בשנים האחרונות, המילים הנפוצות לתיאור ירידי אמנות כוללות "מיושן", "מתנקז" ו"לא בר-קיימא מבחינה סביבתית", "אמפתי" אינו אחד מהם. בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, פנו מספר גלריות מהאומה הנצורה לירידים וזאת כחבל הצלה להמשך מכירות ופלטפורמה לאמנים שלהן, בתקופה שבה הם זקוקים לה ביותר.
ב-Liste - יריד אמנות המתמקד בגלריות צעירות ובאמנים חדשים שפועל לצד "ארט באזל", הוזמנו במיוחד שתי גלריות nקייב על ידי מארגני היריד להציג עבודות, שאף אחת מהן לא הוצגה ביריד בעבר.
גלריית 'החדר העירום', שנוסדה ב-2018, מציגה שלושה אמנים מאוקראינה. מאז מרץ, החלל הפיזי של הגלריה נסגר והעסקים נמצאים בהקפאה מוחלטת.
Liste שהוא היריד הראשון של הגלריה מאז פרוץ המלחמה, מציין את היכולת לשוב ולמכור כאשר הצוות שלו מסתגל לחיים חדשים ומטייל במעגל ירידי האמנות הבינלאומי, ללא יכולת לחזור הביתה.
"בשנה שעברה היווה בסיס האספנים שלנו אולי 10% של קונים בינלאומיים, והמספר הזה עומד כעת על 100%", אומרת מייסדת הגלריה מריה לנקו, שאצרה השנה גם את הביתן האוקראיני בביאנלה של ונציה.
"אנחנו סומכים עליהם לחלוטין עכשיו והשתתפות באירוע כמו Liste היא חיונית להרחבת טווח הפעילות שלנו ולאפשרות לנו להישאר צפים". לנקו מסבירה שהגלריה פנתה לפני שנתיים לליסט, אך ללא הצלחה.
באפריל פנו מארגני היריד לשתי הגלריות האוקראיניות שהוזמנו להשתתף ביריד כאורחות, ללא תשלום עמלת דוכן. לדברי לנקו הגלריה " החדר העירום" עברה כעת לדגם פופ-אפ, והעבירה את התצוגות שלה לירידים. ללא סוף למלחמה באופק, המיצוב מחדש של המודל העסקי שלה הוא דאגה מרכזית, אומרת לנקו.
הגלריה הוזמנה לראשונה להציג ב-Vienna Contemporary (8-11 בספטמבר), ובין לבין תתארח במספר מוסדות אירופאים כדי להעלות תערוכות שאינן מוכרות. דבר, שלדברי לנקו "חיוני לא פחות לנראות, שבהכרח מגדילה את המכירות".
רוב היצירות שהם מציגים נשלחו מקייב ללבוב, כאשר הבירה האוקראינית הותקפה, ואוחסנו בבטחה על ידי מוזיאון. מחירי היצירות על הדוכן נעים בין 1,200 אירו ל-6,000 אירו וכוללות פסלי קלקר ובטון של האמנית קטיה בוכצקה, שנמצאת כעת בקייב.
בעוד שלנקו תישאר מחוץ לאוקראינה לאחר סגירת יריד ליסט, עמיתה הגבר, שעובד גם הוא על הדוכן, יחזור הביתה. מגברים אוקראינים מצופה להישאר מאחור כדי לעזור במאמץ המלחמתי. עבודתו של הגבר ביריד התאפשרה לאחר שקיבל אישור מיוחד ממשרד התרבות האוקראיני לעזוב את המדינה למשך שבועיים..
גלריית וולושין, שהחלל שלה בקייב סגור כעת, מציגה דוכן מחריד בהשתתפות שלושה אמנים. כמעט כל היצירות שעל הדוכן נוצרו בחודשים האחרונים ומזוהות בקלות כתגובות למלחמה: מיצב בד וציור גדול של לסיה חומנקו שמתאר חייל רוסי מוצע תמורת 27,000 אירו. תצלומים בשחור לבן של ניקיטה קדן, המציגים תמונות של אדריכלות מודרניסטית סובייטית שמונחת על שדות אוקראינה, יימכרו כל אחד תמורת 5,000 אירו.
