AES+F, קולקטיב הווידאו ארט שישב בעבר במוסקבה, ניתק את כל הקשרים עם מוסדות המדינה הרוסית מאז הפלישה לאוקראינה ועצר את כל הפרויקטים ברוסיה "עד שהמשטר הזה ירד מהשלטון". עכשיו הם מממנים אמנים מרוסיה ואוקראינה שיגיעו להתמחות בברוקלין, ניו יורק.
המעורבות של הקולקטיב בתוכנית הסטודיו והאוצרות הבינלאומית (ISCP), מספקת מקום לאמנים ואוצרים בינלאומיים בחלל של מפעל לשעבר בברוקלין. הפרויקט החל בשנת 2020 ואפשר את השתתפותו של פבלו גרז'דנסקי, מחרקיב, אחת הערים שהכוחות הרוסיים הפציצו בצורה נרחבת מאז הפלישה ב-24 בפברואר.
גרז'דנסקי היה בניקל, באזור מורמנסק בצפון רוסיה, כשהחלה הפלישה והתכונן לתערוכה חוצת גבולות עם אמן הסאונד הנורבגי Tine Surel Lange ב-Barents Spektakel 2022. הפרויקט הזה נסגר מיד.
"זו הייתה עבודה על חרדה וניסיון להתמודד איתה", אומר גרז'דנסקי. שנאלץ לארוז ולברוח מהר מרוסיה במסלול עוקף. הניסיון הראשוני שלו לצאת דרך אסטוניה נכשל לדבריו, לאחר שנחקר בגבול על קשריו באוקראינה והאם הוא "חש שנאה לעובדי ה-FSB", שירות הביטחון של רוסיה. לבסוף הוא הצליח לעבור דרך בלארוס, משם ללטביה ולאחר מכן, טורקיה.
עבודות בסטודיו של איליה פדוטוב-פיודורוב ב-ISCP, זוכה פרס AES+F 2022.
תמונה מאת installshots.art
המתיחות בין רוסיה למערב כבר היוותה בעיה כאשר פרויקט החסות של AES+F התחיל במטרה לתמוך באמנים רוסים. הפרויקט הושק לבסוף בשנת 2020 לאחר עיכובים בעקבות מגפת הקורונה. אנה אוטיוג'ינה, אוצרת מניו יורק ומייסדת סוכנות הקריאייטיב ipureland.art, מפקחת על תוכנית ההתמחות של AES+F.
האמן הרוסי איליה פדוטוב-פדורוב שוהה כעת ב-ISCP הודות ל-AES+F, וחוויותיו שלו מספרות סיפור על החיים ברוסיה שהופכים יותר ויותר בלתי נסבלים עבור אמנים ועבורו לאחר שיצא מהארון והתייחס בעבודות הוידאו ארט שלו לנושאים קווירים וטרנסג'נדרים.
המצב הוחמר על ידי הלחץ הפנימי של הקרמלין בעקבות הפלישה, מה שאומר שאמנים שעזבו את רוסיה לא יכולים לחזור בבטחה. האווירה ברוסיה, אומר פדוטוב-פדורוב, מייצרת "אויבים", כאשר אוקראינים, הומואים ואלה המכונים על ידי התעמולה הממלכתית, בלשון גנאי, "בעלי ערכים אירופיים", נכללים בקטגוריה רחבה אחת.
הסטודיו של איליה פדוטוב-פדורוב במהלך ב-ISCP Spring Open Studios 2022
תמונה מאת אנה אוטיוג'ינה
בהצהרה של ה- AES+F נאמר כי "עלינו לעזור לאוקראינה ולאוקראינים" ו"התחלנו בדרך שמוכרת לנו יותר, לספק עזרה לאמנים במצבים קשים". ISCP, אומרים ב- AES+F, "היו מאוד נכונים לעזור לעמיתינו האוקראינים" והם תומכים מאוד גם בפדוטוב-פדורוב. "אנחנו יודעים שאנשים מעריכים מעשים וכוונות אמיתיות, לא סיסמאות", אמר הקולקטיב.
"ב-ISCP, אנחנו יכולים לספק מקום מפלט ותמיכה לפבלו גרז'דנסקי, בזכות החסות הנדיבה של AES+F", אומרת סוזן הפגוד, מנהלת ISCP. "עם קבוצה של 37 אמנים ואוצרים נוספים מרחבי העולם, ISCP יכולה להציע עבורו ועבור אמנים נוספים, מרחב בטוח ומקצועי בתקופה קשה זו. אנחנו גם נמצאים בדיאלוג עם עמיתים במכון האוקראיני בקייב ומחפשים דרכים חדשות לעזור לאמנים, אוצרים וכותבי אמנות שעדיין נמצאים באוקראינה".
