המבקרים נוהרים בדרך כלל לירושלים כדי לחוות את האתרים העתיקים והקדושים שלה, אבל תוכנית פיתוח עדכנית מאיימת לפגוע בארכיטקטורה ההיסטורית הייחודית של העיר.
מספר אטרקציות תיירותיות, שאושרו על ידי סוכנויות ממשלתיות מקומיות וארציות ועל ידי ראש הממשלה לשעבר נתניהו -כוללות : קו אומגה באורך 800 מטר, גשר תלוי להולכי רגל ורכבל.
כעת, התוכניות מתקדמות למרות הדאגות התקציביות והסביבתיות ולמרות הביקורות על כך שהתפתחויות אלו יסכנו את האיזון העדין בין מזרח ירושלים לאגף היהודי המערבי של העיר.
אחד מרכיבי התוכנית מעוררי המחלוקת ביותר הוא הקמת רכבל לכותל המערבי, אתר יהודי קדוש ומשמעותי. האדריכל הישראלי הנודע משה ספדי, שעבד במספר פרויקטים בעיר העתיקה בירושלים אמר לניו יורק טיימס ב-2019 כי הרכבל הוא "עלבון אסתטי ואדריכלי". הוא תיאר את הכותל כמקום עתיק, צנוע, שמשקף באמת את הערכים היהודיים, והוסיף כי "הרכבל הוא בדיוק ההפך: צעקני, וולגרי ותוקפני".
מבקרים אחרים מציינים כי היעד הייחודי של הרכבל יציג נרטיב יהודי חד צדדי של העיר, תוך עקיפת משמעותה של ירושלים כעיר משותפת גם למוסלמים ולנוצרים. בניגוד לטענות של משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים לפיהן הרכבל יקל על התחבורה לכותל, יעד עמוס מאוד, אמרה שרת התחבורה מרב מיכאלי בדצמבר 2021 כי "הנזק יעלה על התועלת".
תכנית פיתוח נוספת שנויה במחלוקת היא בניית קו האומגה הארוך ביותר בישראל, מרכס המשקיף על העיר העתיקה אל עמק המכונה יער השלום. הרכס נופל בתוך אזור לימינלי בין ירושלים המערבית היהודית לירושלים המזרחית, כאשר היער ממוקם בתוך השכונה הפלסטינית, סילוואן.
סילוואן קשורה זה מכבר לאינטרסים של התיישבות יהודית בגלל מיקומה האסטרטגי בסמוך לעיר העתיקה, והעובדה שמאמצים אלו מערבים את 'קרן עיר דוד' (ארגון פרטי יהודי) עוררו חשש כי הפרויקט נועד לחזק את הסמכות הישראלית באזור.
למרות הדעות כי תוכניות אלו יפגעו במרקם האדריכלי, הפוליטי והסביבתי הייחודי של ירושלים, נראה כי האישורים והתקציבים מתקדמים, אם כי ציר הזמן המדויק אינו ברור. אתר עיריית ירושלים מעודד את המבקרים להשתמש ברכבל החדש שלה, למשל, תוך ציון כי הוא צפוי להתחיל לפעול ב-2021 (תאריך שפג).