחזת באוספים כל כך הרבה זמן" ו"ממשל שהרבה אסטרטגיות כדי לחנוק את הדיון הציבורי". אף על פי כן, בנאומו שלו, מקרון נמנע מההצהרות הרדיקליות שהשמיע ב-2017. הוא אמר שזה יהיה "טירוף" לפרק אוספים כדי "להלאים מחדש את המורשת המשותפת הזו" באפריקה. בהתייחסו לתפיסה "אוניברסלית" של תרבות, הוא טען שזה יהיה "חזון נורא אם צרפת פשוט תשלח את המורשת של מדינות אחרות ותיתן לכל אחת לקחת בחזרה את אוצרותיה".
בקריאה לשיתוף פעולה תרבותי, תערוכות והלוואות, הוא אמר שיש להגביל את ההחזר לאוצרות "שהעדרם הוא הבלתי נסבל מבחינה פסיכולוגית" עבור מדינות המוצא שלהם.
נשיאה של בנין, פטריס טאלון, סירב במיוחד להשתתף באירוע Quai Branly. הוא אמר לתקשורת המקומית שהוא "לא מרוצה" מ-26 ההחזרות וציפה ל"החזר מלא יותר". ארצו הגישה דרישות חדשות לצרפת, כולל החזרת פסל ברזל יצוק של אל המלחמה בדת הוודו, גו או אוגון, המוצג בלובר. הוא נמצא על ידי קצין צבא צרפתי על חוף הים בואידה לאחר קרב. נערץ על ידי אמנים וסופרים מודרניים בצרפת, הוא היה חלק מהתערוכה המפורסמת של אמנות אפריקאית ב-1935 במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, שצולמה על ידי ווקר אוונס.
יותר מארבע שנים חלפו מאז אמר מקרון לסטודנטים באוניברסיטה בבורקינה פאסו: "תוך חמש שנים אני רוצה שהתנאים יתקיימו להחזרה זמנית או קבועה של המורשת האפריקאית לאפריקה". השאיפה הזו סוכלה על ידי המציאות של הפוליטיקה התרבותית והשמרנית עדיין של צרפת. המשקיפים יצטרכו כעת להמתין לבחירות האביב - ולקדנציה השנייה, החזויה, של מקרון כנשיא - לפני שניתן יהיה להתקדם מהר לקראת מימוש ההבטחה המובהקת שלו.