מכון הסמית'סוניאן בוושינגטון הבירה הסכים להחזיר את רוב אוסף הברונזה שלו מבנין חזרה לניגריה כחלק מהסכם השבה גדול, והוא מפעיל לחץ על מוזיאונים אחרים ברחבי העולם ללכת בעקבותיו.
לפי הוושינגטון פוסט, הסמית'סוניאן יתאם את החזרת החפצים עם הוועדה הלאומית של ניגריה למוזיאונים ומונומנטים (NCMM), ההסכם צפוי להיחתם באביב הקרוב.
ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי רוב 39 יצירות הברוזה של המוסד יוחזרו לניגריה כאשר דוברת הסמית'סוניאן מציינת כי הארגון עדיין פועל לקביעת מוצאם של כמה חפצים. באופן מכריע, מועצת היוצרים של סמית'סוניאן חייבת לאשר את ביטול החפצים לפני שניתן יהיה להחזירם. הסמית'סוניאן לא הגיב לבקשה לתגובה.
בתחילת 2021, במוזיאון הלאומי לאמנות אפריקאית של מכון סמית'סוניאן בוושינגטון הבירה, הוצגו 21 חפצים מממלכת בנין. מאגר המידע המקוון שלו מונה 38 חפצים מבנין באוסף. בערך מחציתם - כולל מספר לוחות, ראשי הנצחה ודמויות – זוהו שנלקחו ממסע העונשין הבריטי לבנין ב-1897, כאשר הכוחות הבריטים שדדו את ארמון המלוכה. מחקר מוצא על הפריטים האחרים עדיין נמשך.
פריטי הסמית'סוניאן של בנין אמורים להופיע במוזיאון הלאומי של בנין בעיר בנין, אך ייתכן שחלק מהעבודות יישארו בוושינגטון כהשאלה ארוכת טווח מניגריה, אמר קווין גובר, תת-המזכיר למוזיאונים ותרבות בסמית'סוניאן ל-New יורק טיימס. תערוכות משותפות ותוכניות חינוך מהוות חלק משותפות ארוכת טווח בין הסמית'סוניאן וה-NCMM. קבוצת עבודה חדשה של החזרות אתיות שהוקמה על ידי הסמית'סוניאן מפתחת בינתיים מדיניות פיצויים כלל-מוסדית.
מספר גדל והולך של מוזיאונים מערביים התחייבו להחזיר חפצי אמנות באוספיהם שנשדדו על ידי חיילים בריטים בפשיטה של 1897 (התיאור המקיף ל"ברונזה של בנין" כולל פריטים עשויים שנהב ופליז כמו גם ברונזה). בנובמבר האחרון סיים מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק את העברתן של שלוש יצירות בנין ל-NCMM.
המהלך האחרון שם שוב זרקור על המוזיאון הבריטי, שמכיל כ-900 יצירות מממלכת בנין, כדי להחזיר עבודות לניגריה. על המוזיאון הבריטי חל איסור להסיר לצמיתות פריטים מהאוסף שלו על פי חוק בבריטניה משנת 1963. עם זאת, הם נמצאים במגעים עם שלטונות ניגריה להשאלת חפצים מבנין למוזיאון Edo המתוכנן לאמנות מערב אפריקה בעיר בנין, כחלק מקואליציה רחבה יותר של מוסדות אירופיים המכונה קבוצת דיאלוג בנין.
בעקבות ההתפתחות של הסמית'סוניאן, דן היקס, אוצר במוזיאון Pitt Rivers ופרופסור לארכיאולוגיה עכשווית באוניברסיטת אוקספורד, צייץ בטוויטר: "ראינו מודעות מחודשת לקשרים ההיסטוריים המתמשכים בין אוספי מוזיאונים של מורשת, ביזה צבאית היסטורית ואידיאולוגיות מיושנות של עליונות תרבותית. זה הוביל לדרישות חדשות לשקיפות לגבי מה בדיוק מוצג ואיפה".