ההאשטאג הפופולרי של חודש מרץ, במהלך חודש ההיסטוריה של הנשים, מאתגר אנשים לנקוב ב-5 נשים אמניות - #5womenartists. אבל האם אתם יכולים למנות חמש נשים שהן סוחרות אמנות? פרויקט חדש נועד להוכיח שיש הרבה לבחירה, הן פשוט לא הוזכרו בשולי תולדות האמנות באותה עוצמה שהוקדשה לאמנים.
קיים חוסר ידע כללי על סוחרי אמנות, אומרות ורוניקה שגנון-בורק וקתרינה טושי, מייסדות שותפות של הארכיון הדיגיטלי של נשים סוחרות אמנות (WADDA), המתמקדת בשוק האמנות העולמי המונע על ידי נשים החל בסוף המאה ה-19. "אנחנו רוצים לערער את הנרטיב המקובל שהיו רק כמה דמויות הרואיות", אומרת שגנון-בורק, חוקרת עצמאית מניו יורק, בהתייחסה לסוחרים גברים או נשים איקוניים כמו בטי פרסונס. "רצינו להחזיר את הנשים [הסוחרות] האלה לסיפור האמנות המודרנית".
הפרויקט החל ב-2017, כאשר שגנון-בורק וטושי ארגנו סימפוזיון על נשים סוחרות אמנות ב-Christie's Education בניו יורק והוצפו בהצעות. הם ארגנו כנס דומה בשנה שלאחר מכן, ולאחר מכן החליטו לפרסם אנתולוגיה של כל המאמרים (המתוכננת לצאת לאור על ידי Bloomsbury Visual Arts בסוף 2023, ותחת הכותרת הטנטטיבית Women Art Dealers: Creating Markets for Modern Art, 1940-1990).
כשהשניים הבינו שהם מצאו תחום מחקר בתול, כזה שמראה עניין, היקפו של WADDA גדל. הם החליטו לפתח פלטפורמה מקוונת בגישה פתוחה כדי לצבור מחקרים קיימים, לפרסם תולדות שבעל פה, לחלוק משאבים ולשמש מקום מפגש לחוקרים. הם הגישו בקשה למימון מהמועצה האירופית לתרבות ומקווים להרחיב את האתר בקרוב.
"הטיעון החדשני שנחקר ונתמך על ידי WADDA הוא שהניכור המקצועי שעמו התמודדו נשים באופן היסטורי, עורר את העניין שלהן בשווקי הנישה - בתורם שוליים אך ניסיוניים יותר - המייצגים היום מגזרי מפתח של השקעות בשוק האמנות", אומרת טושי, פרופסור להיסטוריה של האמנות באוניברסיטה לזרים בסיינה שחקרה את הגלריסטית ביאטריס מונטי דלה קורטה.
מונטי הקימה את ה-Milanese Galleria dell'Ariete בשנת 1955 ואירחה בקביעות מופעים המציגים אמנים אמריקאים כמו ג'ספר ג'ונס, ג'קסון פולוק ורוברט ראושנברג באיטליה עד אמצע שנות ה-80.
בעוד WADDA ממתין למימון, הוא מרחיב את הנראות בחוגים אקדמיים. היא תנחה מושבים בשני כנסים באביב הקרוב - האגודה לאמנות המכללה והאגודה לתולדות האמנות. למאמרים המשתתפים יש טווח גיאוגרפי רחב, עם נושאים הכוללים סוחרים לאחר המלחמה באיטליה שתמכו בתקשורת אוונגרדית ובגלריסטים בסאו פאולו מאז שנות ה-60. "יש הרבה פערים, אנחנו יודעים מעט מאוד על נשים סוחרות אמנות מחוץ לצרפת, גרמניה וארה"ב", אומרת שגנון-בורק, ומציינת מאמץ ניכר להתרחב מעבר לגיאוגרפיה הזו.
"ההיסטוריה של האמנות עדיין נוטה להתמקד רק באמנים ובעבודותיהם ופחות באיך שהאמנים זכו להכרה", אומרת שגנון-בורק. "הבאת נראות רבה יותר לסוחרי אמנות היא גם דרך רבת עוצמה לתרום להיסטוריה של נשים כיזמיות, נשים כמנהיגות עסקיות."