AES+F סייעה גם לורה נניבסקאיה, "החברה האוקראינית הוותיקה שלנו" שארגנה את "התערוכות הראשונות של הקולקטיב יחד עם אמנים אוקראינים", כתב הקולקטיב בפוסט באינסטגרם. נניבסקאיה הפכה את בית האמנים שלה בהרי הקרפטים, במערב אוקראינה, למקלט לפליטים. "בשבועיים האחרונים קיבלה ורה גם גופות של אלה שמתו בכביש, וארגנה את קבורתם", כתב הקולקטיב באפריל.
גם Grazhdanskij וגם Fedotov-Fedorov השתתפו באירוע האולפנים הפתוחים של ISCP בחודש אפריל. פדוטוב-פדורוב, שלמד גנטיקה לפני שהפך לאמן, עושה רישומים, מיצבים ומיצגים המושפעים מאוד מעולם הטבע. במהלך אירוע האולפנים הפתוחים, הוא השתתף בשיחה עם האוצרת פרנצ'סקה אלטמורה.
גראז'דנסקי נולד בחרקיב ב-1991, חי כל חייו באוקראינה העצמאית. העיר נמצאת בסמוך לגבול הרוסי ולאזורים במזרח אוקראינה שנמצאים במצב מלחמה מאז 2014. הוא השתמש בצילום, וידאו וטקסט כדי להתייחס לשורשיו בעיר ולטראומה של יחסי אוקראינה-רוסיה. הוא גם התגורר בסנט פטרסבורג ברוסיה, שם למד בבית הספר לאמנות מעורבת של הקולקטיב Chto Delat.
מתוך הסטודיו של Pavlo Grazhdanskij ב-ISCP Spring Open Studios 2022
תמונה מאת installshots.art
בחרקיב, אמר גרז'דנסג', רוב העבודות שעשה בשנים האחרונות עסקו בנושא המלחמה. קיר אחד של הסטודיו שלו ב-ISCP מצופה בתמונות של חרקיב שנמצאו באינטרנט, ניסיון לתעד היכן הוא גדל. קיר נוסף מציג תדפיסים של נתוני מיקום גיאוגרפי מ-Blingcat (קבוצת עיתונות חוקרת שעבורה הוא מספק מודיעין בקוד פתוח) ששימשו לזיהוי אתרי התקיפות של הרוסים באוקראינה. האמן, שגם הביע הזדהות עם ניסיונות העובדים להתאגד ב-PinchukArtCenter בקייב, אומר כי "במעגל שלי 90% כנראה נאלצו לעזוב את הבית באוקראינה ואלה שלא עזבו הם אזרחיים מתנדבים או לוחמים”.
בהודעה שפרסם לאחר מכן, גרז'דנסג'י מתאר את הכאב שלו עכשיו שהוא רחוק מהמלחמה, אך מעורב לחלוטין. "אני לא כאן, אין רגע ביום בו אני לא חושב על המלחמה, גם שאני ישן", כתב. "אני משתמש בכל המשאבים שלי כדי לעזור לאנשים באוקראינה, החברים שלי יכולים להתקשר אליי בכל עת ולקבל תמיכה. אני שולח את רוב הקצבה שלי לאנשים שאין להם עבודה — שנאלצו לברוח מהמלחמה. ובכל יום אני חושב איך אני יכול לעזור. אני מתנדב במרכז הסיוע ההומניטרי לאוקראינה במקום שבו אני שוהה כעת, ואני מתפלל."
החוויה גם גבשה עבורו את נקודות המבט של הרוסים והאמנים הרוסים על המלחמה. "עבור אנשים ברוסיה או ממנה המלחמה הזו לא קיימת באותו אופן, לא בקנה מידה, ולא ברמת הפגיעה", כתב. "מכל האמנים הרוסים שאני מכיר אישית, אני מכיר רק שניים מהם שכואבים את מה שקורה לאוקראינה באותה מידה, ואפילו אפילו יותר ממני עכשיו. שני אנשים מתוך יותר מ-100 שעבורם זאת לא רק טרגדיה אישית".
זו הסיבה, הוא כותב, שהוא לא חושב שניתן לקיים כעת דיאלוג משותף. "אנחנו יכולים להיפגש ולדבר", הוא אומר, "אבל זו לא יכולה להיות תמונה של אחדות ושל שיח - בגלל ההבדל הזה".