ב-5 בבוקר ב-24 בפברואר, האמנית חרקוב אוליה פדורובה קיבלה טלפון מאמה שהודיעה לה שרוסיה פתחה במתקפות טילים נגד אוקראינה. עד אז היה לה תיק חירום מוכן ליציאה, אותו הכין החבר שלה לאחר שרוסיה החלה לצבור חיילים ליד גבולה עם אוקראינה בשנה שעברה. עם זאת, פדורובה אומרת ש"אנשים עדיין לא האמינו שפוטין ייתן הוראה לפלוש".
כשפדורובה עזבה את דירתה בעיר העתיקה של העיר באותו בוקר, כבר נוצרו תורים לסופרמרקטים, בתי מרקחת וכספומטים. לאחר הצטיידות בצרכים, העדיפות הבאה הייתה איתור הדבר הקרוב ביותר למקלט חסין פצצות. זה בא בצורה של בית עבוט נטוש מתחת לבניין של פדורובה. "השכנים שלנו החליטו לפרוץ את המנעול ולפתוח אותו כדי שכולם יוכלו להסתתר", היא מספרת ל- The Art Newspaper. "הבאנו כריות של ספות ישנות, רהיטים, בגדים חמים ושמיכות, כלים, אוכל, סיגריות, והצענו מיטות מאולתרות. למזלי יש כאן חשמל, אז הורדנו כבלים מאריכים ומנורות”.
"אחרי יום עבודה ארוך שנועד להפוך את המרתף שלנו לבטוח, הבאנו שני בקבוקי יין שנשארו מיום ההולדת שלי כדי להרים כוסית לחיילים שלנו, הלוחמים שלנו", אומרת אוליה פדורובה, בתמונה כאן שנייה משמאל
האמנית הקונספטואלית והרב-תחומית הביאה גם את אחת מיצירותיה לקישוט המקלט. שלט דרכים שעליו מנוסח "ברוכים הבאים למולדת" באוקראינית והיה מהפרויקט שלה בשם שלטי שטח. בשנת 2021 נסעה פדורובה ברחבי המדינה והתקינה שלטי תנועה, מודפסים עם מילים כמו "כלום" או "סוף", בנופים מבודדים כדי להעניק לחללים אלה משמעות חדשה.
היא לא חשבה שהשלט שלה יהפוך לסמל של התרסה במאבק החריף של ארצה נגד רוסיה. "כאזרחים אין לנו באמת הרבה הזדמנויות להגן על עצמנו. יש לנו סכינים, מצ'טות ומקלות עם מסמרים שהשכן שלנו הכין. אבל ההגנה שלנו היא בעיקר ביצור - חסמנו כל מקום פגיע בבניין".
פדורובה קישטה את הבונקר שלה בחרקוב עם עבודה מסדרת Off-Road Signs (2021) שלה עם הכיתוב "ברוכים הבאים למולדת"
ב-24 בפברואר, הצלם ארטם הומילבסקי היה בקייב, כוונתו הייתה לבקר בתערוכת צילום באיוונו-פרנקיבסק למחרת. כשהחדשות על ההפצצות התפרסמו ב-5 בבוקר, הומילבסקי ארז את חפציו ונסע 500 ק"מ לקרוביו, שם הוא חוסה מאז עם אשתו, חמותו ובנו בן ה-8.
"הכנו את המרתף, חיזקנו את הדלת בקרשים ומשטחי עץ, והטענו רובה ציד ישן בכדורים. כולנו ישנים בחדר הכי בטוח (לדעתנו), שם הדבקנו את החלון ומילאנו אותו בכריות. כל יום יש התקפות מהאוויר". אומר האמן, הידוע בעיקר בזכות הדיוקנאות העצמיים המבוימים שלו שיצר במהלך הסגרים של הקורונה. "אני מנסה לשמור על קור רוח", הוא מוסיף.
מאז פרוץ המלחמה, האוקראינים אוספים בקבוקים ריקים ובדים ישנים כדי להכין בקבוקי תבערה להילחם. נשק חיוני נוסף עבור אמנים אוקראינים היה הטלפונים שלהם. הומילבסקי עסוק יותר מתמיד במכירת תצלומיו כ-NFTs בעמוד הטוויטר שלו, שאחד מהם מציג את הומילבסקי עירום בשדה של פרחים צהובים, הקומפוזיציה המסמלת את הדגל האוקראיני. לדבריו, הוא מסתמך על הפלטפורמה "כדי לספר לעולם מה באמת קורה באוקראינה" על רקע מלחמת מידע. "מכרתי את האמנות שלי ותרמתי את הכסף הזה לצבא, לבתי חולים או לאלה שאין להם כסף בכלל".
ב-25 בפברואר פרסמה פדורובה "יום בחייו של אמן חרקוב" שבו היא פירטה איך היא מתעוררת במרתף אחרי שלוש שעות שינה ומדלגת לדירתה לאכול בזמן שאין הפגזות. באותו יום היא התכוננה לפגוש את אמה במרכז לתרומת דם, אך נאלצה לחזור למרתף שלה לאחר ששמעה פיצוצים וקיבלה התראה אווירית. יחד עם החבר שלה והשכנים, הם פתחו שני בקבוקי יין שנשארו לפדורובה מיום הולדתה.
