מתחם תרבות ילידית חדש שבו יטופלו שרידי אבות שהוחזרו לארץ ובו ההיסטוריה של ילידי אוסטרליה, אמור להפוך למציאות בעוד ארבע שנים על חוף אגם ברלי גריפין בקנברה.
ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון והשר למען הילידים האוסטרלים קן וויאט הודיעו את ההודעה המשותפת ב-4 בינואר. המתחם ייקרא Ngurra, כלומר בית, ארץ או מקום שייכות. הממשלה הפדרלית הקצתה 316.5 מיליון דולר אוסטרלי (228 מיליון דולר) לבנייתו, עם תחרות אדריכלות לאומית שאמורה לצאת לדרך החודש.
Ngurra ייבנה על Commonwealth Place במה שנקרא ה"משולש פרלמנטרי", המקיף את בית הפרלמנט, המוזיאון לדמוקרטיה אוסטרלית בבית הפרלמנט הישן, בית המשפט העליון, הגלריה הלאומית של אוסטרליה וגלריית הדיוקנאות הלאומית. אנדרטת המלחמה האוסטרלית יושבת מעבר לאגם. בקרבת מקום נמצאת גם שגרירות האוהלים האבוריג'ינים, אתר מחאה קבוע למורשת ילידי אוסטרליה, שבו דורות של אנשים נלחמו למען שוויון מאז 1972.
Ngurra תכלול מקום מנוחה לאומי לשרידי ילידים שהוחזרו מאוספים מעבר לים, ובית חדש למכון האוסטרלי ללימודי אבוריג'ינים ומצר טורס איילנד (AIATSIS) הנתמך על ידי הממשלה, שהוקם בשנת 1964. מרכז ידע ולמידה יפעל להציג את אוסף החפצים והארכיונים של AIATSIS, המתואר על ידי וויאט כ"אוסף הגדול בעולם של פריטי תרבות ומורשת האבוריג'ינים והאי Torres Strait ".
התגובות לתוכנית היו מעורבות. פעיל הילידים הבולט מייקל מנסל גינה את הרעיון למקם את נגורה ב"מושב הכוח של האדם הלבן" במשולש הפרלמנטרי. אבל השרה לענייני הילידים האוסטרלים ממפלגת הלייבור האוסטרלית, לינדה בורני, אומרת שהיא "נרגשת" מההודעה של ממשלת הקואליציה הליברלית-לאומית. "אני מבינה את מה שאמר מייקל, אבל צריך לתת לנגורה בולטות במשולש הפרלמנטרי, בבירת המדינה. אני חושבת שזה באמת חיוני", היא אומרת.
ברני אומר שהתייעצות מתמשכת עם הילידים תהיה קריטית להצלחתו של נגורה. המנכ"ל של AIATSIS, קרייג ריצ'י, אישר The Art Newspaper כי "הפרויקט יועבר על ידי ועדה מייעצת ילידית שנאספה מכל הארץ". הוא מוסיף: "האדריכל הזוכה יצטרך להיות מעורב עמוק עם קהילות ילידים כדי שהעיצוב יתכתב עם המגוון של ילידי אוסטרליה".
קנברה היא ביתם של בני ה-Ngunnawal ו-Ngambri כבר יותר מ-20,000 שנה. בעוד דודה רוזלין בראון, זקנת נגונוואל, הייתה מרוצה מתהליך ההתייעצות בעניין נגוררה, המתחים המקומיים שנמשכו זמן רב החריפו בעקבות ההודעה לעיתונות שהודיעה על הפיתוח. פול ג'ירוואה, בכיר אנשי הנגמברי, טוען שלאנשיו יש את הקשרים המסורתיים החזקים מכולם לאזור קנברה. אז כשההודעה של הממשלה על הקמת Ngurra תיארה את קנברה כמדינה Ngunnawal, האוס האמין שמדובר במחדל "מכוון, מעליב ופוגעני".
