Jeu de Paume או מגרש הטניס המלכותי של ורסאי, שבו נשבעו משתתפי האסיפה הלאומית שהוקמה את השבועה המהפכנית מ-1789 ובה החוקה הראשונה של צרפת, שוחזר הודות לפוליטיקאים של ימינו. הפרויקט בעלות של 1.8 מיליון אירו, מומן על ידי צירים צרפתים בהווה ובעבר, שתרמו למסע תרומות שיזם ריצ'רד פראן, הנשיא הנוכחי של האסיפה הלאומית.
"חשבתי לבקש תמיכה מצירים כי זה החדר שהם נולדו אליו, אחרי הכל", מסבירה קתרין פגרד, נשיאת שאטו דה ורסאי. "בנוסף לתרומות הפרטיות שלהם, נהנינו מחבילת התמריצים הממשלתית של הקורונה, שאפשרה לנו להתקדם בשיפוץ הארמון כולו".
לפני המהפכה הצרפתית, יכל המלך לזמן נציגים מאנשי הדת, האצולה ו"המעמד השלישי" של פשוטי העם לחצר בוורסאי כרצונו; לא היה להם כוח אמיתי. ב-17 ביוני 1789, האחוזה השלישית התמרדה והכריזה על עצמה כ"אספה לאומית". הם חיפשו מקלט במגרש הטניס המקורה ונשבעו לא להיפרד עד שתהיה לצרפת חוקה כתובה.
תחת נפוליאון, מגרש הטניס המלכותי הפך למתקן אחסון וסטודיו לאמנים. בשנת 1883, הוא הפך למוזיאון המהפכה הצרפתית, כולל הציור המונומנטלי של לוק-אוליבייה מרסון, The Tennis Court Oath, המבוסס על עבודה לא גמורה משנת 1791 של ז'אק-לואי דיוויד.
בראשותו של אדריכל השימור פייר בוטולוסי, השיפוץ שנמשך שמונה חודשים לקח את השיפוץ של החדר משנת 1883 כנקודת ההתייחסות שלו. עבודתו של מרסון נוקתה, והחזירה מוטיבים שנעלמו לאחר שחזור קודם ב-1989.
החדר נזקק לחיזוקים מבניים והסדקים בקירות מולאו. הנזק נבע בחלקו מרמות לחות גבוהות. אחרי הכל, נוף הביצות של ורסאי היה ידוע בתור "הבריכה המסריחה" בתקופת לואי ה-14, אומר פרדריק לקאי, האוצר הראשי של המורשת.
עם מערכות תאורה, חשמל בטיחות ואש חדשות, מגרש הטניס המלכותי אמור לארח שוב סיורים מודרכים וקבוצות בתי ספר החל מה-1 באפריל. החדר ייפתח מחדש לקהל הרחב עד לשיפוץ הגן הקרוב.