כמו רוב מארגני הירידים, לאיזובל דניס, מנהלת Collect, "היה רגע קצת חורק לפני חג המולד, כשאומיקרון עשה את שלו".
אבל, הרבה קרה מאז והמהדורה ה-18 של יריד המלאכה העכשווית תתקיים כמתוכנן, עם 40 גלריות (31 ישתתפו באופן אישי), בבית סומרסט בלונדון השבוע בין ה-25 ל-27 בפברואר (תצוגה מקדימה ב- 23 -24 בפברואר).
המילה מלאכה (craft) עדיין מעלה, עבור חלקם, את הרעיון של סיכות סרוגות וסירים חומים ומגושמים. זו תמונה מעוותת שמועצת המלאכות, מנסה להפיג, אם כי לחלקם עדיין יש סלידה מהמילה מלאכה. דניס מספרת סיפור על ביקור ביריד האמנות העכשווית Frieze London באוקטובר. "הייתה גלריה ב- Frieze שהיו בה שני אמני קרמיקה מעניינים באמת. בעל הגלריה אמר ש'הם פנטסטיים ונמכרנו'. אז שאלתי, 'האם אתה מייצג עוד אמני מלאכה עכשוויים?'. הוא כמעט נרתע וגמגם 'אני לא מייצג מלאכה עכשווית'". דניס סיפרה לו מה היא עושה ו"בסוף השיחה שלנו, הוא אמר 'אולי אני צריך לייצג יותר מלאכה עכשווית'".
מועצת האמנים מעריכה שהשוק הבריטי למלאכה צמח מ-883 מיליון ליש"ט ב-2006 ליותר מ-3 מיליארד ליש"ט ב-2019, ולדברי דניס, "המלאכה משגשגת". זה נעזר על ידי החשיבות הנוכחית המוענקת למוצא, קיימות ועבודת יד, במיוחד בקרב מה שדניס מכנה "צעירים, ובכן, צעירי המילניום, שנעשים אמידים ומתחילים לאסוף - הם רוצים לדעת שיש דברים לא נעשו בחנות יזע". בני המילניום היותר אמידים "באמת נכנסים לאיסוף אומנות והם רוצים לחלוק את זה - באינסטגרם בצורה כל כך מבריקה, זו רשת תרבותית". במהלך הסגרים של המגיפה, עלתה ההשתתפות בתערוכות מלאכה גם על פי מועצת המלאכה.
כריסטיאן אוונלן בסטודיו
באדיבות Intoart והאמן
מלאכה היא גם "מרחב מאוד נגיש ומגוון", אומרת דניס. "אינך צריך להיות בעל תואר באמנות או להכיר את ההיסטוריה של האמנות שלך כדי להשתתף, וזה נוגע ליצרנים עצמם ולאנשים שמגיעים ליריד".
גם Collect עשתה מאמצים לגוון את הסגל שלה, הן מבחינת האמנים והן מבחינת הגלריות המייצגות אותם. "דניאלה וולס, מנהלת הגלריות של קולקט ואני תמיד שם בחוץ רואות מה חדש ומי עושה דברים מעניינים", אומרת דניס. "הרבה לפני תחילתו של Black Lives Matter ב-2020, אנחנו ומועצת האמנות עסקנו הרבה בהכשרה פנימית סביב גיוון והכלה. תמיד היינו פעילות כדי להבטיח שלפאנלים המייעצים שלנו יש פרופיל מגוון - אנחנו מאוד מודעות לכך שאנחנו צריכות להביא קולות חדשים ואיזון נכון, בין אם זה מגדר, מוצא אתני או אנשים מרקעים שונים".
דניס מוסיפה: "Collect תמיד היה נציג של אמנים מגוונים באמת - במשך שנים, הצגנו הרבה אמנים מדרום קוריאה, יפן, הונג קונג, תאילנד. היה קצת ייצוג אפריקאי אבל אני חושבת שאנחנו צריכים יותר מזה. מה שאנחנו באמת מנסים לעשות עכשיו זה לוודא שהגלריסטים עצמם מגוונים יותר, אז אנחנו מנסים לכלול עוד גלריות בבעלות שחורה, רבות מהן מבוססות באפריקה או באמריקה".
כאן, וולס מדברת על חמישה אמנים שצריך לשים לב אליהם.
אנתוני אמאקו אטאה עם עבודתו, Transition Of Life (2020)
באדיבות האמן
Anthony Amoako Attah, Bullseye Projects
אנתוני אמאקו אטאה עושה כעת דוקטורט באוניברסיטת סנדרלנד לאחר שלמד קרמיקה באוניברסיטת Kwame Nkrumah למדע וטכנולוגיה (KNUST) בגאנה מולדתו. Amoako Attah עובד בעיקר בזכוכית, ומשלב עיצובי קנטה גנאים מסורתיים וסמלי Adinkra באמצעות שימוש באבקות ואמייל המעניקים לחלקי הזכוכית מראה של בדים תוססים. "אנחנו, ועדת הבחירה, התרגשנו מאוד מהעבודה של אנתוני, כשניסינו להבין ממה היא בעצם עשויה!" אומרת וולס. "הוא מאוד מתעניין בהגירה ובזהות תרבותית". Amoako Attah מוצג על ידי Bullseye Projects בארה"ב ב-Collect, ועבודותיו נעות בין כ-13,000 ליש"ט ל-14,000 ליש"ט. עבודותיו יוצגו ביריד גם על ידי North Lands Creative, סטודיו לאמנות זכוכית שבסיסו בסקוטלנד.