בחודש מרץ, כאשר קייב הופגזה על ידי כוחות רוסים, התחבאה קדן יחד עם צוות גלריית וולושין. יחד איתה הייתה גם, אנה קופילובה, שעובדת בדוכן. לדבריה הגלריה נשענת "כמעט כולה" על הזמנה לירידים, כדי לקיים עסקים בקיץ העמוס.
אלה יכללו את 'תערוכת השריון' (9-11 בספטמבר) בניו יורק ואת 'ארט אתינה' (16-19 בספטמבר) בבירת יוון. לא ברור מה הם יעשו בשאר השנה.
"אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד חודש", אומרת קופילובה. "עכשיו אנחנו יכולים לתכנן רק לכמה שבועות". לפני ליסט, כבר השתתפה גלריית וולושין בשני הירידים: 'נדה- בניו יורק' וב'חומר- במקסיקו סיטי'; שהתקיימו בחודש מאי, בהם ויתרו על דמי הדוכן של הגלריה האוקראינית.
תמיכה מרובה
"גלריות במזרח אירופה יצרו איתי קשר רק כמה ימים לאחר תחילת המלחמה", אומרת ג'ואנה קאם, מנהלת Liste. "מההתחלה דנו כיצד נוכל לתמוך באוקראינה. זה הניב פרויקטים רבים ושונים : מלבד הזמנת שתי הגלריות של קייב להשתתף ביריד- כולל קריאה לתרומות ותוכנית הסרטים האוקראינית "השמיים מתקרבים" ועוד כמה מצגות דוכנים, הורחבו הפעולות כדי לכלול בהם אמנים אוקראינים". קם אומרת שעדיין לא החליטה אם ליסט תארח גלריות אוקראיניות בשנה הבאה שכן היא מקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב.
"ארט באזל" עצמה שיתפה פעולה עם מספר מוסדות בבאזל, כולל קרן ביילר, כדי להעלות פרויקט אמנות ציבורי של האמן האוקראיני בוריס מיכאילוב, שמציג ברחבי העיר את סדרת הצילומים האחרונה שלו "פיתוי המוות" (2017-19) .
היריד גם תרם תרומה של 110,000 SFr (105,500 יורו) לעמותות צדקה שונות שמספקות סיוע לאוקראינה. במסיבת עיתונאים שלשום, התייחס ארק שפיגלר, המנהל העולמי של ארט באזל, לחומרת המצב: "היריד נפתח בהקשר של פלישה אכזרית, מלחמת היבשה הראשונה באירופה מזה 30 שנה." הוא אמר.
שפע היוזמות בבאזל שמספקות תמיכה באוקראינה הוכיחו ששוק האמנות יכול לפעול בדרכים לא אנוכיות, ובמהירות. אבל אחרים שואלים מדוע הנדיבות הגוברת של שוק האמנות שמורה למטרות נבחרות. "התגובה של התעשייה לאוקראינה מעידה על מה שאני מאמין שהיא היררכיה של אמפתיה, הממקדת את תשומת הלב באירופים הלבנים מעל כולם", אומר האמן הדרום אפריקאי אדם ברומברג. האמן שהוא פעיל קולני של זכויות הפלסטינים אמר ששוק האמנות "מפחד מלהזכיר את פלסטין" והוא אף פעם לא תומך במי שמבקר את ישראל.
ברומברג , שבמארס השיק את המכירה של הדפסי Solidarity for Ukraine שגייסו יותר מ-200,000 אירו לארגונים לא ממשלתיים, מוסיף: "אוקראינה היא לא המדינה היחידה המסובכת בסכסוך שיכולה להרוויח מתמיכה מתמשכת של עולם האמנות".