אחת המחלוקות הגדולות בעולם האמנות בשנת 2020 - שנה לא נטולת דרמה - הייתה הדחייה המפתיעה של מופע מקיף על האמן הקנדי-אמריקאי פיליפ גוסטון (1913-80), שהיה אמור לסייר בארבעה מוזיאונים גדולים בארה"ב ובריטניה.
Philip Guston Now היה אמור להיפתח ביוני 2020 בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, ארה"ב, לפני שיסע למוזיאון לאמנויות יפות (MFA) ביוסטון, לטייט מודרן בלונדון ולבסוף למוזיאון לאמנויות יפות (MFA) בבוסטון בסתיו 2021.
לאחר שהכריזו באופן מובן על עיכוב של שמונה חודשים בעקבות הקורונה באותו קיץ, ארבעת המוזיאונים המשיכו להתעכב ועוררו זעם בעולם האמנות כשהודיעו שהם דוחים את הפתיחה עד 2024.
המוזיאונים הוציאו הודעה משותפת לעיתונות ובהם סיבות כלליות לדחייה, החל מתנועת Black Lives Matter ועד למותו של ג'ורג' פלויד בידי משטרת מיניאפוליס. המוזיאונים כנראה ניסו למצוא דרך להגן על מבקרי המוזיאונים – בסביבה פוליטית וחברתית סוערת - מההתייחסויות החזותיות המוכרות כבר של גוסטון לקו קלוקס קלאן, הפרושים על פני כ-20 יצירות, ומספרן המדויק היה משתנה בכל מקום, דימויי הקלאן המורכבים של גוסטון פורשו על ידי מבקרים ומעריצים כחלק מההתעניינות הגדולה של האמן במסכות ותחפושות מכל הסוגים, והמוטיב הזה חוזר עד לתקופת ציורי הקיר המוקדמת, תקופת המודעת חברתית של שנות ה-30.
זוג במיטה (1977) Couple in Bed של גסטון
© העזבון של פיליפ גסטון, באדיבות Hauser & Wirth; התמונה באדיבות המכון לאמנות של שיקגו ו-MFA בוסטון
כמה חודשים לאחר שהכריזו על החלטתם, המוזיאונים החליטו על קביעת מועד מחודש, הזזת תאריכי המופע שוב, הפעם חזרה לשנת 2022. המופע הזה - עם אותה כותרת ורשימות תיוג דומות ברובן, אך עם מעוז של מידע אוצרות וחוץ-אוצרות חדש - יתחיל את הסיור בארבעת המוזיאונים ב-1 במאי, כשהתחנה הסופית המקורית בוסטון, הפכה להיות הראשונה.
גרסת MFA Boston עברה עיצוב דרמטי מחדש, כשהיא מסתמכת כעת על קבוצות נושאיות כמו גם כרונולוגיות. והרשימה הרשמית של האוצרים גדלה מאחד - היסטוריונית האמנות וחוקרת גסטון מניו יורק, קייט נסין - לארבעה, כולל איתן לאסר, שהובא למוזיאון ב-2019 כדי לפקח על כל האוסף שלו מצפון ודרום אמריקה, וטרנס וושינגטון, היסטוריון ואוצר אמנות. וושינגטון הגיע למוזיאון, לאחר שהשתתף בפורום מקוון שעסק במחלוקת גוסטון המתמשכת, שבו התבטא נגד גזענות ממסדית בעולם המוזיאונים.
תערוכת בוסטון, עם 73 ציורים ו-27 רישומים, תהיה חלק קטן ממה שמתכננת הגלריה הלאומית לאמנות עבור הגרסה המובהקת יותר שלה, שבה כ-250 יצירות של גוסטון יתפרסו בין שתי תערוכות משותפות. אבל בכל זאת היא תציג סקירה יסודית של התקדמותו של האמן במשך עשרות שנים מריאליסט שמאלני לאקספרסיוניסט מופשט ואסתטי, שהגיע לשיאו בהופעתו מחדש בשנות ה-60 כפוליאמט חזותי הומוריסטי אפל, שעבודותיו המעורפלות - קשורות לזהות ולחיי תמותה, כמו גם צדק חברתי - מוערכים כעת כהישג המובהק שלו.
