מפעל הנצחה קסום ומרגש מספר את סיפורו של האמן שהעולם הקטן הפיח בו חיים

משה זמטר ז"ל, נולד בשנת 1923 בעיר רייכנבך שבגרמניה. אביו ניהל חנות נעליים, ושהבין אביו שהוא אינו יכול להקים עסק משלו בארץ הולדתו, בשל האנטישמיות שחווה כיהודי, הוא החליט לעלות לארץ ישראל עם אשתו ובנו, משה.

בשנת 1936 עלה זמטר לארץ שהוא בן 13, כשהיה בן 17 הוא התגייס לצבא הבריטי. עם שחרורו הוא קיבל הצעה מארגון יוצאי מרכז אירופה ללמוד כריכת ספרים. זמטר שאב מכך עניין רב, והוא החל לעבוד ככורך ספרים ובמקביל שימש כפקיד בחברת כלמוביל. בשנת 1950 הוא נישא לחנה שטרן ונולדו להם שלושה ילדים. אחד מתחביביו של זמטר היה ליצור. הוא היה מלא רעיונות והשראה שהוא יצר רהיטים, תיקים, ותכשיטים.

משה זמטר הלך לעולמו לפני שנה בגיל 97, לא לפני שהגשים את חלומו להציג את יצירותיו המיניאטוריות המופלאות במוזיאון משלו.

בגיל 62 כשיצא לגמלאות מחברת כלמוביל, הוא החל ליצר מיניאטורות. לדבריו הוא מאוד אהב מיניאטורות כי לדעתו הן לא תופסות מקום גדול בחלל. הכל התחיל מוילון ביתי ישן ובלוי עשוי נצרים. במקום לזרוק אותו לפח הוא השתמש בנצרים ליצירת כיסא ושולחן קטנים. משם המשיך זמטר ליצור דגמים שלמים של מיניאטורות במגוון נושאים שהוא משתמש בחומרים ממוחזרים מהטבע, חוף הים, גרוטאות וחומרים מתכלים. גם צדפים, חלוקי נחל, אבנים, פקקים, פרחי חוביזה, כפתורים ואפילו פיסטוקים וגרעינים, היוו חומרי גלם לדמויות והדגמים שיצר. והכל בדיוק מרבי, תוך שימת דגש על הפרטים הקטנים, ובסבלנות אין קץ.

הדגמים מחולקים לנושאים כמו: בתים, חנויות, דתות, מוזיקה, אמנות וכו', הוא שאב השראה מתמונות, וכן מדמיונו הפורה. הנוסטלגיה היוותה עבורו השראה גדולה כשבנה את דגם הכיתה בה למד בגרמניה, או את דגם מטבחה של סבתו. על כל דגם הוא עמל במשך חודשים, ובשנה היה יוצר בין 6-8 דגמים.

ענת אורלנד, ביתו מספרת על חיים לצד אב יצירתי במיוחד.

איך היצירתיות של אבא השפיעה על אשתו חנה ועליכם הילדים?

"אמא תמכה באבא לאורך כל הדרך ואף יצאה אתו לכל הירידים שבהם מכר מיצירותיו. הבית תמיד היה בית יוצר ואני ואחיי ספגנו אמנות עוד משחר ילדותינו. הרעיונות והיצירתיות של אבא דבקו גם בנו, וכל אחד ניתב את זה לתחום שלו. אני ניתבתי את זה ללימודי אמנות בתיכון ולימים בלימודי עיצוב גרפי. אורי אחי עוסק באמנות הפסיפס והויטראז', ואחותי עדנה עוסקת בציור".

למה אבא בחר ליצור דווקא מיניאטורות?

"אבי יצר בעבר דברים גדולים כמו רהיטים לבית, צעצועים לילדים, תחפושות, תיקים ועוד. כשפרש לגמלאות בחר ליצור פריטים קטנים שלא תופסים מקום בחלל כדי שיוכל ליצור עוד ועוד. במיניאטורות יכול היה ליצור פריטי ריהוט שונים ומגוונים שלא יצר בגודל טבעי, ולבנות לעצמו עולם מלא של פנטזיה, נוסטלגיה ודמיון".

