פרומן פעילה במיזמים אמנותיים רבים בעיר ואף הייתה מעורבת בפריחת האמנות בירושלים וקידומה, מספרת על המפגש עם האוצרת שלומית ברויר: "שלומית ברייר הגיעה אליי וחיפשה במגירות הסטודיו שלי מה היא רוצה להציג. אני עצמי כמעט לא התערבתי בבחירות שלה.רציתי לעשות את התערוכה לרגל יום הולדתי השמונים כדי שאני אראה אותה, מה זה הדבר הזה? מה זה מהלך חיי? רציתי לראות את עבודתי דרך עיניה של האוצרת, כשהיא באה לבחור היא הוציאה מהמגירות דברים שדי שכחתי שעשיתי. הכל נכנס יפה ויש דו שיח בין הדברים למרות שזה אחוז קטן מעבודתי ותלוי בצורה לא כרונולוגית. התערוכה תלויה יפה ומרווחת אני מקבלת תגובות מאוד טובות".
1998 Yemima E שלומית, שמן על בד
מה את מציירת?
"אני עוסקת בכל מני נושאים שאני רואה סביבי, הציורים מוגדרים כראליסטיים מתוך התבוננות במציאות. יש חפצים, פורטרטים של בני משפחתי. מעט מאוד נושאי טבע שעשיתי בשנתיים האחרונות, צילמתי מחלון הסטודיו את גינתי. אבל אני לא ציירת נופים, אני ציירת אורבנית ומתארת בניה חדשה וחפצים ישנים מול חדשים".
באופן יוצא דופן, בתערוכה ניתן לראות שני ציורים נוף גדולים של ירושלים ותל אביב עומדים זה מול זה.
מה מושך אותך בציור הנוף האורבני?
"ציירתי את ירושלים כפי שנראתה מהחלון של בית המשפט העליון. נכנסתי לשם שרק בנו את זה, כשראיתי את הנוף זה עשה לי חשק לצייר את כל מה שראיתי מהחלון, זה ציורים ברוחב כמה מטרים עם נוף, העבודה הוצגה במוזיאון ישראל ונדדה בעולם. זה שמן על בד שלושה חלקים. אחר כך עשיתי ציור גדול של תל אביב בגועש".
בדרך כלל, ימימה מתרכזת בנוף האורבני ובאנשים שחיים בו. מה מושך אותך בנוף הזה?
"יש דברים שקשה לי להסביר, אני עובדת באופן אינטואיטיבי לגמרי. פתאום יש צורך ליצור. העין שלי נמשכת למשהו מסוים שאותו אני רוצה לצייר. אני לא יכולה לתת דין וחשבון למה עשיתי אותו, רק לספר איך במשך השנים הבנתי שאני נמשכת לנופים האורבניים והאדם שחיי בהם, תשוקותיו, רצונותיו, חפציו. לפעמים זה מסקרן אותי, התשוקה של האדם ליצירה וייצור זה גם תהליך של השתנות והתפתחות של דברים, עשיתי סדרה שלמה של רישומים בפחם של מכונת כתיבה, לא משהו שמשתמשים בו היום. אחר כך פירקתי מחשב וצילמתי לוחות אם עם רכיבי מחשב. זה בנוי מרכיבים שמזכירים בנייני ציבור גשרים בצורה מכנית ומסודרת. לא הבלגן של הערים שאנו מכירים אבל באמת מזכיר עיר. עשיתי מזה יציקות חול וזה נראה קצת כמו ארכיאולוגיה.
2021 Yemima E ואיך הפליא אותי סוף הקיץ הזה, שמן על בד
אני סקרנית וחוקרת וכל דבר סביבי נותן לי השראה כמו מצלמת פולארויד למשל או האתגר המקצועי לעשות רישום של מכונת כתיבה... אפילו דבר פשוט כמו ממטרה, שהיתה מצקצקת, האביזר הקטן הזה סיקרן אותי, איך בנו אותו ולקחתי ממטרה ועשיתי רישום שלה על כל רכיביה וחלקיה הקטנים. יש בי סקרנות למה שאדם מייצר ויוצר".
האם כל עשור מבטא משהו אחר בהלך הרוח או בגישה האומנותית שלך?
"לא בדיוק אבל כל ציור מבטא דרך הנחת הצבע, היד והמכחול זה שלוחה של מה שאת מרגישה, בזמן שמציירים את תמיד נמצאת באיזשהו הלך רוח שלא יחזור, לכן הציורים שונים חלקם מופשטים חלקם מדויקים. כשהתחלתי לצייר בצבע ציירתי ציורים יותר מופשטים, אבל הם לא מופעים בתערוכה, אין קשר כרונולוגי בין העבודות, זה ברור לעין שאני יצרתי אותם אבל הם גם יכולים להיות שונים מאוד זה מזה".
2009 Yemima E אורן, שמן על בד
יש עבודה שאת אוהבת במיוחד?
אני לא רוצה לעשות את ההשוואה הזאת לילדים כי אני לא מסכימה איתה. אבל אחרי זה נדמה לי שיש ציור אחד שאני חושבת שאני הכי אוהבת. ציור קטן של קן ציפורים. מצאתי על מדרגות הסטודיו שלי בוקר אחד קן ציפורים מושלם. עשיתי חמישה רישומים שלו בחומרים שונים. הקן שמור אצלי עד היום.
ימימה עשתה הרבה תפקידים לקידום האומנות בירושלים, עשר שנים יו"ר ועדת תערוכות של בית האומנים בירושלים, לימדה ציור במשך שנים רבות, והייתה בוחנת עבודות גמר של סטודנטים בבתי ספר לאומנות. "הארץ מוצפת אירועים, אנחנו מדינה עם הרבה גירויים שדורשים תגובה ולעשות אומנות. כל מי שיש לו נטיות אומניות מגיב למה שהוא רואה", היא אומרת בחיוך.
מדוע נבחר בית האומנים להציג את התערוכה?
"זה בית מאוד יפה במרכז העיר, בית לשימור ליד בצלאל הישן, זה לא חלל אחר, כל הקומה היא חמישה חדרים על קשתות בין חלל לחלל, כשעוברים בין חלל לחלל, רואים מעבר לכל קשת פרוטרט עצמי וזו סוג של קבלת פנים לאולם, תלייה מאוד מעניינת. זה מקום שהוא קצת בית שלי, וביקשתי לעשות שם תערוכה לקראת יום ההולדת ה80 שלי. בדרך כלל תערוכות נרחבות על פני קומה שלמה שם הן קבוצתיות לא תערוכת יחד. אז זה מאוד מיוחד מבחינתי".
"מבט לאחור"
תערוכת יחיד רטרוספקטיבית לאמנית ימימה ארגז פרומן
אוצרת: שלומית ברויר
התערוכה מתקיימת בבית האמנים, רח' שמואל הנגיד 12 ירושלים
בין התאריכים : 5.3-14.5.2022