כמה יצירות סוריאליסטיות גדולות שמעולם לא נמכרו במכירה פומבית ייעלו למכירה מחר (16 במרץ) במכירה בת 25 חלקים של סוריאליזם ומורשתו בסותבי'ס פריז, כולל עבודה של פרנסיס פיקבייה עם אסתטיקה של Pulp Fiction(ספרות זולה).
ה-Nu de dos של פיקבייה (עירום מאחור, 1940-42, מוערך בין 3-5 מיליון אירו) נקנה ב-1989 על ידי הבעלים הנוכחי ש"לפני יותר מ-30 שנה ראה את המורשת החזקה שפיקבייה הותיר על אמנות עכשווית", אומר תומס בומפארד, סגן הנשיא של סותבי'ס צרפת.
העירום של פיקבייה נוצר בהשראת תצלומים ארוטיים שנראו במגזינים. "אנחנו מנסים כבר יותר מ-20 שנה להשיג את ה-Nu de dos [למכירה]", מוסיף בומפארד. "ציור ונוס מודרני שמנסה להיראות כמו כוכבת קולנוע הוא בדיוק סוג המודרניות הרדיקלית שפיקבייה רצה להשיג." פריט מפתח נוסף של פיקבייה ,, Pavonia (1929, מוערך ב-6-8 מיליון אירו), מגיע גם הוא לראשונה במכירה פומבית, והוא מגיע מאוסף קליפורני פרטי.
"Le Paysage Fantôme" של רנה מגריט (1928, הערכה בין 700,000 ל- מיליון אירו), שמציגה את אשתו של האמן ז'ורז'ט ברגר עם המילה "הר" בצרפתית מוכתמת על פניה, עולה גם היא למכירה בפעם הראשונה. "זה כל כך מקורי. זהו אתגר ליופי הקלאסי", אומר בומפארד, שמציין שהיצירה נעשתה באותה שנה של "The Treachery of Images" (Ceci n'est pas une pipe, 1929).
יצירה נוספת של מגריט - Le Palais de la Courtisan (1929, הערכה בין 2-3 מיליון אירו) מהאוסף הקודם של המשורר הסוריאליסטי ג'ו בוסקט - גם היא עולה למכירה בפעם הראשונה. סותבי'ס מקווים לנצל את העלייה בשווי השוק של האמן הבלגי לאחר שה-L'empire des lumièrescanvas שלו נמכר מוקדם יותר החודש תמורת 59.4 מיליון ליש"ט, וקבע שיא במכירות פומביות עבור האמן.
"פתחנו את הזרע שהסוריאליזם נטע בסצנת האמנות העכשווית. הקונספט והאסטרטגיה של המכירה החלוצית והרעננה שכנעו את הבעלים שלא רק שזה הזמן הנכון אלא גם המכירה הנכונה, לשלוח את הציורים ההיסטוריים שלהם", אומר בומפארד. "מבחינה היסטורית סוריאליזם נתפס על ידי אספנים כאינטלקטואלי מאוד, אולי כסוג של נישה. הזמנים האלה חלפו. כוחו של הקונספט מתיישב עם יופיו של הביצוע והמשיכה לתמונה".
המכירה כוללת גם מספר יצירות של אמניות חשובות הקשורות לסוריאליזם כמו דורותיאה טנינג (Mêlées Nocturnes, 1958, 300,000-€400,000 €) וליאנור פיני (Sphinx pour David Barrett, 1954, €50,000-070 €) . "לאמנים האלה יש את אותה עוצמה, חושך ועומק כמו מגריט. הם בכלל לא מתוקים או אתריים", אומר בומפארד. מכירה נפרדת של יצירות מהאוסף של אנדרה מור, הכוללת יצירות של מקס ארנסט וסלבדור דאלי, מתקיימת ב-17 במרץ בסותבי'ס פריז.
הסוריאליזם, שמקורו בפריז בתחילת המאה ה-20, מתאים גם לימנו, מוסיף בומפארד. "אני חושב שסוריאליזם הוא כנראה תנועה אמנותית של המאה ה-20 שהצליחה לאמץ כמה לא רציונלי, כמה מכוער וכמה מאתגר יכול להיות העולם המודרני. סוריאליזם הוא ממש לא מגדל שנהב, חירש למה שקורה בעולם. זו הייתה תנועה שנולדה מאפר העולם שנהרס במהלך מלחמת העולם הראשונה. היה צריך הרבה אומץ להתמודד עם הסתירות של העולם החדש".
גם מוסדות אחרים מעריכים מחדש את הסוריאליזם. התערוכה הנוכחית של טייט מודרן Surrealism Beyond Borders (עד 29 באוגוסט) משרטטת את השפעת התנועה בעולם מעבר לפריז, בעוד בונהמס בלונדון ערכה מוקדם יותר החודש את המכירה הסוריאליסטית שלה The Mind's Eye בת 66 החלקים, שהכניסה 1.7 מיליון ליש"ט בסך הכל עם 71% שנמכרו במחיר הצעות ו-99% נמכר לפי ערכם.