כשהחיילים הרוסים התקרבו לקייב בחודש מרץ, האמן תושב מוסקבה, אלכסיי בלאייב-גינטובט פנטז על הקמת מיצב לייזר שיחגוג את סיפוח אוקראינה.
בשיחת מסנג'ר בפייסבוק עם The Art Newspaper, הוא מסביר: "זה יכול להיות בדונבאס או בקייב", בהתייחסו לאזור השנוי במחלוקת במזרח אוקראינה, שם פתח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את המערכה המתמשכת ב-24 בפברואר. "אפשר לערוך הקרנות לייזר ענקיות ומטס של קוודקופטרים(סוג של כלי טייס או רחפן) בשמי האביב השחורים של אירואסיה".
במרכז המיצב שלו תהיה "מעין נקודה זוהרת, כדור שממנו בוקעות אינספור קרניים, שכל אחת מהן מכוונת לאינסוף", הוא אומר. כל קרן, הוא מוסיף, תהיה מחוברת למסר ספציפי, כמו "תהילה לאירואסיה" או "11 כורים גרעיניים בידי נאצים חמושים שאין להם מה להפסיד" - ביטויים שמובנים "רק לאנשים נאורים".
Victory Parade (2010) של אלכסיי בלאייב-גינטובט
כמו הקרמלין, בלאייב-גינטובט, מתייחס כמעט לכל דבר אוקראיני כ"נאצי", ולאוקראינה כ"שטח כבוש" שרוסיה חייבת לטהר ולנקות. הוא מאמין שהפלישה של פוטין לאוקראינה "תשחרר אותה מהדיקטטורה הלאומנית" וכי הגבולות המפרידים כיום בין מדינות ברית המועצות לשעבר יוסרו כשהן, יחד עם מדינות אחרות, יהיו מאוחדות על ידי "העתיד המזהיר של אירואסיה הגדולה". לאחרונה הוא אירח את קמי סבה, פעיל אנטי-קולוניאלי צרפתי מבנין שהביע את תמיכתו בפוטין.
האמן אומר שהוא ביקר באזור דונבאס מספר פעמים. "הייתי שם במהלך המרד ב-2014, כאשר בדלנים פרו-רוסים הכריזו על עצמאות מאוקראינה. הייתי נוכח במלואו של האירוע המדהים הזה. הייתי שותף. אני מכיר כמעט את כל הגיבורים של דונבאס. רובם כבר מתו בהגנה על מולדתם וחירותם, אבל גיבורים חדשים הופיעו ואנחנו רואים את הפרויקט מתפתח לנגד עינינו".
בלאייב-גינטובט הוא אחד האמנים העכשוויים הידועים והמצליחים ביותר מבחינה מסחרית ברוסיה. העבודות שלו מופיעות במגזינים לעיצוב פנים והן מקודמות על ידי גלריית טריומף וגלריה קרוקין במוסקבה שם הן גם נמכרות גם בגלריות וגם במכירות פומביות תוך שהן מושכות בעיקר אוליגרכים ופקידי ממשל, למרות שגינטובט מצהיר על אפס עניין בכסף.
בוגר בית הספר לארכיטקטורה במוסקבה, בלאייב-גינטובט יצר סגנון רטרו-פוטוריסטי מובהק, המבוסס על הנוף האורבני של מוסקבה וממזג דימויים סובייטים ורוסים אורתודוכסים.
ציור הסימן המסחרי שלו של כוכב אדום סובייטי עם הצללה שחורה על רקע זהב איקונוגרפי יצא עם מחיר התחלתי של 5,000 אירו בבית המכירות הפומביות ולאדיי במוסקבה ב-2021; רק עבודות של איליה ואמיליה קבקוב ואולג קוליק הוצעו במחירים גבוהים יותר באותה מכירה. ולדימיר אובצ'רנקו, הבעלים של ולדיי, אומר שבית המכירות הפומביות לא יתמוך יותר בבלאייב-גינטובט.
סצנת האמנות העכשווית של רוסיה התערערה כאשר בלאייב-גינטובט זכה בפרס קנדינסקי היוקרתי וב- 40,000 אירו בשנת 2008. מסע הפרסום לביטול הפרס נכשל, אך התווית הפשיסטית דבקה בדעותיו ובעבודתו. הפרס, הוא מודה בפה מלא, היה "רגע פרשת מים" שהביא לו "תהילה ברוסיה וקשרי חוץ חדשים".