יצירות הזכוכית של ג'הדיי פורד
תמונה מאת סיימון ברונטנל
Jahday Ford, North Lands Creative
North Lands creative יציג גם את עבודתו של ג'הדיי פורד, אמן זכוכית שעבר מברמודה למנצ'סטר בשנת 2011. עבודתו משלבת תוכנה דיגיטלית עם חיתוך בסילון מים וניפוח זכוכית, ונכללת כעת ב-Jerwood Art Fund Makers Open, שנמצאת בסיבוב הופעות לאומי בבריטניה השנה ובשנה הבאה. "זכוכית באופן כללי גדלה מאוד בפופולריות ביריד - אפילו הפריטים הניסיוניים הקשים יותר, לא רק אגרטלים לשים על מדף", אומר וולס, ומוסיף כי 2022 היא שנת הזכוכית הבינלאומית של האו"ם. "ג'הדיי משתמש בהרבה טכניקות דיגיטליות כדי ליצור את העבודות המעוצבות שלו, אז הוא משתמש בתוכנת מידול תלת מימד כדי ליצור את העיצובים שלו ואז במכונת CNC כדי ליצור את התבניות, ואז היצירה תתנפח בתבנית כדי ליצור את היצירה הסופית. אז זה סופר עכשווי ומסורתי בבת אחת". המחירים נעים בין 3,000 ל-4,000 פאונד.
כלי שתי הרגליים של ביסילה נוחה
באדיבות Thrown Galleryוהאמן
Bisila Noha, Thrown Gallery
"ביסילה היא אמנית צעירה בשנות ה-30 לחייה שמוצגת על ידי גלריה חדשה בבריטניה, Thrown Gallery, שמביאה מבחר חדש לגמרי של יצירות קרמיקה", אומרת וולס. "קרמיקה, במיוחד קרמיקה מזרח אסייתית, תמיד הייתה בליבת היריד, מהימים המוקדמים ביותר במוזיאון ויקטוריה ואלברט (V&A). וזה באמת מרגיש כמו תחום שבו אנחנו רואים מערך של קולות מגוונים ומעניינים שמגיבים - ביסילה היא דוגמה מבריקה לכך". עבודתה כלולה בתערוכה הנוכחית של קרמיקאיות שחורות, Body Vessel Clay, ב-Two Temple Place בלונדון (עד 24 באפריל). "היצירה הזו עוסקת בחוויה שלה כאשת מורשת מעורבת שעובדת בקרמיקה - היא גדלה בספרד, אבא שלה מגינאה המשוונית החדשה, והיא גדלה עם אנשים ששואלים אותה מאיפה היא 'באמת'. אז העבודה שלה מתרכזת הרבה בזהות והגירה", אומרת וולס. עבודתה של Bisila Noha עם Thrown Gallery תנוע בין 500 ל-1,800 ליש"ט ב-Collect.
כלי מחשבה מאת ליסה פטיבון
באדיבות האמן
Lisa Pettibone, Collect Open
"ליסה מאוד מעניינת - היא במקור מקליפורניה אבל אז הגיעה ולמדה באוניברסיטה לאמנויות יצירתיות בפארנהאם [בריטניה]", אומר דניס. פטיבון מתעניין במיוחד באסטרונומיה ובפיזיקה, כיצד "ניתן לפרש את כוחות הקוסמוס באמצעות החומרים שלה". ניידת הזכוכית התלויה העדינה שנבחרה להצגה כחלק מ-Collect Open נקראת Instrument of Thought, ולדבריו דניס תוכננה לתלייה מול אחד מהחלונות של בית סומרסט. המחיר הוא 12,000 פאונד.
דפוס משי של כריסטיאן אוונלן Botanical Silk Group (2018)
באדיבות האמן ו- Intoart
Christian Ovonlen, Intoart
"Intoart הוא ארגון פנטסטי שבסיסו בפקהאם והם עובדים במיוחד עם אמנים עם לקויות למידה", אומר וולס. כריסטיאן אוונלן, שהצטרף לסטודיו IntoArt ב-2013, "בהחלט לא עבר את ההכשרה המסורתית או ה'מסלול' לעולם האמנות", מוסיף וולס. עם זאת, עבודתו נבחרה ל-Open 2015 של Studio Voltaire ולתערוכה Fashioning Space ב- ה-V&A ב-2017. טיפות המשי המודפסות במסך של Ovonlen שואבות השראה במיוחד מעיצובי תפאורה לבלט רוסי, ועבודתו עם Intoart ב-Collect תתומחר בין 1,950 ל-4,500 ליש"ט.