יום אחד בלבד לאחר שגורמים רשמיים מרחבי אירופה כינסו בפברואר ועידה בלובר בפריז כדי לדון כיצד להתמודד עם הסחר במוצרי תרבות, הוועדה הלאומית הבלגית, ,Blue Shield פרסמה מכתב גלוי שמגנה את הממשלה במדינה על כך שסגרה בשקט את יחידת פשעי האמנות במשטרה שלה כמה שבועות קודם לכן.
מאמר בפרסום המקוון, The Bulletin, חשף הודעה לעיתונות שאינה זמינה כעת שהכריזה כי החל מה-1 בינואר, "לא יהיה עוד פיקוח על גניבה וסחר ביצירות אמנות ברמה מרכזי וכי מסד הנתונים של ARTIST (מערכת מידע לאמנות) לא יעודכן יותר, ושהעברת המידע מהמשטרה הזרה, יורופול ואינטרפול לא יובטח עוד".
ההחלטה התקבלה על ידי שרת הפנים של המדינה, אנליס ורלינדן, בעקבות שנים של חוסר ודאות סביב מימון משאבי האכיפה בתחום זה, שהלכו והתמעטו מאז 2015. משרד השרה לא השיב לבקשתנו לתגובה.
במכתב פתוח טענו "המגן הכחול", ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שמטרתו להגן על מורשת תרבותית, כי משמעות המהלך היא שבלגיה לא מכבדת עוד את האמנה משנת 1970 בדבר האמצעים לאיסור ומניעה של ייבוא, ייצוא והעברת בעלות בלתי חוקיים על תרבות. במכתב צוין: "במאבקה על המורשת התרבותית, הוועדה הבלגית של המגן הכחול רוצה יותר מתמיד להביע את זעמה על חוסר האינטרס של מוקדי הכוח השונים בבלגיה ועל חוסר תשומת הלב והמשאבים הקונקרטיים שזמינים כדי להילחם נגד הסחר הבלתי חוקי של יצירות אמנות בארצנו".
"לדעתי, הקיצוצים הגדולים ביותר שנקבעו אינם במקומות הנכונים, אומרת דונה ייטס, פרופסור וחברה למשפט פלילי וקרימינולוגיה באוניברסיטת מאסטריכט. "במילים אחרות, אם להשתמש בדוגמה הבלגית, מדובר במדינת מפתח בשוק האמנות שנקשרה למספר רב של מקרים טרנס-לאומיים אחרונים של פשעי אמנות; זה בכלל לא מקום מובן מאליו לקצץ בסוג זה של שיטור".
בעיה הולכת וגוברת?
הקיצוץ במשאבים הבלגים התרחש גם שבועות ספורים לפני פרסום מזכר מנשיאות האיחוד הצרפתי המתאר "עלייה מדאיגה בהרס של מורשת תרבותית עקב סכסוך מזוין". ההערה חיזקה את המחקר שפורסם בשנה שעברה, אשר הצביע על כך שחלק מתחומי הפשע גדלו במהלך הקורונה ונותן הצצה לתוכנית פעולה כלל-אירופית קרובה שתתמקד ב"שקיפות, מעקב וביטחון".
טענות כאלה מגובות על ידי חקירות משטרה אחרונות, כולל מבצע פנדורה הכלל-אירופי, שבו תפסו יותר מ-56,000 מוצרי תרבות במהלך תקופה של חמישה חודשים בשנת 2020. המבצע בהובלת המשמר האזרחי הספרדי, כלל רשויות אכיפת חוק ב-31 מדינות.
במקומות אחרים, ממשלות מעצימות את היוזמות שלהן, כולל גרמניה, שהושקה בה אפליקציה חדשה לתמיכה בפקידי משטרה ומכס בהתמודדות עם סחר בלתי חוקי, בראשות מכון פראונהופר בדרמשטדט ובמימון חלקי על ידי הממשלה. חלק בתעשיית האמנות עצמה גם מפנים את תשומת הלב לנושא, בעיקר 12 איגודי הסחר שבסוף השנה שעברה התחייבו להתמודד עם מכירת חפצי אמנות שיוצאים מאפגניסטן, בעקבות תפיסת השלטון של הטליבאן.
האם יוזמות כאלה מתערערות בגלל צמצום האכיפה, עוד נותר לראות. "ללא יחידות מיוחדות, איסוף הנתונים המיוחדים (והניתוח והמודיעין הנלווים אליו) נעלם", אומר ייטס. "ללא יחידות מיוחדות, אין מי שיקבל את הנתונים והמודיעין מחו"ל ולהעביר את מה שהוא יודע. ככזה, אני חושב שזה לבדו עלול לערער כל דבר שנעשה ברמה אירופית".