'הגלדיאטורים'(Gladiators (1940 של גוסטון
© העיזבון של פיליפ גסטון, באדיבות האוזר אנד וירט והמוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון. © המוזיאון לאמנות מודרנית/מורשה על ידי SCALA / אמנות משאב, ניו יורק
הלוואות משמעותיות לתערוכה כוללות את Gladiators (1940), תיאור פיגורטיבי של ילדים נלחמים, ו-Red Painting (1950), מרקם מופשט מעשור מאוחר יותר. בעבודה מאוחרת מאוד, Couple in Bed (1977), שצויר שנים ספורות לפני מותו ב-1980 בגיל 66, יוצר גסטון דיוקן כפול שלו ושל אשתו, שהפכו תשושים בערך באותה תקופה, כשהם מוצגים שפניהם סתומות; הסדין הלבן שהוא דימויי הקלאן שלו מופיע כאן כמעין שמלת בית חולים משותפת, מעטה מוות לעתיד.
כמה מבקרים של דחיית התערוכה ראו בעיכוב את הדוגמה האחרונה לתרבות הביטול. מתיו טייטלבאום, המנהל ב-MFA בוסטון, מפריך את האשמה על הצנזורה וטוען כי הדחייה אפשרה למוזיאון שלו "לחשוב בצורה אסטרטגית יותר על הדרכים שבהן הקהל יתייחס ליצירה". עם זאת, מתוך 15 העבודות המקוריות הקשורות לקלאן שתוכננו לבוסטון, חמש הוסרו, כולל שני ציורים גדולים ומשמעותיים מ-1970, Caught ו Dawn. דובר המוזיאון אומר שההחלטה התקבלה בגלל "סיבות שטח" וכי נוספה יצירה חדשה של קלאן.
שינוי בולט בבוסטון הוא האריזה מחדש הבולטת של עבודת הקלאן המפורסמת ביותר של גוסטון, The Studio (1969), הנחשבת לדיוקן עצמי, המראה אמן בגיליון מצייר דמות בגיליון, עובד על קנבס שמזכיר סדין. תוכנן במקור להיות מוצג יחד עם יצירות אחרות מהתקופה, כעת הוא יוחזק בחדר-בתוך-חדר, מה שמרמז על הסטודיו של גסטון עצמו.
פיליפ גסטון בסטודיו שלו, 1970
צילום: Frank K. Lloyd, באדיבות קרן Guston ומוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון
לדברי האוצרת הראשית אליסון דה לימה גרין, MFA יוסטון תשמור על הגישה הכרונולוגית המקורית ותדבק ברשימת התיוג המקורית שלה, עם התאמות קטנות. דובר טייט אמר שזה מוקדם מדי לשתף את רשימת התיוג המעודכנת שלו. האוצר המקורי של הטייט, מארק גודפרי, עזב את המוזיאון במרץ 2021, לאחר שחוסר הסכמתו הפומבית עם החלטת המוזיאון לדחות את המופע הוביל להליך משמעתי פנימי. הוא הוחלף בתוכנית על ידי מייקל וולן מטייט, מומחה לאמנות אמריקה הלטינית.
בחזרה בוושינגטון הבירה, שם הגיע הרעיון להצגה לפני כשבע שנים, הודות לאוצר הארי קופר, רשימת התיוג המקורית נותרה ללא שינוי, ללא שום דבר שנפל עקב תוכן או דימויים, בעוד שהעיצוב בפועל לא מתקדם. בהרחבה נוספת של הקולות המשתתפים, הגלריה הלאומית כוללת "קבוצת ייעוץ קהילתית של עשרה אנשים" שתעזור למוזיאון "לחשוב על פרשנויות ופריסה", אומר קופר.
מנהלת הגלריה הלאומית לאמנות, קיווין פלדמן, מסתכלת על הצד החיובי. היא מאמינה שהעיתונות השלילית והוויכוחים על האמן היו למעשה חיוביים נטו. "עולם האמנות חידש את נדריו עם גסטון", היא טוענת, ומוסיפה שחודשים של דיונים סוערים אפשרו לאנשים "לחגוג את הגאונות שלו ואת האומץ שלו".
לגבי המחלוקת עצמה? "הייתי משתמשת ב'מחלוקת' במרכאות", היא אומרת. "זו הייתה סערה של עולם האמנות, עם השפעה מועטה על הציבור הרחב." והקהל הרחב, היא אומרת, הוא שיהפוך את המופע ל"מוצלח בטירוף בכל מקום".
• Philip Guston Now, Museum of Fine Arts, בוסטון, 1 במאי-11 בספטמבר; המוזיאון לאמנויות יפות, יוסטון, 23 באוקטובר-15 בינואר 2023; הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה, 26 בפברואר-27 באוגוסט 2023; טייט מודרן, לונדון, 3 באוקטובר 2023-25 בפברואר 2024