סטיב נסימה, אספן, ואחת הדמויות החשובות בשדה האמנות העכשווית בארץ, והאוצרת המכובדת ומנכ"לית מוזיאון תל אביב לשעבר, סוזן לנדאו, פתחו גלריה, קרן לאומנות בלב תל אביב.
חלל האמנות נסימה לנדאו מאפשר לקהל הישראלי הצצה אל המתרחש בעולם האמנות הבינלאומי העכשווי, כזה שלא זוכים לראותו בארץ באופן תדיר.
אז מה גורם לאדם לקום בבוקר ולהחליט שיהיה אספן אמנות? ומה גורם לאותו אדם לפתוח דווקא בשיא הקורונה גלריה חדשה לאמנות עכשווית בלב תל אביב.
אהבתו של סטיב לעולם האמנות החלה כשהיה סטודנט בראשית שנות העשרים שלו, והגיעה בדרך לא צפויה. הוא התחיל לעסוק בנדל"ן כעבודה צדדית ואחרי שסגר את העסקה הראשונה שלו, שבה מכר בית לדיפלומט יפני חביב, הוא שאל את עצמו איך להשקיע את הכסף שהרוויח בחוכמה וגם ליהנות מזה.
את התשובה הוא מצא באמנות וזה הוביל אותו לרכישה הראשונה: צילום של האמן היפני נובויושי אראקי. סטיב היה אז אמנם רק בן 21, אבל כבר אז, בתחילת דרכו כאספן אמנות, הוא הקפיד לרכוש רק את מה שהוא אהב, אבל גם ווידא שהוא משקיע בצורה ממוקדת ומחושבת. זאת לא הייתה ההשקעה הכי מוצלחת שעשה מימיו, אבל אותו צילום עדיין נמצא ברשותו והוא נהנה להסתכל עליו מדי יום. כיום הצילום גם שווה הרבה יותר מ- 3000 היורו שסטיב שילם עבורו.
סטיב היה מעורב במשך 25 שנה בעולם העסקי הבינלאומי, במהלכן המשיך לרכוש ולאסוף אמנות בנחישות. בשנת 2015 הוא החליט לצאת מהניהול היומיומי של החברה שלו ולהתמקד בעולם האמנות - אספנות, ייעוץ ותמיכה במוזיאונים בארץ ובעולם. הידע הרב שצבר לאורך השנים וקשריו המרובים בעולם העסקים, סייעו לו להתמודד עם הצד העסקי המורכב והתחרותי של עולם האמנות כיום.
נכנסת לעולם אספנות האמנות כאפיק השקעה, איך חשבת על תחום ההשקעה הלא רגיל הזה?
"הכל התחיל בתשוקה לקנות משהו שמאוד אהבתי, משהו שהתאים לאסתטיקה מסוימת, תוך האפשרות ליהנות במקביל מהאפשרות שיום אחד זה אולי יהיה שווה יותר. הרכישה הראשונה שלי הגיעה לאחר שקיבלתי עמלה מהשכרת בית לדיפלומטים יפנים בבריסל בלגיה. מיד לאחר מכן קניתי את עבודת האמנות הראשונה שלי, צילום של האמן היפני Araki, הכולל יחס פרובוקטיבי מסוים כלפי ייצוגי עירום נשיים, עצם זה שהיצירה הזו הגיע מיפן היה די מזעזע".
למה בחרת דווקא בציור הזה?
"מההתחלה נראה, נמשכתי לתרבות ומסורות יפניות. מהר מאוד הדהים אותי שבחברה שמרנית כל כך קיימת אמנות שכוונתה הייתה לזעזע את המערכת, לבחון את גבולותיה ולאפשר מעבר למודרניות."
אין זה מקרי, שהיצירה הראשונה אותה רכש הייתה של אמן יפני. כאספן סטיב נמשך לאמנים שמצליחים למשוך אותו פנימה לתוך עולמם, ופוקחים את עיניו למציאות אחרת. האמנים היפנים, אולי על רקע החברה השמרנית בה הם חיים, בוחרים לעתים קרובות לבטא את עצמם בצורנה נועזת ומרתקת ובאמצעות מחוות אמנותיות מלאות עוצמה. איכויות אלו הובילו את סטיב כבר בתחילת הדרך, לאסוף עבודות של אמנים כמו יאיוי קוסמה. קוסמה הייתה ועודנה אהבתו הראשונה ויש לו אוסף גדול של עבודותיה. כיום הוא נחשב מומחה בכל מה שקשור לקריירה של קוסמה לאורך 70 שנות עשייה, ויש לו גישה כמעט בלעדית ליצירות הייחודיות ביותר של האמנית המפורסמת.
על פי סטיב, גיוון הוא המפתח לאוסף אמנות טוב. באופן טבעי, האוסף שלו התפתח והתרחב במרוצת השנים לכיוונים שונים. עולם האמנות הבינלאומי תוסס כל הזמן ויש בו חדשות מדי יום, אמנים צעירים, טרנדים, תנודות במחירי יצירות ולא מעט רכילות - מי שעוסק בעולם הזה חייב להישאר מעודכן בכל מה שקורה. תנאי מתיש אך הכרחי, עבור מי שרוצה להיות ממוקד ולקחת החלטות נכונות.
