ישנן כמה סיבות לכך שחובבי אמנות יבחרו להתכוונן דווקא למכירת ערב, בין אם הם נמנים עם המעטים שיכולים לתלות יצירות מופת על הקירות או לא. יש, כמובן, את ההנאה המציצנית מלראות את העשירים קונים דברים יפים שרוב האנשים יכולים רק לחמוד. ההצעות, מגיעות בקצב מהיר מצד מומחים הפועלים כשלוחים לאספנים מסתוריים, אם כי לרוב זה היוצא מן הכלל ולא הכלל. ואז יש את מנהל המכירות הפומביות, במקרה של יום שלישי בערב, אוליבר בארקר האחד והיחיד, מרקוציו של עולם המכירות הפומביות, אמנם הוא לא הכוכב של התוכנית, אבל לעתים קרובות הוא זה שמכניס חיים למסיבה.
בארקר מילא את תפקידו בשלמות ביום שלישי בלילה (17 במאי) בניו יורק במהלך מכירת הערב של אמנות מודרנית בסותביס ניו יורק. 61 הההצעות התקדמו במהירות, תענוג במהלך שבוע אמנות עמוס כל כך בירידים. המכירה כללה הרבה ממה שמביא את המציעים והצופים לשולחן, אם כי בגלל הנפח העצום של העבודות מורגשת הנטייה האחרונה של המומחים לערבב תקופות ותנועות בצורה פחות ליניארית - שלפעמים נראית מאולצת ואף רופפת מדי.
ייתכן שגם הקונים הרגישו אותו הדבר: שבע מהעבודות לא נמכרו על רקע הצעות חסרות ברק, כולל "ללא כותרת" של ארשיל גורקי (מהסדרה אח בווירג'יניה) (1946, הערכה של 1.4 - 1.8 מיליון דולר), Femme à la robe jaune של תמרה דה למפיקה ( 1929, הערכה של 5 - 7 מיליון דולר) וההצצה המקסימה של גוסטב קאילבוט לחיי האחוזה הצרפתית Le Jardin fleuriste, Yerres (1877, הערכה של 3.5 - 5 מיליון דולר) ושלוש יצירות נוספות הוסרו מהמכירה, סימן לכך שאולי לא היה מספיק עניין בקרב האספנים.
פבלו פיקאסו, Femme nue couchée
באדיבות סותבי'ס
ובכל זאת, היו מכירות משמעותיות, למרות העובדה שהמכירה המודרנית חסרה את ההילה שהקיפה את המכירהשל אוסף מקלאו, בלילה הקודם, שהכניסה מחיר כולל של 208.7 מיליון דולר על פני 30 הצעות ובשילוב עם 676.1 מיליון דולר מהמכירה הראשונה של מקלאו בחודש נובמבר, מגיעים לסכום של 922.2 מיליון דולר (כולל עמלות).
למען ההגינות, יהיה קשה לשחזר את זה והמכירה הפומבית של יום שלישי בערב ראויה לתשומת לב על השגת 408.5 מיליון דולר (כולל עמלות), הסכום השלישי בגובהו לכל מכירה בסותבי'ס.
היצירה היקרה ביותר במכירה הייתה Femme nue couchée של פבלו פיקאסו משנת 1932, שהגיעה ל- 58.5 מיליון דולר (67.5 מיליון דולר כולל עמלות) למציע שישב במקום. ההצעות היו קצרות ונמרצות, בארקר פתח את המכירה ב-55 מיליון דולר. שתי דקות וקומץ הצעות לאחר מכן נמכרה התמונה.
פול גוגן, Tahiti, Scene de Riviere
באדיבות סותבי'ס
הצעה מס' 8, Tahiti, scène de rivière מאת פול גוגן, אחת העבודות המוצעות מהאוסף של פול יו צ'יצ'ונג, שגוגן צייר זמן קצר לאחר הגעתו לטהיטי, קיבלה הצעות של לפחות ארבעה מומחים בטלפון. בסופו של דבר הציור הלך לראש מחלקת המכירות העולמי וליו"ר סותבי'ס, ברוק לממלי, תמורת 7.5 מיליון דולר (8.9 מיליון דולר עם עמלות).
Le Grand Canal et Santa Maria della Salute של קלוד מונה (1908, הופיע במכירה פומבית בפעם הראשונה). מוערך בסביבות 50 מיליון דולר, בארקר תיאר את הציור כפסגת סדרת העבודות שהאמן עשה במהלך חייו. הסצנה הבהירה והעדינה נמכרה לבסוף תמורת 49 מיליון דולר (56 מיליון דולר עם עמלות) כשהזוכה גבר על מתמודדים אחרים בטלפון ועל מציע שישב בחדר.
וילם דה קונינג, Leaves in Weehawken
באדיבות סותבי'ס
Leaves in Weehawken (1958) של וילם דה קונינג עורר ללא ספק את התחרות המרגשת ביותר של הערב. הצעות מחיר על ציור הקנבס ניתזו בין מציע בקומת המכירה לבין שני מומחי סותבי'ס בטלפונים משני הצדדים של החדר.
הציור נמכר לבסוף תמורת 8.5 מיליון דולר (10 מיליון דולר כולל עמלות) לעומת הערכה מוקדמת של 3 - 5 מיליון דולר, למציע של Fierro March.
גולת הכותרת האמיתית של הערב, כמו תמיד, הייתה בארקר, שלקח כמה לגימות מים לאורך המכירה כדי לשמן את מיתרי הקול. לה קבנון (סנט-טרופז) הצבעוני והעמוק של פול סינאק (1904), "נמכר" תמורת 2.6 מיליון דולר, רק כדי לעלות למכירה מחדש, בעקבות הצעה טלפונית מאוחרת מהונג קונג.
פול סינאק, Le Cabanon (Saint-Tropez)
באדיבות סותבי'ס
"אני נורא מצטער, זה מאוחר מדי... האם יש לנו הצעה? אנחנו הולכים להתחיל את זה שוב... ג'ן, אם אתה יכול לקבל את המציע שלך מוכן וממוקד, תודה לך", אמר בארקר לג'ן הואה, סגנית יו"ר סותביס אסיה. כמה רגעים לאחר מכן, המציע של הואה לקח את העבודה תמורת 100,000 דולר יותר מההצעה הקודמת. "היה שווה לחכות," אמר בארקר לפני שהמשיך הלאה.
מכירות ערב האביב הגדולות של ניו יורק נמשכות ב-18 במאי עם המכירה הפומבית לאמנות מהמאה ה-20 ואמנות עכשווית של פיליפס ומסתיימות ב-19 במאי בסותבי'ס עם הפתעה כפולה: מכירה פומבית של אמנות עכשווית שקודם לה מכירת"The Now" האולטרה-עכשווית והנשלטת ע"י נשים.