סרטים שנשכחו של אמן צילום מעמקי הים מוצגים לראשונה בפריז

תמנון מתפתל על פני קרקעית הים, סרטנים רוקדים בלט בין צמחי מים, וסוסוני ים מתנדנדיםבזרמים התת-מימיים. זהו עולמו המיקרוסקופי של ז'אן פנלבה (1902-1989), יוצר הסרטים והצלם שסרטיו הקצרים ויוצאי הדופן מתארים את מחויבותו המסורה לעולם הבלתי נראה הזה במשך שישה עשורים. רובו המכריע של הסרטונים מתמקד ברכיכות תת-מימיות זעירות וסרטנים.

האסוציאציות המוקדמות של פנלבה בהקשר לסוריאליסטים של שנות ה-20 וה-30, כמו גם מקומו כחלוץ התודעה הסביבתית, הבטיחו לדברי פייה ויואינג -אוצרת התערוכה, עניין מתמשך ביצירתו. זו באה לידי ביטוי ביו היתר עם Jeu de Paume בפריז, שהעלה לאחרונה מופע בנושא "הכל קשור לאופן שבו הוא שינה את קנה המידה", אומרת וואינג.

לדבריה "הוא לקח את הסרטנים הנפוצים האלה והסתכל עליהם בפרספקטיבה מיקרוסקופית. הוא יצר עומק שלוקח אותך הלאה לעולם מופשט". לדבריה היכולת שלו להתקרב ליצורים האלה והדימויים מהעולם האחר שגילה, הם שמשכו את תשומת לבם של צלמים סוריאליסטים כמו מאן ריי, שפנלבה סיפק כמה קטעים לסרטו הקצר"כוכב הים" (1928). עם זאת, היא מצינת שפנלבה הרגיש שלעבודותיו אין אפילו מעט במשותף עם עבודתם.

לדברי ויואינג חשוב הרבה יותר הוא מקומו של פנלבה בפיתוח הסרט המדעי. לאחר שלמד זואולוגיה בסורבון, הוא בילה חלק ניכר מזמנו במרכז המחקר לביולוגיה ימית ברוסקוף בברטאן. "רוב הסרטים שהוא עשה נועדו לתמוך במחקר מדעי. הוא בילה הרבה מזמנו בעבודה על החוף, ובעיני זו מטאפורה לכך שהוא נמצא תמיד בין שני אזורים: בין הים ליבשה, בין אמנות למדע", היא אומרת.

ויואינג מקווה שהתערוכה עשויה להעלות את הפרופיל של בת זוגו ושותפתו של פנלבה, ז'נב האמון, שלמרות שעבדה על כל סרטיו מ-1928, החלה לקבל קרדיטים קבועים רק מסוף שנות ה-50 ואילך.

ויואינג סבורה שתרומתו של פנלבה למודעות סביבתית היא הסיבה העיקרית להצלחת התוכנית. "הרעיון מאחורי עבודתו הוא שחינוך יכול לשנות את מערכת היחסים שלך עם העולם שבו אתה חי", היא אומרת ומוסיפה "הלחץ על שיתוף ידע מדעי הוא באמת הנקודה החשובה ביותר."

• Jean Painlevé: רגליים במים, Jeu de Paume, פריז, 8 ביוני עד 18 בספטמבר