אז עכשיו כשציור ה"פיקאסו" של אימלדה מרקוס הופיע שוב בביתה של הגברת הראשונה לשעבר בסן חואן, בפיליפינים, הציור - שמהתמונה לא ניתן לאמת את האותנטיות שלו - הוא רק אחד מתוך למעלה מ-200 יצירות אמנות שנרכשו על ידי המרקוסים בשנות ה-80 וה-90, כאשר הם בזזו את ארצם הענייה בכ-10 מיליארד דולר.
צילומים של מרקוס במנילה מהסרט התיעודי The Kingmaker משנת 2019 מציגים את הציור של פיקאסו תלוי מעל הספה שלה, אבל הם גם מציגים את טעמה המזעזע של אישה שמצהירה שהיא "קונה יופי".
לבד מההצטברות המוזרה של לא פחות מ-52 ציורים מאת האימפרסיוניסט הזוטר פול גובילארד ומיכלאנג'לו מזויף, ביתה של מרקוס מלא בחפצים מוזהבים ונוצצים בהם לפידים מפוארים ופסלונים מעוטרים, כמו גם רהיטים ראוותניים שדחוסים בכל חלל פנוי.
מרקוס לא לבד. סיור בארמון הנשיאות הוולגרי של סדאם חוסיין, חושף מיטה עטופה בבד מיוחד בצבעי וורוד ואפרסק, ואוסף גדול של יצירותיה של אמנית המדע הבדיוני האמריקאית רוונה מוריל, שמציגות לוחמים חשופי חזה ודרקונים עם לשון מפוצלת.
לרודן מפנמה, מנואל נורייגה, היה שילוב מוזר של כלי חרס פרה-קולומביאנים, ציורי ענק של היטלר וקדאפי וקבוצה של תחתיות ארוטיות.
אחוזתו המפוארת של הרודן האוקראיני המודח ויקטור ינוקוביץ', מ'זהיריה רזידנס'- שעה מקייב, הייתה כולה ראוותנות : מכיסויי הזהב בכל מקום ועד לציפוי העץ הכבד והנרחב, כולם הוארו במפלים של נברשות קריסטל.
וכמובן יש את הארמון של פוטין ששוכן על שפת הים השחור, וששוויו 1 מיליארד ליש"ט - שבאופן טבעי הוא מכחיש את בעלותו עליו- עם הרצפות המשובצות שלו, רהיטי לואי ה-14 המורכבים והתקרות המוזהבות שלו.
היבט מוזר של כל זה הוא היעדר כל עניין לכאורה באותנטיות, שלא לדבר על ידענות. אימלדה מרקוס בהחלט החזיקה בהרבה אמנות מזויפת - החל עם מיכלאנג'לו - וככל הנראה ידעה שחלקן מזויפות כשקנתה אותה.
לפוטין בהחלט יש את האמצעים לקנות עתיקות מקוריות, אבל נראה שהוא מעדיף את הגרסאות האיטלקיות היקרות להפליא.
למרות שאינו דיקטטור בשום צורה, לנשיא ארה"ב לשעבר- דונלד טראמפ, יש טעם נורא באותה מידה בריהוט והוא בעל שני "רנוארים" שהם למעשה רק רפרודוקציות של יצירות במוזיאונים. כאשר עמתו אותו עם האותנטיות שלהם, הוא לא היה מודע לכך או לא התעניין ב "אמת" על ציוריו, שעלו לו 10 מיליון דולר.
אז מדוע לרודנים יש טעם כל כך נורא? אלה אינם אנשים רגישים. הם נלחמו בדרכם לשלטון באמצעים מרושעים כמו : הונאה, דיכוי יריבים ואפילו רצח. זוהר וכוח הם ה"חתימות" שלהם וזה משתקף בסביבתם. הארמונות והרכוש שלהם הם ה"גביעים " שלהם והדרך שלהם להתרברב בפני העולם שהם הצליחו. אלה גם הופכים לביטוי הפיזי של חסינותם מפני תביעה או דעת קהל.
בהחלט יכול להיות שיש גם בעיה אחרת. למשל במקרה של אימלדה מרקוס, הסבר אפשרי לכך שהיא קנתה ביודעין אמנות מזויפת הוא שהיא השתמשה בעסקאות אמנות כדי להלבין כסף. רמז לכך מופיע בסרט התיעודי בו היא מתגאה בכך שיש לה 170 חשבונות בנק שונים.
קנה "פיקסו" תמורת מיליון דולר, כאשר נניח, הוא שווה רק 10,000 דולר, מסוחר מפוקפק שאחר כך מחזיר את רוב הסכום לחשבון הבנק שלך בחו"ל, והיי! יש לך את הכסף, את הציור, וכולם מרוצים. מלבד כמובן כל אזרחי המדינה המסכנים שמהם גזלו את הכסף. (למעט טראמפ, כמובן).