הארי טורצ'ינר היה עורך דין עם טעם לא שגרתי. למשרד שלו בניו יורק היה חלון שפונה לבניין מכוער, והוא החליט שהדרך הטובה ביותר להסוות את הנוף הפוגע היא לבקש מאחד הלקוחות שלו לצייר משהו שיכסה אותו. הלקוח היה רנה מגריט. הציור הסוריאליסטי שעלה מהבקשה המוזרה הזו היה The Castle of the Pyrenees (1959).
טורצינר הזמין דיוקן שלו ממגריט בשנה הקודמת. הפעם, היו לו פחות התניות לגבי הנושא. במכתב שיוצג בתערוכה "Drifting with Magritt"(להיסחף עם מגריט) במוזיאון ישראל בירושלים, כתב טורצ'ינר: "הרשה לי להביע משאלה סודית שהציור הזה מייצג דרך חדשה שהמאסטר יצא בה בשמחה, בידיעה שעליו לרצות אף אחד מלבדו ושזה בשיקול דעתו המוחלט להיות לא דיסקרטי".
תוך שימוש ברישיון היצירתי הליברלי הזה, מגריט הפיק שלושה סקיצות הכנה עם אפשרויות שונות וטורצ'ינר בחר באחד שבו סלע ענק עטור טירה צף מעל ים סוער. לאחר מכן הוא מימש את הפריבילגיה של הפטרון וביקש שהרקע יהיה "שמיים של יום בהיר, כמו השמים ב- Empire of Light שלך".
סדרת Empire of Light של מגריט עם 17 ציורים (1948-67) הנושאים את אותו כותרת - שבהם שמים חיוורים ביום מנוגדים בצורה בלתי אפשרית לסצנה לילית אפלה - עלתה לכותרות בחודש שעבר כאשר גרסה משנת 1961 שברה את שיא המכירה הפומבית של האמן בסותבי'ס לונדון ונמכרה תמורת 59.4 מיליון ליש"ט עם עמלות. גם היצירה הזו וגם טירת הפירנאים מכילות בתוכן את המתנה של הסוריאליסט הבלגי להעלות על הדעת מצבים בלתי סבירים שבכל זאת נראים מציאותיים להחריד.
The Castle of the Pyrenees הוסרה ממסגרת החלון של משרדו של טורצ'ינר בשנת 1985, כאשר עורך הדין נתן אותה למוזיאון ישראל לרגל 20 שנה להיווסדו. מאז הוא הוצג שם בצורה בולטת, אבל תערוכה זו חוזרת על גולת הכותרת של האוסף ומספרת את סיפורו מעורר ההשראה מראשיתו לאמנים העכשוויים.
• Drifting with Magritte: Castles in the Air להיסחף עם מגריט: טירות באוויר
מוזיאון ישראל, ירושלים, עד 18 באוקטובר