"קנברה קיבלה את שמה מאנשי הנגמברי, אבל היא לא זוכה לאזכור בהודעה לעיתונות", אומר האוס. "זה מוחק את הזהות של קבוצה שלמה של אנשים. לממשלה אין את הזכות לומר לנו מי אנחנו ומאיפה אנחנו באים".
בעוד בורני לא תסכים לטענותיו של האוס, היא מסכימה שהנגמברי היה צריך להיכלל בהכרזה בתקשורת. עם בחירות פדרליות שאמורות להתקיים עד חודש מאי, בורני אומרת כי מפלגת הלייבור האוסטרלית תבטיח את בניית נגורה אם היא תיכנס לממשלה.
מקום המנוחה הלאומי נמצא בלב הוויכוח הסוער במשך עשרות שנים באוסטרליה מאז שנות ה-90, כאשר הממשלה הפדרלית החלה לעבוד עם ילידים כדי לזהות ולהחזיר שרידי אבות וחפצים קדושים מאוספים באוסטרליה וברחבי העולם לאדמותיהם המסורתיות. הממשלה מממנת כעת שמונה מוזיאונים ממלכתיים ולאומיים כדי לסייע במשימה זו, בהובלת המוזיאון הלאומי של אוסטרליה.
כאשר ייבנה מקום המנוחה הלאומי החדש, הוא ייקח על עצמו את החובה הזו מהמוזיאון הלאומי ויספק מקום "מכובד" ו"מקום מתאים יותר מבחינה תרבותית" לטיפול בשרידי אבות עד שניתן יהיה להחזירם לארץ, בכל מקום באוסטרליה זה יכול להיות, אומר ריצ'י. שרידים שלא ניתן לקבוע את מוצאם ומיקומם בארץ יישארו בנגורה לנצח. הם לא ייקברו או יושמו במאוזוליאום, אלא יישמרו נגישים ב"כספות" למקרה שטכנולוגיות או מידע עתידיים יאפשרו החזרה מקומית, לדברי ריצ'י.
מקום המנוחה הלאומי ישוכן במבנה דיסקרטי כדי שבני קהילת הנפטרים יוכלו לערוך טקסים פרטיים. AIATSIS ממוקם כיום בסמוך למוזיאון הלאומי של אוסטרליה בקנברה אך האוסף שלו פתוח לקהל הרחב רק בתיאום מראש. לפני מגיפת הקורונה, הוא אירח רק כ-1,400 ביקורים בשנה, בעיקר מאנשי אקדמיה או אנשים שעושים מחקר משפחתי. אבל ריצ'י מאמין שקבוצת מבקרים חדשה לגמרי תימשך לחללי התצוגה החדשים של נגורה שיציעו תצוגות משתנות של חפצי אמנות וסיפור דיגיטלי אינטראקטיבי, המעוגן על ידי קולות ונקודות מבט ילידים.
אוסף AIATSIS, ששמור ברובו באחסון, כולל יותר מ-6,000 יצירות אומנות וחפצי אמנות, 5,000 כותרי וידאו, מסד נתונים מקוון של שפות ילידים באוסטרליה, 700,000 תצלומים ו-40,000 שעות שמע. הוא ממשיך לצמוח באמצעות תרומות ורכישות, כאשר אחת הרכישות החדשות ביותר היא גלימת עור פוסום מאת אמנית הזכוכית הילידית העכשווית, ג'ני קמאר מרטינילו. על הגלימה תלויים תליוני זכוכית שעליהם חרוטים שמות החיילים הילידים שנפלו בקרב הידוע לשמצה במלחמת העולם הראשונה בגליפולי ב-1915.
עם זאת, עבור המבקרים כמו פול האוס, חשוב יותר שהממשלה תשקיע כסף בעוני שבו חיים ילידים רבים כיום. "אנחנו עדיין במדינה של הכחשה לגבי מגוון שלם של סוגיות של זכויות אדם", אומר האוס. "מתחם נגורה הוא רק ממתיק בחירות גדול עבור מוריסון."