במלאת 500 שנה להולדתו של האמן הוונציאני האהוב, Jacopo Tintoretto, בשנת 2018, ציירת פחות מוכרת שנולדה מאה שנה לאחר מותו טוענת לחלוק את אור הזרקורים הזהוב והמפוזר שלו. בין 19 ציורי טינטורטו שהמלכ"ר האמריקאי Save Venice שיחזר לרגל האירוע, היה Saint Martial in Glory with Saints Peter and Paul, יצירה למזבח ב- San Marziale, כנסיית הקהילה של האמן שרק לעתים נדירות פתוחה לקהל כיום. כאשר הציור הזוהר והטרי הותקן מחדש על המזבח, הרצועות מעליו המתארות את האוונגליסטים לוק וג'ון נראו עכורים מיד בהשוואה אליו. Save Venice החליטו לשמר אותם ועוד ציור בו מוצגים, מתיו ומארק, וכולם במקרה נוצרו ע"י אמנית אחת: ג'וליה לאמה.
"ברגע שההדר התחיל לבצבץ מכל הלכלוך שכיסה את הציור, אנשים אמרו, 'נכון, אנחנו מכירים את האמנית הזאת. יש עבודה שלה באקדמיה, יצירות מזבח גדולות... ורגע, למה אנחנו לא שמים לב יותר לג'וליה לאמה?'" נזכרת טרייסי קופר, חברת מועצת המנהלים של Save Venice ופרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, המובילה מחקר עבור תוכנית האמניות של הארגון של ונציה (WAV).
הציור של ג'וליה לאמה של Saint Luke (1720s) , בכנסיית סן מרזיאלה, ונציה
צילום: Matteo De Fina; באדיבות Save Venice
הגילוי מחדש של היצירות האלה של לאמה, אמנית מקומית - אם כי עדיין לא בינלאומית - שעבודותיה מוכרים מהמאה ה-18 וציוריה הדתיים האקספרסיביים שנמצאים בכנסיות ברחבי הלגונה הוונציאנית, דרבנו את יוזמת ה-WAV.
התוכנית שהושקה ביוני האחרון, תשלב תכנית מחקר ושימור כדי להעלות את פרופיל האמניות הפעילות בוונציה ובאזור Veneto הרחב יותר מהמאה ה-16 ועד סוף המאה ה-18. פרויקטים ראשוניים לשימור עבודות של לאמה, הפסטליסטית רוסלבה קארירה ותלמידתה, מריאנה קרלבאריס, יקבלו עדיפות.
מליסה קון, מנהלת הארגון בוונציה, אומרת שהאמניות ההיסטוריות של האזור זכו לתשומת לב אוצרותית ומלומדת בשנים האחרונות "אך לא בשום צורה מאורגנת". בשנת 2018 הציג מוזיאון Ca' Rezzonico בונציה רישומים של לאמה, מהמאה ה-18, מהאוסף הקבוע שלו, חלקם בפעם הראשונה, וקופר מציין כי באמצע שנות ה-90, היו שלל תערוכות ופרסומים בוונציה ובפדובה שהוקדשו לאמניות.
WAV ישתף פעולה עם חוקרים ומוסדות ונציאנים. "המימון הוא שלנו, אבל כוח המוח והמחשבות והרעיונות הם בהחלט דרך שיתוף הפעולה שלנו עם אנשים רבים בוונציה", אומרת קון.
דיוקן בצבעי פסטל של Caterina Balbi (1740-42), מאת מריאנה קרלבאריס יעבור תהליך שימור במוזיאון Ca' Rezzonico
Ca' Rezzonico
המחקר יתחיל עם יותר מ-30 האמניות שקופר זיהה עד היום, כולל איירין די שפילימברגו (שלמדה זמן קצר אצל טיציאן), ציירת הדיוקנאות של המאה ה-17 קיארה ורוטארי, ברנרדינה די זואן מתיו, קתרינה טארבוטי ומרייטה רובוסטי (הבת והסייעת של טינטורטו).
היסטוריונית האמנות סוזן נלאזיטי, קיבלה את המלגה הראשונה של WAV השנה, היא תעבוד עם קופר כדי ליצור מסד נתונים ציבורי של אמניות ונציאניות. זה נועד לעודד מחקר שיוכל לענות על שאלות רבות, כגון האם ונציה הייתה פתוחה לאמניות ומה היו הזדמנויות ההכשרה שעמדו לרשותן. WAV גם תקיים מפגשים בכנס השנתי Renaissance Society of America annual conference בדבלין, אירלנד, בחודש הבא מאותה סיבה.
Save Venice התחייבה לתת- 230,000 אירו ל-WAV ב-2021 והיא תגדיל את המימון ככל שפרויקטים ומחקרים חדשים יצוצו. הארגון גם מתכנן לתמוך בשימור באמצעות מודל חסות, וכרגע מגייס תרומות של 60,000 אירו לשיקום Female Saint in Glory של לאמה, בכנסיית Santa Maria Assunta במלמוקו על הלידו, אשר אמור להתחיל באביב הקרוב בתנאי לקבלת אישור מהמשרד לארכיאולוגיה, אמנויות ונוף בוונציה. פרויקט עתידי נוסף יתמקד בסדרת ציורי פסטל של Carriera באקדמיה, מדיום ידוע לשמצה שקשה לשימור.
למרות של-Save Venice מלאו 50 בשנה שעברה, היא לא עסקה בשימור יצירות של נשים לפני כן. מבחינה היסטורית, היו פחות אמניות מאשר גברים, ונשים עבדו לעתים קרובות עם אבות או אחים שקיבלו את העמלות - והותירו ייחוסים רק בשמותיהם.
ובכל זאת, יתכן שהארגון שיחזר בשוגג ציור של 'מרייטה' עוד בשנת 2018, מוסיף קון בתקווה, בהתייחס לקושי לזהות את ידה של בתו המוכשרת והמפורסמת של טינטורטו ביצירות המופת שלו. אולי חוקרי ה-WAV יגלו שהם שימרו יצירות שנוצרו עם מגע של אישה לאורך כל הדרך.