לאחר שמילא את ביתו בדגמים מיניאטורים רבים, הוא הרגיש שהם צריכים מקום משלהם, והוא החל להציג את דגמיו המיניאטוריים בבית הספר ליאו בק שבחיפה.

לאבא היה זמן גם בשבילכם הילדים יחד עם היצירה המתמדת?

"כשאבא התחיל ליצור את המיניאטורות היינו כבר גדולים. הוא תמיד הקפיד ליצור בבקרים, כדי שיוכל להקדיש לנו את אחר הצהריים. כשהיינו יותר קטנים הוא היה יוצר כמעט רק לנו. בית הבובות שיצר עבורי לא דמה לאף בית בובות בחנות צעצועים. שפר מזלנו וזכינו תמיד לצעצועים מיוחדים ותחפושות שהיו רק לנו".

מהיכן הרעיון והאומץ של אבא לפתוח מוזיאון?

"אבא תמיד רצה שעבודותיו יוצגו לקהל הרחב. זה היה מעין חלום שלו. תחילה הוא מצא מקום בבית הספר ליאו בק שאירח את יצירותיו במשך מספר שנים".

אורלנד מספרת שהוא היה מביא כל פעם דגם חדש שיצר, בכוחות עצמו, כשהוא מתנייד באוטובוס. לאחר כמה שנים כשנוספו עוד ועוד דגמים, זמטר כבר החליט שהוא רוצה מקום משלו שבו יוכל להציג את את יצירותיו באורח קבע. שלושת ילדיו, אורי זמיר, עדנה יהב וענת אורלנד הרימו את הכפפה, ויחד עמו, ובתמיכתו של חתנו, בעלה של ענת, הם פתחו את "מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול" בפארק ההייטק ביקנעם עלית.

המוזיאון משתרע על כ – 150 מ"ר, ומוצגים בו כ – 140 דגמים מיניאטורים שמוצגים בויטרינות, ומחולקים לפי נושאים. כמו כן ישנה פינת מכירה מיוחדת של דגמים שהתיר זמטר למכור, תצוגת כלי עבודה שנהג להשתמש בהם ביצירותיו וכן מכונות הכריכה הישנות ששימשו אותו בעבודתו השנייה ככורך ספרים. בדגמים מסוימים אף מסביר זמטר על תהליך היצירה והחומר שבו השתמש. לאחד הדגמים שבנה בשם "לונה פארק", הוא אף הכניס חיים. הדגם עשוי מחלקי פטיפון ישן וחלקי משחק ילדים בשם "מכאנו"(הלגו של היום), שהביא מגרמניה. הדגם ממונע ומבקרי המוזיאון מוזמנים ללחוץ על הדוושה ולצפות בלונה פארק ססגוני ופעיל.

ביתו ענת שגם היא אמנית ונגרית, מציגה את יצירותיה במוזיאון. מבקרי המוזיאון שמגיעים, פרטיים וקבוצות, יקבלו הסבר מפורט, מילדיו, כולל סיור מקסימלי וממצה במוזיאון, תוך שימת דגש על הפרטים הקטנים בדגמים, ולאחר מכן יסיימו בצפיית סרט בן 10 דקות על תולדותיו ועבודתו של זמטר.

במוזיאון מתקיימות גם סדנאות לילדים, למבוגרים ולקבוצות, בהשראת המודלים במוזיאון, בתיאום מראש. לרשות משתתפי הסדנא שעלותה 100 ₪ וכוללת את הסיור במוזיאון, עומדת עגלה מלאה בחומרי גלם ממוחזרים ששימשו את זמטר, שהיא כמו חנות ממתקים לילדים, ומשתי קליפות פיסטוק, הם יוצרים את היצירה שאותה ייקחו למזכרת הביתה.

זמטר הקפיד להגיע עד יומו האחרון למוזיאון, והיה שותף פעיל בו. שלושת ילדיו ממשיכים לשמר את זכרו במפעל הנצחה קסום ומרגש שמספר את סיפורו של האמן שהעולם הקטן הפיח בו חיים.

מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול, רח' הצמיחה 1, פארק ההייטק, יקנעם עלית,

שעות פתיחה: ב',ג',ה': 11:00-14:00; שבת: 10:30-13:30, www.great-mini-world.com עלות כניסה למוזיאון מגיל 4 ומעלה 30 ₪.