"הרגש שיצירה יכולה לעורר, הוא גורם מכריע בבחירה בה, אך לא היחיד", מסביר נסימה, "טעם ותשוקה, איכות, שווי כספי וערך ההשקעה, צריכים כולם להיות חלק מההחלטה. עולם האמנות עובר שינויים משמעותיים ומהפכים רבים לאורך השנים. השנים האחרונות מציבות אותו כאחד מנתיבי ההשקעה המוצלחים ביותר, בכל מה שקשור לכדאיות ורווחיות, זהו עולם בו אספנים, צעירים ומבוגרים, חדשים ומבוססים, רוכשים עוד ועוד יצירות".
הרעיון לפתוח גלריה התקבל אצלו עת שעבר ליד חללים ריקים ליד ביתו, בעבר שכנו שם סופרפארם ובית קפה, אך באותו הזמן הם עמדו מוזנחים עם שלט להשכרה. יום אחד כשעבר שם ראה פתקים שאומרים שהמקום הושכר, אז החליט שהמקום יהיה דווקא שלו. "אני אוהבת להשיג את מה שאני לא יכול, ולעשות הכל על מנת לקבל את זה", הוא אומר בחיוך. הוא אכן זכה, ומאז אירח המקום מעל 100 אומנים ומאות עבודות. נסימה מסביר במה הגלריה שלהם אכן שונה מכל מה שהיה קיים בנוף התל אביבי, "גם אני וגם סוזן הינו מעורבים במשך תקופה ארוכה באמנות עכשווית, סוזן במשך 40 שנים, כמנכ"לית מוזיאון תל אביב, ואני במשך 20. שנינו פיתחנו עין לזיהוי אמנים צעירים שהפכו לשמות מוכרים. מה שמאפיין אותנו גם הוא הפתיחות לזרמים רבים ושונים של אמנות והמגע התל אביבי," אומר נסימה.
את סוזן לנדאו, שותפתו בפרויקט הנוכחי, הכיר לפני שבע שנים, עת הייתה מנכ"לית המוזיאון. הוא שלח לה מייל בו הוא ביקש להכיר אותה, ולשלוח לה שתי עבודות למוזיאון ישראל. לימים הפכו לחברים וכשהסתיימה הכהונה שלה בתור מנכ"לית המוזיאון, הם החליטו שיעבדו יחד, המטרה הוגשמה בחלל נסימה-לנדאו.
סוזן לנדאו חיה ונושמת אמנות עכשווית, לאורך השנים, היא שימשה כמנכ"לית ואוצרת ראשית לשעבר של מוזיאון תל אביב לאמנות וכאוצרת ראשית במוזיאון ישראל בירושלים, שם הקימה את המחלקה לאמנות עכשווית, זיהתה ורכשה יצירות של אמנים צעירים בתחילת דרכם אז, כמו ז'אן-מישל בסקיה, דמיאן הירסט, מאוריציו קטלאן ורבים נוספים.
כאוצרת לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל משנת 1982 ואוצרת ראשית משנת 1998, לנדאו אצרה תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד רבות. בשנת 2012, מונתה סוזן לנדאו למנכ"לית והאוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות. עם כניסתה לתפקיד יזמה לנדאו את המיתוג החדש של המוזיאון וייסדה את המחלקה לאמנות עכשווית. "אצרתי יותר מ-100 תערוכות יחיד וקבוצתיות, הובלתי את פרויקט הדגל של התחדשות האגף לאמנויות במוזיאון ישראל ואת שדרוג הבניין הראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה אחרונה שאצרתי הייתה הרטרוספקטיבה של יאיוי קוסאמה. בהווה אני משמשת כמנהלת אמנותית של קרן נסימה לנדאו", היא אומרת, ומוסיפה שאת תחילת הקיירה האומנותית שלה החלה בלימודים אקדמיים, "למדתי תולדות אמנות באוניברסיטה עברית בירושלים וב-1982 התמניתי לאוצרת של אמנות עכשוית במוזיאון ישראל"
מדוע החלטת להיכנס להרפתקה של הקמת גלריה חדשה לאמנות עכשווית בת"א?
"למה הרפתקה? הייתה זאת יוזמה של סטיב נסימה ויחד הקמנו את מקום – שמחתי להתנסות במשהו שעוד לא עשיתי...", היא אומרת בסקרנות שמאפיינת אותה.
"רצינו להביא אמנות עכשווית בינלאומית לקהל התל אביבי הרעב. לדעתי לא היה לאן ללכת כדי לראות אמנים שאני מחבב, עוקב אחריהם או אוסף, חוץ ממוזיאון תל אביב, זה היה חסר", אומר סטיב.
לסיום, גלו לנו את הסוד איך מגלים את האמן הבא?
"אינטואיציה", אומרת לנדאו ולא מוסיפה. נסימה מרחיב ואומר, "צריך לזהות אם יש לאדם כישרון, ויותר מכל אם זה מדבר אליי. חשוב לי גם להתחסר לסיפור של האומן, אליו בעצמו. אהע בודק אם האומנות עובדת מבחינה ויזואלית ואם תתחבר לטרנדים שקיימים כרגע בעולם האמנות".
חלל האמנות נסימה לנדאו - אחד העם 55, תל אביב - הכניסה חופשית