סותבי'ס אסרה על קונים רוסים להשתתף במכירות, כך מבינים ב-The Art Newspaper, שכן שוק האמנות שוקל את עוצמת התגובה שלו למצב ההסלמה באוקראינה. מקורות מהימנים המקורבים לבית המכירות אישרו כי לא מתקבלות עוד עסקאות מקונים במדינה או מאזרחים רוסים שעיקר הכנסתם עדיין נובעת מהמדינה, אם כי פרטים לגבי אופן אימות זה אינם ברורים.
גם בית המכירות הפומביות הגרמני Ketterer Kunst הפסיק לעשות עסקים עם כל הלקוחות ברוסיה. "לנוכח האירועים הדרמטיים, אנחנו לא יכולים פשוט לעמוד בצורה לא פעילה בצד", אומר מנהל המכרז והבעלים של המשרד, רוברט קטרר. "פשעי מלחמה הדורשים תגובה דחופה מבוצעים בשכונה האירופית שלנו". הוא מוסיף, "כדי לנקוט עמדה נגד המלחמה, החלטנו גם להפסיק לחלוטין לעשות עסקים עם רוסיה".
האיסור מגיע כאשר שוק האמנות מנווט את דרכו במצב נזיל של שינוי סנקציות על אנשים וחברות רוסיות, לצד מודעות גוברת לחובות המגזר על פי תקנות חדשות יחסית לאיסור הלבנת הון (AML).
"יש דאגה מוגברת מצד הלקוחות", אומר Rakhi Talwar, לשעבר מצוות ההשמה בכריסטי'ס ומייסד RTalwar Compliance. "כעת, יותר מתמיד, הם צריכים להיות ערים לסיכונים של אנשים וגופים שהוטלו עליהם סנקציות שעוקפים הקפאת נכסים על ידי שימוש במתווכים ובפעולות מורכבות כדי לטשטש את מעורבותם בעסקאות".
בעוד שהסנקציות עדיין לא קראו ישירות לשוק להפסיק כל סחר עם רוסיה, מנהיגי בריטניה ו-G7 אסרו לייצא אמנות ועתיקות למדינה באמצע מרץ, וחברות וסוחרים בוחנים את רמות התגובה שלהם.
דובר מטעם סותבי'ס אומר: "יש לנו משרד אדמיניסטרטיבי קטן במוסקבה, שסגור כעת, ואנו עוקבים בקפדנות אחר הסנקציות הנוכחיות ועומדים בכל התקנות שנקבעו, תוך מעקב קפדני עם עדכון הרשימות".
בינתיים, כריסטי'ס טוענים ש"התוכניות הגלובאליות שלה לאיסור הלבנת הון וסנקציות" נכנסו לתוקף באופן מיידי כדי לאסור על "יחידים או חברות שנקבעו ברשימות הסנקציות הרלוונטיות לבצע איתנו עסקאות", כולל מכירות פרטיות. בצעד נוסף, נאמר כי "אנשים חשופים פוליטית, ואלה עם קשר לסמכויות שיפוט עם סנקציות כאלה ואחרות בסיכון גבוה, כפופים גם לבדיקת נאותות משופרת".
עקרונות מנחים
"אני אומר ללקוחות שלי לשאול את עצמם שלוש שאלות כשהם ניגשים לעסקאות באקלים הזה", אומרת רנה נוויל, המייסדת והמנהלת של Corinth Consulting. "אלא אם כן התשובה לשלושתם היא כן מוצקה, הם לא צריכים להמשיך. שאלה ראשונה: האם זה חוקי לתקשר עם אדם זה בעניין זה? שאלה שנייה: האם זה מוסרי לעשות זאת? שאלה שלישית: האם יהיה לך נוח אם המעורבות הזו תהפוך ציבורית?"
עם זאת, כשסותבי'ס נקטה עמדה כה נחרצת, סביר להניח שאחרים ילכו בעקבותיה. ואכן, דיווח בחודש שעבר בעיתון סחר עתיקות מעלה כי כמה בתי מכירות פומביות אזוריים הפסיקו באופן דומה לקבל הצעות של קונים רוסים, בעוד טום נון, מפלטפורמת בדיקת הנאותות Arcarta, מאשר שמספר רב של גלריות עם טביעת רגל בינלאומית (כגון כמו בארה"ב) "מאמצים עמדה של בדיקת כל הפונים הלא ידועים לסנקציות בנקודה שבה מתבצעת חקירה".
קביעת הנותן או המקור של הכספים מורכבת יותר מאשר פשוט קביעת כתובתו של לקוח. היכן שיש חוסר בהירות, העצות נוטות גם כלפי זהירות. "להכיר את מקור הכספים והבעלות המועילה הסופית יש כעת חשיבות עליונה", אומר ז'ורז' לדרמן, יועץ מיוחד בצוות ההגנה של עבירות צווארון לבן בוויטרס. "בהיעדר ראיות ברורות לכך שמקור הכספים הוא רשמית והבעלים המועילים הסופי אינו ברשימת סנקציות ולא קשור בשום צורה ל-Specially Designated National, יש לשקול לא להיכנס לעסקת מכירת אמנות".
גם כאשר מתקבלת החלטה להפסיק או לא לבצע עסקה עם צד, נותרה אי ודאות וחוסר תקדים כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם שיחות קשות שכאלה.
בהתחשב בכך שהמגזר הוא גם חדש יחסית לתקנות AML באופן כללי, יש גם רובד נוסף של מורכבות בניווט כיצד תהליכים חלים על מצב נזיל שכזה. הידיעה ש-HMRC של בריטניה יתחיל בבדיקות המתוכננות שלו על שוק האמנות ואימוץ החקיקה במהלך החודשים הקרובים מוסיפה נדבך נוסף של לחץ.
ארגוני סחר פעילים בקשר עם חברים לנושא, אך מכירים בכך שהדרכה נוספת יכולה להועיל. "יהיה טוב לדעת מה עשויים להיות הצעדים הבאים במצב המשתנה במהירות", אומרת פרייה סימס, מנכ"לית LAPADA, איגוד סוחרי האמנות והעתיקות. "עם זאת, ברור שההחלטות משתנות מדי יום, וקשה ל-DCMS [מחלקת התרבות] ול-HMRC להוציא את המידע מהר יותר ממה שהם כבר עושים."