פרויקט חדש של קרן האנדרטאות העולמית (WMF) בבבל, שמומן בחלקו מתרומה בסך 3 מיליון דולר על ידי שגרירות ארה"ב בבגדד שהוענקה לראשונה ב-2018, נועד לתקן ולשחזר את שער אישתר המפורסם עד הקיץ הקרוב.
כשמנגינות נוסקות מקונצרט באמפיתיאטרון שבנה סדאם חוסיין בשנות השמונים, על חורבותיה של תשתית מהמאה השלישית לפני הספירה, ועולות מהפסטיבל החדש של בבל, מנהל התוכנית של WMF, ג'ף אלן, אמר ל- The Art Newspaper: "הפרויקט יסייע להכניס יוזמות תיירותיות חדשות שנועדו לשפר את חווית המבקר ולסייע לכלכלה המקומית. הוא גם יכשיר ויעסיק עיראקים מקומיים בטכניקות שימור מורשת".
היוזמה החדשה היא חלק ממחויבות בת 15 השנים של ה-WMF למאמצי שימור כחלק מפרויקט Future of Babylon שלה, שקמה בשנת 2008. בשיתוף פעולה עם מועצת העתיקות והמורשת של עיראק (SBAH) עד 2015, ה-WMF ביצע סקרים נרחבים, תיעוד ופיתוח תוכניות שימור. הארגון גם סייע בהגשת מועמדות למורשת עולמית עבור בבל שהגיעה לשיאה בכניסתה לרשימה ביולי 2019 ובכך סייעה בשימור וייצוב 'האריה של בבל'. הפרויקטים בשער אישתר ובמקדש נינמאך, שהושקו ב-2016 ו-2019 בהתאמה, יהינו ממימון שגרירות ארה"ב.
בבל הייתה פעם פרויקט המחמד של סדאם חוסיין, שראה את עצמו כניאו-נבוכדנצר, ולעתים קרובות התייחס לקטע בקוראן הקושר את שליט האימפריה הבבלית לשחרור פלסטין. לזכותו ייאמר שתקציב התחזוקה שלו היה גבוה בהרבה מזה המנוהל כיום על ידי ממשלת עיראק, אבל העבודות מולאו באהבה ובהתפארות העצמית שלו – הוא יצר כתובות אבנים בשמו כמו גם באתרים עתיקים אחרים – והשקיע מאמץ בשיקום בשנות ה-80 וה-90, לעתים קרובות תוך שימוש בלבני מלט וחומרי בנייה לא מתאימים אחרים.
התערבויותיו של חוסיין, הזנחה שנבעה מ-12 שנים של סנקציות דרקוניות של האו"ם שפשטו את הרגל של המדינה ונזק שנגרם לאחר מכן על ידי כלי רכב צבאיים בעקבות הפלישה ב-2003, כולם תרמו למותה של בבל.
גם הבנייה גבתה מחיר לאורך השנים. ב-1927 העבירו הבריטים קו רכבת דרך האתר, ובשנות ה-80 בנה חוסיין כביש מהיר דרך חלק ממנו, יחד עם ארמון לעצמו, עם מנחת מסוקים. ישנם עדיין שלושה צינורות נפט קיימים אך אינם פועלים, שניים מהם נבנו בשנות ה-70 וה-80 והשלישי מהם עדכני יותר - העבודה עליהם הופסקה לאחר שה-SBAH הגישה תביעה ב-2012.
אבל היום, עם תיירות פנימית וזרה מחודשת ומימון משגרירות ארה"ב ומתורמים בינלאומיים אחרים, בבל חוזרת לחיים. הארמונות והבתי הארחה הגרנדיוזיים מתקופת חוסיין, עדיין מעוררים צמרמורת, מלאים באמנים בינלאומיים שהוזמנו לפסטיבל בבל, ואלפי עיראקים נוהרים לכאן מדי חודש למסיבות, חתונות ושייט מוזיקלי לאורך נהר הפרת.
עבודת ה-WMF הנוכחית בשער אישתר - השער השמיני והמפואר ביותר לעיר הפנימית של בבל, שחזיתו הצפונית הוברחה מהמדינה על ידי ארכיאולוג גרמני ב-1914 ושוחזרה במוזיאון פרגמון בברלין - מתייחסת לבעיות סביב שינוי מפלס מי התהום והשפעתם על לחות הבנייה.
לדברי הארכיאולוג של ה-SBAH, עמר אלטאי, למרות שהתערבויות מתקופת חוסיין אכן השתמשו בכמה לבנים אפויות בוץ וקש, שאפשרו ניקוז נאות, לבני הבטון שבהן השתמשו סופגות לחות ואינן מצליחות להוציא אותו וזה גרם לנזק משמעותי. תוכניות עדכניות, המפורטות בשרטוטים רעיוניים, יתייחסו לבעיות ניקוז עם חזיתות של רשתות מתכת ואבנים מקומיות. עבודת התיקון העדינה נפרשת לבנה אחר לבנה, עם שכבות מהתערבויות ב-1958, כשהמלך פייסל היה בשלטון, ובטון ולבני בוץ מתקופת חוסיין, מוחלפות במידת האפשר בלבני בוץ שנאפו ונשרפו לאחרונה, שיוצרו בבתי מלאכה מקומיים ב- בורסיפה הסמוכה. הייצור של הלבנים החדשות, בגודל ובצבע כדי להתאים ללבנים המקוריות (אלה מתקופת חוסיין היו קטנות מדי ולא בגוון הנכון) מחייה בו זמנית את הבנייה המסורתית והכשרתם של מתרגלים חדשים.
תבליטי לבנים של שוורים ודרקונים, המתייחסים למרדוך האל העליון של בבל ועומדים מול המבקרים הנכנסים כדי להגן על העיר מפני רעות, עוברים תיקונים בגרם מדרגות מסוכן וכך הופכים את האזור לחוויה בטוחה יותר עבור תיירים.
בינתיים במקדש נינמאך - האלה השומרית נאמר שיצרה את האדם מתערובת של בוץ ודם של אל שנרצח - מתבצעים תיקונים דחופים לאבטחת חומות שניזוקו לפני שגשמי החורף הבאים יגרמו לקריסתם. קירות לבני הבוץ נחלשו על ידי גג בטון מתקופת חוסיין שלא יכלו לתמוך בו, שקרס ב-1999, וגג בוץ שני שהחליף אותו, ניזוק מהכיבוש הצבאי שלאחר הפלישה.
מתבונן בבאר עתיקה שלפי האגדה המקומית היא מקום משכנם של המלאכים השובבים הרוט ומרוט - שנתלו שם לנצח על ידי אלוהים על כך שהם לימדו קסמים לבני תמותה - מציין מנהל פרויקט ה-WMF, אוסמה הישאם: "זהו רק מקדש אחד מני רבים שצריך תיקון דחוף."