"דאגתי שכאזרחית וכאמנית אין לי את הכישורים הנכונים למלחמה ומבחינה פסיכולוגית אני לא מוכנה להשתמש בנשק ולירות", אומרת פדורובה. "אבל אני יודעת עכשיו שאני יכולה להשתמש ברשתות שלי שפיתחתי בזמן מסעותיי בעולם כדי לשתף את המצב - איך אנשים רגילים סובלים מהמלחמה הזו".
היא לא האוקראינית היחידה שמנהלת "יומן אמן במלחמה". בזמן שהצלמת ג'וליה פו והאמנית אליזבטה ליטובקה משתמשות במדיה החברתית כדי לשתף תמונות ממקלטים מאולתרים ובונקרים תת-קרקעיים, הצלמת והסופרת יבגניה בלרוסטס מקייב פרסמה את הדיווחים היומיים שלה באינטרנט גם דרך Isolarii, מוציאה לאור של ספרי כיס. כמו גם באתר Artforum. ביום השני לפלישה היא כתבה: "אני נאבקת עם עצמי. אני יודע שלאט לאט העולם מתעורר ומתחיל לראות שזה לא קשור רק לקייב ואוקראינה אחרי הכל. זה על כל בית, כל דלת, זה על כל החיים באירופה שנמצאים בסכנה מהיום".
תמונה בפיד האינסטגרם של אנסטסיה נקיפילה המבקשת הגנה אווירית מנאט"ו
כמה אמנים חידשו את עיסוקיהם היצירתיים, ללא קשר לסכנה וחוסר הוודאות של מלחמה. יום לפני הפלישה, האמנית מקייב, אנסטסיה נקפילה, אומרת שהיא חשה דחף פתאומי לשרטט את תחושת הבית, אז באותו ערב היא הכינה ציור דיגיטלי שמראה בית על רקע שמיים כחולים, גדר כלונסאות וחמניות פורחות בגן. "הייתה שמועה שרוסיה תתקוף את אוקראינה ב-16 בפברואר. מאותו יום, כולנו ציפינו לגרוע מכל, אבל רק עד הרגע האחרון לא חשבנו שזה באמת יקרה", אומרת נקיפילה. נקפילה פרסמה את הציור שלה באינסטגרם ב-24 בפברואר המראה חלונות מוגנים נגד פיצוצים ולא פרסמה איור נוסף עד ה-6 במרץ. "באותו לילה ראשון לא יכולתי לישון", היא אומרת מפולין, שם למדה בעבר ולשם נמלטה עם משפחתה. "כשעצמתי את עיניי, כל מה שיכולתי לדמיין זה סירנות, טנקים, מטוסים ופצצות. הגוף שלי התכונן לרוץ. לא הצלחתי להבין איך זה יכול היה לקרות במאה ה-21, איך מישהו יכול לתקוף את הבית שלי, מה אני יכולה לעשות כדי להגן על המשפחה שלי".
Kherson Heroes (2022) by Sana Shahmuradova
הציירת סאנה שחמוראדובה, שעזבה את קייב למקלט אצל סבתה באזור הכפרי, אומרת שנאלצה להתאים את טכניקת הציור שלה, להחליף שמנים בעפרונות הצבע של אחיה ולצייר על גב טפטים ישנים. ציור אחד של אישה המנצחת את האויב (המסומל על ידי נחש) נעשה עם שאריות מארוחת הערב. "חלקתי את השולחן עם סבתא שלי, שקלפה סלק מבושל בזמן שציירתי בפחם", היא אומרת. חלק מהציורים של שחמוראדובה הם קריאות לפעולה דמויות כרזה. למשל, לבקש מהעולם "לסגור את השמים" מעל אוקראינה כדי לעצור את ההתקפות האוויריות של רוסיה. "אחד הרישומים החיוביים נוצר בהשראת אזרח מחרסון שקפץ על טנק רוסי עם דגל אוקראיני", אומרת שחמוראדובה. ב-5 במרץ, אלפי אוקראינים הפגינו נגד הכיבוש בכיכר סבובודי של חרסון. "אני מעריצה את האומץ של האנשים הרגילים בחרסון, שמגנים על עירם ללא כל עזרה", מוסיפה שחמוראדובה.
העיר חרקוב, שבה חוסה פדורובה, הופצצה בכבדות מאז החלה המלחמה. בלילה שבו הטילים הרסו נקודות ציון מרכזיות, כולל כיכר החירות ותיאטרון האופרה והבלט של העיר, שיתפה האמנית סרטון וידאו של קונצרט מוזיקה אוקראינית בבונקר שלה. "אני רוצה להראות שאנחנו אמיצים, שאנחנו שומרים על מורל ומצב רוח, שאנחנו לא מוותרים ולא מאבדים תקווה בכל מקרה. אנחנו לא מפחדים מפוטין וכולנו מוכנים למות כדי למנוע ממנו לקחת חלק מהאדמה שלנו".