ביום שישי האחרון(18/02/2022), בשידור חי ברשת, Sotheby's הכריזה על חצי מ-30 העבודות הבאות מהאוסף המהולל של לינדה והארי מקלאו, הגרושים בצער, שיגיעו למכירה פומבית. המכירה השנייה מתוך שתי מכירות בהוראת צו בית משפט, תתקיים ב-16 במאי בניו יורק.
המכירה הראשונה בנובמבר הניבה 676.1 מיליון דולר (כולל עמלות), לעומת הערכה מוקדמת של 439.4 מיליון דולר עד 618.9 מיליון דולר לפני המכירה (הערכות קדם המכירה מחושבות ללא עמלות) - הסכום הגבוה ביותר אי פעם בתולדות סותבי'ס. שיאים נקבעו לאגנס מרטין, ג'קסון פולוק, רוברט ארווין ומייקל הייזר.
עד כה רק 16 מתוך 30 העבודות נחשפו, כאשר 14 האחרונות יוצגו במועד מאוחר יותר בניו יורק, קרוב יותר למכירה: תכסיס שיווקי כדי לשמור את הבאז סביב הקולקציה על חום גבוה.
דגשים מהחלק השני, המוצגים בגלריות של בית המכירות הפומביות בלונדון עד ה-2 במרץ (לפני סיור להונג קונג, טאיפיי ושנגחאי) הוצגו במהלך סיור וירטואלי של המנהל האמנותי של ה- Barbican, וויל גומפרץ והאוצרת אלינור נירן. העבודות נושאות אומדן קדם-מכירה כולל "באזור ה- 200 מיליון דולר", כלומר, לא סביר ששיאי מכירות יישברו.
כל העבודות מובטחות - לא מפתיע בהתחשב באיזו אכזריות סותבי'ס נאלצה להלחם בכריסטי'ס כדי להבטיח את האוסף - למרות שבית המכירות הפומביות סירב לחשוף את האחוז הרווחים לבית לעומת צד שלישי.
העבודה היקרה ביותר שנחשפת היום היא ציור של רותקו בכחול ובורדו מ-1960, בשווי בין 35 ל-50 מיליון דולר. עם זאת, לא סביר שהוא יעבור את הציור הנוסף של רותקו, שהוביל את המכירה הראשונה ונמכר תמורת 82.4 מיליון דולר לעומת הערכה של 70 עד 90 מיליון דולר.
באופן דומה, Le Nez, של ג'אקומטי המוערך גם הוא בין 70 ל-90 מיליון דולר, לא יתווה בהקבלה בחלק השני ל-: Diego sur stèle II (1958) המתאר את אחיו של האמן דייגו, והוא מוערך ב-7-10 מיליון דולר.
Stele II (1958) של אלברטו ג'קומטי
נוף מופשט משנת 1961 על ידי De Kooning, שצויר תוך שנה מ-Rothko, יוצע ב-7-10 מיליון דולר.
כל האמנים מלבד אחד הוצגו היום בחלק הראשון של המכירה. הם כוללים את גרהרד ריכטר, ש-Seascape שלו משנת 1975 נושאת הערכה של 25 עד 35 מיליון דולר, ואנדי וורהול. אחד הדיוקנאות העצמיים האחרונים של מלך הפופ ארט משנת 1986 - חלק מסדרת Fright Wig שלו, שהוצג רק פעם אחת בתערוכה בלונדון ב-1995 שאורגנה על ידי אנטוני ד'אופי - יוצע תמורת 15 עד 20 מיליון דולר.
החריג היחיד הוא ז'אן דובופה, שה- Grand Nu Charbonneux שלו – ציור העירום הראשון בקנה מידה גדול שהוא צייר אי פעם - נושא הערכה של 4 עד 6 מיליון דולר. נרכש מגלריית פייס בשנת 2003, זהו ה-Dubuffet היחיד באוסף Macklowe.
שמות נוספים שחוזרים על עצמם כוללים את רוברט ריימן, ש-(2002) Swift שלו בגובה שבעה רגל נושאת אומדן של 8-12 מיליון דולר; פסל משנת 1986 מאת ג'ף קונס של שלושה שואבי אבק בוויטרינה (מוערך בין 3.5 ל-4.5 מיליון דולר); ופסל ברונזה של פיקאסו משנת 1958 של בחור צעיר - אחד משני יציקות של נושא זה (מוערך של 1-1.5 מיליון דולר).
שתי יצירות של Sigmar Polke (Plastik-Wannen (Plastic Tubs) (1964, הערכה של 3.5-4.5 מיליון דולר) ו-The Copyist (1982), משוערת בין 3-4 מיליון דולר, יגיעו גם הן לבלוק במאי.
לאורך כל הסיור הורעפו שבחים על האוסף של Macklowe, כאחד שנוצר על ידי טעם קלאסי ויקר, כאשר נירן תיאר אותו כ"אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות לאחר המלחמה באמריקה". עם זאת, לפי הטרנדים של היום, היצירות הללו מרגישות ללא ספק מעופשות, כאשר מספר מהאמנים, כמו ריכטר ו-וורהול, כבר ראו את השיאים הלוהטים שלהם בעבר, בשנים האחרונות.
לא ברור מדוע נבחרו שני אוצרים מוסדיים ולא מומחי בתי מכירות, להוביל את הסיור, אם כי דובר סותבי'ס אומר: "אנחנו מכירים ומעריצים את שניהם במשך שנים והרגשנו כי לאור חשיבות העבודות באוסף, זו נראתה כמו הזדמנות נפלאה לבקש מהם לחלוק את הידע שלהם על האמנים האלה עם הציבור הרחב".
התערוכות האחרונות שאורגנו על ידי נירן בברביקן כוללות רטרוספקטיבה מרכזית של לי קרסנר שנחשבת להבאת האקספרסיוניסט המופשט המושמץ מזמן לאור הזרקורים, ואת Basquiat: Boom for Real. גומפרץ הצטרף לברביקן בשנה שעברה לאחר עשור כעורך אמנויות ב-BBC.