Brothers and Sisters (2008) של אלכסיי בלאייב-גינטובט
אחד הציורים בסדרת Motherland-Daughter עטורת הפרסים שלו, נקרא "Brothers and Sisters". "הציור מראה 318 אנשים סובייטים שמאזינים לנאומו של סטלין ב-6 ביולי 1941", אומר האמן. "זה היה הנאום הראשון של סטלין במלחמה, והדרמה הגדולה, המכריעה, המתמשכת והמתקרבת של המלחמה משתקפת על פניהם. עצם הצגתו של הציור הזה בסביבה הליברלית התבררה כבלתי נסבלת עבורו".
"זה נכון, אכן הותקפתי על ידי נאצים אוקראינים. היו איומים, כולל על חיי, מצד נאצים בלטים. זה ממש לא מפתיע שמקורביהם במוסקבה - ככל הנראה תחת תודעה עצמית של הצד המפסיד - זעמו למראה המנצחים העתידיים".
בלאייב-גינטובט רואה בהתמוטטות ברית המועצות בשנת 1991 "קטסטרופה" שהולידה לפחות 100,000 "אמנים מיותרים", אך הוא מאמין שהמצב "משתנה באופן בלתי הפיך" וכי "אלו הם צירי הלידה של הפיגורטיביות החדשה".
שמח על כך ששוק האמנות בסגנון המערבי ברוסיה בקרשים ואמנים עכשוויים בורחים, הוא מצהיר: "אם מישהו אומר 'אני ליברל', אנו שומעים את ההכרה העצמית - ואולי גם הפללה עצמית - שהם פשיסטים."
הוא משווה את הדומיננטיות של סצנת האמנות הרוסית העכשווית לכיבוש הנאצי, ואומר על האקסודוס שלאחר הפלישה: "הם נדחו על ידי המדינה, על ידי הזמנים, על ידי היבשת, על ידי רוחות אירואסיה, הירח והשמש של אירואסיה. הכת הטוטליטרית מהסוג ההרסני עוזבת אותנו. אנחנו מתחילים להבין את עצמנו. אף אחד כבר לא מאיים עלינו. הדיקטטורה של המחשבה הליברלית התפוגגה כמו ערפל הבוקר. השמש של אירואסיה עלתה מעלינו. זה הזמן המושלם לסקור הכל. מה יש לנו? יש לנו הכל: הנוף הרוסי, כולל מטרה נהדרת".
רוסיה, הוא מאמין, מתרחבת ומבודדת בו זמנית. "זו אוטרקיה של מרחב גדול, שהולך וגדל לנגד עינינו", ומדגיש "שהמדינה הסובייטית שלנו אינה מערבית ואינה מזרחית. יש ציוויליזציה נפרדת לחלוטין, אוטונומית, רוסית ואירופית. זאת הסיבה שהכל מאוד שונה כאן".
Star (2017) של אלכסיי בלאייב-גינטובט
בלאייב-גינטובט טוען ש"מוזר" לו להישאל על שוק האמנות מכיוון שהוא לא חלק ממנו "במובן המסורתי", לא אכפת לו מקיומו והוא פשוט משתמש בו כמקום לבטא את עצמו. הוא מאפשר הורדות חינם של תמונות ברזולוציה גבוהה מהאתר שלו, הנקרא Doctrine, מכיוון שהוא לא מאמין בזכויות יוצרים.
כשהוא נזכר בחייו כאמן בברית המועצות, הוא אומר: "בתחילת חיי היצירה שלי ידעתי שאף אחד לא יראה מה אני עושה. השלמתי עם זה והתמקדתי בשאלות של השקפת עולם, בשאלות של תרבות פיגורטיבית. כאשר הופיע במולדתנו העצומה מראית עין של מה שמכונה במערב "שוק אמנות", בסופו של דבר, בין אם אני אוהב את זה או לא, נגעתי בו. אבל הרעיון המרכזי הוא שעובדת קיומו או היעדרו אינה קריטית עבורי".
לדבריו, הוא לוקח על עצמו פרויקטים עבור משרדי האנרגיה האטומית, הביטחון והתרבות של המדינה המאפשרים לו לממש את שאיפותיו היצירתיות. "אני לא עובד עבור משרד, אני עובד עבור רוסיה הגדולה, עבור אירואסיה הגדולה. אם מצב הוויתי עולה בקנה אחד עם אלה במשרדים ובסוכנויות שאני פועל עבורם, אני שמח לאין שיעור על הנסיבות הללו".
לאחר טבח בוצ'ה ליד קייב, שהוא מאשים את הכוחות האוקראינים ולא את הכוחות הרוסים שביצעו את הזוועות, הוא כתב בפוסט בפייסבוק: "רצח האזרחים בבוצ'ה אינו הראשון, לא השני ולא הפשע האחרון של משטר בקייב, יש צורך למחוק את כל עקבותיו מעל פני כדור הארץ שלנו. לעולם לא עוד."