"אריכא היה אמן ייחודי שהצליח לפתח סגנון ציורי אופייני לו, עם המון רגישות ומודעות לטכניקה הציורית, ויחד עם זה קשר עמוק לאינטלקט", אומרת דנה גולן מילר, מנהלת ואוצרת התערוכה ואת אוסף דורון סבג. "הוא היה בקשר עמוק עם יוצרים, סופרים ומשוררים, ויצר עבודות ביחס ליצירות שלהם.
הוא חי לסירוגין בין ישראל לצרפת, אך תמיד היה מחובר מאוד לישראל. מאז מותו לפני כ 12 שנה, לא הוצגה תערוכה משמעותית שלו בארץ, וכשנוצר הקשר עם מנכ"ל משכנות שאננים, מוטי שוורץ, לשיתוף פעולה, חשבתי על אריכא כמי שמתאים בדיוק לתצוגה בגלריה הזו, שמחברת את תחום האמנות לעולם הספרותי. למשכנות שאננים אוסף אמנות מכובד שתלוי בקירות החללים, וחשוב להם לחבר את תחומי הספרות עם האמנות".
אריכא עסק בעיקר בציור ואייר ספרים רבים שהתחבר חש הזדהות לטקסטים הספרותיים שלהם ('כלב חוצות' מאת ש"י עגנון, 'כתבי' חיים נחמן ביאליק ועוד). הוא התוודע לסופרים ולמשוררים רבים, ביניהם המחזאי והסופר האירי סמואל בקט שהיה לו לחבר קרוב, ואת דיוקנו אייר במספר הזדמנויות. החברות ארוכת השנים בין אריכא לבקט הייתה קשר מפרה לשניהם גם יחד: בקט כתב טקסטים לספרים על אריכא, וזה מצדו תרם רישומים והדפסים למחזותיו ולספריו של חברו.
אביגדור אריכא, סמואל בקט יושב בפרופיל, 1972
"אביגדור אריכא איר ספרים רבים וזהו קשר מתבקש כתערוכה שהיא חלק מפסטיבל סופרים. אריכא בעצמו היה אורח של משכנות שאננים בשנות השמונים. הפקתי גם עלון שמלווה את התערוכה, בצורת "מחברת", באופן שיחבר את התערוכה לאופי הספרותי של הפסטיבל".
מה מיוחד בתערוכה הנוכחית "על הקו"?
"מדובר על יצירות של אמן אחד מתוך אוסף אמנות. זו תערוכה שמאפשרת הצצה נדירה ליצירות הללו של אריכא, שחלקן הושאלו בעבר לתערוכות שונות ברחבי העולם, אך מעולם לא הוצגו יחדיו כמקשה אחת. המקבץ מציג צד פואטי ואישי מאוד ומעיד על הקשר ההדוק והממושך בין אספן אמנות לבין אמן מוערך. המיקום שלו בירושלים סוגר מעגל עם תקופות חיים בהם חי אריכא חי ויצר בעיר. בתערוכה גם דיוקן של אריכא שצילם אברהם חי בשנת 1983, בזמן שאריכא שהה במשכנות שאננים".
אביגדור אריכא, הכפית של סם, 1990
איך בחרת את הציורים לתערוכה זו?
"החלטתי להתמקד בעבודות הפואטיות, האינטימיות יותר, בעיקר דיוקנאות של האמן, של בת זוגו אן ושל חבריו היוצרים. היה חשוב לי למשל להציג גם דיוקן מרשים של יונה פישר חברו, דמות מרכזית וחשובה בעולם האמנות, שהלך לעולמו השנה. הכותרת "על הקו", מציעה מבט על היד הרושמת הייחודית של אריכא, אבל גם על "קו הדרכים" – בין פאריס העיר בה חי אל מול ירושלים ותל אביב, הערים בהן שהה בצעירותו. בנוסף, בכדי להאיר צד פואטי מתקופה מוקדמת יותר ביצירה שלו, החלטתי לחשוף את סדרת הדפסי האבן "קין", מ 1955, שמעידה על המקורות בסגנון המופשט מתחילת סגנון היצירה שלו, לפני שעבר לצייר באופן "פיגורטיבי"."
אביגדור אריכא, ירושלים, המצודה, 1978
ציור שאת אוהבת במיוחד?
"הייתי אומרת הדיוקן העצמי מ 79, שהוא יותר אינטואיטיבי. בכלל אני אוהבת מאוד את הרישומים שנעשו בטכניקה הייחודית שפיתח אריכא. הוא קרה לה SUMI INK ובעברית "דיות במכחול". מן מריחה מאוד ייחודית של דיו. יש כמה כאלה בתערוכה, הם פואטיים להפליא ומאפשרים הסתכלות קונטמפלטיבית. אותי הם מרגשים".
אביגדור אריכא, דיוקן עצמי, 1979
היצירות נבחרו מהאוסף של דורון סבג, המונה למעלה מאלף עבודות מתקופות שונות. הוא פעיל זה כשלושה עשורים, ועבודות מתוכו מושאלות דרך קבע למוסדות תרבות ואמנות רבים. התערוכה "אביגדור אריכא: על הקו" מציגה פן ייחודי מן האוסף. מקבץ צנוע בגודלו ביחס לאוסף הכולל, אך עם זאת עשיר בתכניו, חוצה תקופות וסגנונות, ומציג צד פואטי ואישי מאוד המעיד על הקשר שנרקם בין אספן לאמן לאורך השנים. הקשרים בין אספני אמנות לבין האמנים, שאת יצירותיהם הם רוכשים בהתמדה, ייצרו לכל אורך ההיסטוריה של האמנות שיח מַפרה, לא אחת טעון, ובד בבד מעורר השראה ומחשבה. כאשר אספן האמנות דורון סבג מספר על המפגש עם האמן אביגדור אריכא ניתן לזהות בדבריו התרגשות, השמורה למפגשים ייחודיים בין אספן לבין אמן, שאותו הוא מעריך ואוסף לאורך שנים רבות.
"כשאוצרים תערוכה מאוסף של אספן פרטי, ראשית, חשוב להבין שהבחירה נעשית מתוך מקבץ שכבר נבחר להיות חלק מ"גוף" יצירות. מקבץ שמעיד על אופי של אספן. ולכן הבחירה יותר ספציפית, ויחד עם זאת מעניינת מאוד כי היא מעידה על סגנון אספנות מסוים, "בחירה מתוך בחירה". בחירה כזו גם מאפשרת "הצצה" בכל פעם לחתך אחד מתוך האוסף וזה נפלא. בעיקר כשמדובר על אספן אמנות ותיק כמו דורון סבג, שרוכש מתוך תשוקה אמיתית וידע אמנותי רחב ומושכל", אומרת גולן מילר.
"אביגדור אריכא: על הקו" - תערוכת יחיד - גלריה דואק, משכנות שאננים
עבודות מאוסף דורון סבג, או.אר.אס. בע"מ
אוצרת: דנה גולן מילר
החל מה-16.5.22 עד 16.9.22