מחקר שפורסם לאחרונה על ידי משרד האוצר האמריקני, שנעשה מחשש שהלבנת הון בשוק האמנות עלולה לממן ארגוני טרור, מצא כי שוק ה-NFT המשגשג יכול להוות יעד לפושעים המעוניינים להלבין כספים שלא הרוויחו ביושר, תוך כדי מתן לגיטימציה נקייה ונוצצת.
שוק ה-NFT, לפי הדו"ח, הרוויח 1.5 מיליארד דולר במסחר בשלושת החודשים הראשונים של 2021 וצמח ב-2,627% לעומת הרבעון הקודם. אבל למרות האפשרות של הלבנת הון הן בשוק האמנות מבוסס הבלוקצ'יין והן בשוק האמנות המסורתי, משרד האוצר התנגד להחלת תקנות חדשות על שוק האמנות והציע להתמקד במקום זאת בשורש הסיבות ובנקודות הרגישות.
סקוט רמברנדט. סגן עוזר המזכיר למדיניות אסטרטגית במשרד למימון טרור ופשעים פיננסיים, אמר בהצהרה: "כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים מערכתיים כמו שקיפות תאגידית ופרצות אחרות המאפשרות לפושעים לנצל את המערכת הפיננסית בארה"ב, נבדוק מה עוד נידרש כדי לטפל בסיכוני הלבנת הון ספציפיים לתעשיות אחרות, כולל תעשיית האמנות".
NFTs מציגים בעיה מסוימת עבור הרגולטורים. בניגוד ליצירות מסורתיות, יש קלות בהעברת בעלות על NFT: אין גבולות גיאוגרפיים, ההעברה היא מיידית ויכולה להתרחש ללא העלות הרגולטורית או הכספית הפוטנציאלית של קנייה או מכירה של חפץ פיזי. משרד האוצר גם סימן את האפשרות של פושעים להלבין כסף בעצמם על ידי רכישת NFT, הם מעבירים אותו לעצמם עם חשבונות דיגיטליים שונים כדי ליצור תיעוד של מכירות ב-blockchain לפני שהם ימכרו אותו לקונה תמים ויצאו נקיים מהצד השני.
המחקר מכיר בקושי הרגולטורי בשוק הדיגיטלי הנובע אך ורק מאופי פלטפורמות ה-NFT, שכולן שונות במבנה, במודלים של בעלות, בפעולות, בסטנדרטים ובפרוטוקולי בדיקת נאותות. מה שנקרא חוזים חכמים, שלפי המחקר יכולים לשמש כדי לייצר רווחים בכל פעם שעסקה מתרחשת בבלוקצ'יין, חושפים גם נקודות תורפה בשוק ה-NFT מכיוון ש"התמריץ לבצע עסקה יכול להיות גבוה יותר מהתמריץ לוודא את זהות רוכש היצירה, או אפילו ליצור מצב בו לא ניתן לבצע בדיקת נאותות אם יתבצעו עסקאות ברצף מהיר".
"יש הרבה נושאים סביב NFTs שכנראה עוררו חששות, בעיקר בגלל שהשוק הזה כל כך חדש ולא הרבה אנשים מבינים אותו לגמרי, במיוחד הרגולטורים", אומר פיטר טומפה, מנכ"ל Global Heritage Alliance, ארגון הסברה שמעודד תקנות נגד הלבנת הון (AML) בוושינגטון הבירה. "ייתכן מצב שבו תהיה רגולציה רק של מכירות של NFTs, בניגוד לשוק האמנות הכללי, במיוחד אם זה לא עובר בערוצים הרגילים שבהם אתה יכול לדעת מי קונה ומוכר".
למרות שהמחקר מצא כי קיים סיכון להלבנת הון בדרגים הגבוהים בשוק האמנות המסורתי, היו עדויות מועטות לכך שיש קשרים להלבנת הון בשוק ולמימון ארגוני טרור, חשש שעורר את המחקר בשנת 2020 והוביל לחקיקה שהעצימה את הרגולציה בסחר העתיקות.
הדו"ח מצא בסופו של דבר שלגלריות ובתי מכירות פומביות יש מספיק תמריץ לאסוף מידע על אלה הפעילים בשוק האמנות, ולעת עתה, אין צורך להעמיס עליהם רגולציה מוגברת. איגוד סוחרי האמנות של אמריקה (ADAA), המייצג כמעט 190 גלריות ב-30 ערים בארה"ב, מחא כפיים את המלצות משרד האוצר.
"אין מספיק עדויות לסיכון להלבנת הון בשוק האמנות כדי להצדיק הכפפת סוחרי אמנות לתקנות חדשות במסגרת חוק סודיות הבנקים (BSA) בהשוואה לתעשיות אחרות הרבה יותר גדולות שגם אינן כפופות כיום ל-BSA", אמר דובר הארגון בהצהרה. "מסקנה זו נתמכת בממצאי הדו"ח שגלריות קטנות ובינוניות אינן יעילות להלבנת הון. ה-ADAA אסיר תודה על כך שהממשלה לקחה את הזמן והדאגה ללמוד את הנושא הזה עוד לפני ששקלה תקנות חדשות שעלולות להשפיע באופן מובהק על גלריות, שהן בעיקר עסקים קטנים".
בין ההמלצות שהועלו במחקר ניתן למנות תכניות שיתוף מידע מוגברות לחיזוק השקיפות בשוק, עדכון הנחיות והכשרה לרשויות אכיפת החוק, אכיפת המכס והשבת נכסים, והפעלת איסור הלבנת הון ומניעת מימון תקנות טרור לשחקנים ספציפיים בשוק שאינם כפופים לחוק סודיות הבנק, כמו מוסדות פיננסיים המשתמשים באמנות כבטוחה.