אוצרים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של אוקראינה בקייב מתריסים נגד הפלישה הרוסית על ידי הקבלה לזמנים קדומים יותר. למרות מאבקי חיי היומיום בבירה המאוימת, הם חותמים באומץ את שמם על סדרת מאמרים מקוונים על חפצים היסטוריים שעשויים להדהד את אוקראינה שסועת המלחמה כיום.
האובייקטים המודגשים כוללים קשת משנת 1629. אוצר מוזיאון מתאר כיצד היתה בשימוש של "צלף" מהמאה ה-17, ומסכם: "אנחנו רוצים שהצלפים שלנו יצודו את הפולשים שמארגנים את רצח העם האוקראיני. עמוד איתן ותנצח!"
טקסט אחר מתמקד בצלב מ-1720 שהיה שייך בעבר לכנסיית סנט ניקולא הטוב בקייב, שנהרסה על ידי הבולשביקים ב-1935. אוצר כותב כי "ההפצצה הנוכחית של מבני דת שוב מזכירה לנו שאוקראינה היא במלחמה לא רק עם טרוריסטים, אלא גם עם מדינה ברברית". הוא מוסיף: "הרבה יותר קל להרוס מונומנטים היסטוריים מאשר למחוק את מה שהם מייצגים".
מאז פתיחת המוזיאון בשנת 1899, שונה שמו 13 פעמים, אינדיקציה לסערות הפוליטיות שעוברות על אוקראינה. מנהל מוזיאון אחד, דנילו שצ'רבקיבסקי, היה כה שבור מאובדן חפצי אמנות תחת שלטון סטאלין, עד שהוא התאבד בשנת 1927. האוסף ידע אבידות קשות גם במהלך מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1991, עם עצמאותה של אוקראינה, קיבל המוזיאון את שמו הנוכחי. 800,000 החפצים שלו (כאשר 22,000 מוצגים בדרך כלל) נעים בין כלי צור בני מיליון שנה לפריטים עכשוויים.
המוזיאון נסגר למבקרים בזמן הפלישה. בהתחשב בעברה הסוער של אוקראינה, אמצעי זהירות הכרחיים תוכננו בקפידה ורוב המיצגים הוסרו במהירות וכעת הם מוסתרים תחת אבטחה.
סנט ג'ון סימפסון, אוצר מומחה למרכז אסיה במוזיאון הבריטי בלונדון, נמצא בקשר קבוע, מאז תחילת המלחמה עם פדיר אנדרושצ'וק, מנהל מוזיאון קייב. סימפסון אומר שהוא "בטוח שהם עושים כל שביכולתם כדי ליישם את תוכנית החירום שלהם". מתנהלים דיונים להסדרת משלוח אספקה מהמוזיאון הבריטי לקייב.
הודעת התמיכה של סימפסון באנדרושצ'וק, שפורסמה באתר המוזיאון, מתייחסת לקשר נוסף בין שני המוסדות. סימפסון כתב: "בשנה שעברה, משטרת הגבולות של בריטניה תפסה חבילה קטנה של תליונים מתחילת ימי הביניים וחפצים קטנים אחרים שנגנבו מארצך. אנחנו מחזיקים בה כאן וכשיגיע הזמן, נחזיר אותו למוזיאון שלך. זה יהיה סמל קטן לפעולות השחזור שלפנינו ונקווה שהרגע הזה יגיע במוקדם ולא במאוחר".