התערוכה היוונית הראשונה של קתרינה פריטש - 'רטרוספקטיבה' עם הבדל

תערוכה קטנה אך מעוצבת בצורה מושלמת באתונה, שמכבדת את הקריירה של הפסלת הגרמנייה קתרינה פריטש (ילידת 1956), מציגה צורה מגניבה ומשכנעת בשקט שלה, את הרטרוספקטיבה. התערוכה מספקת דיוקן עצמי מורכב של אחת מהאמניות העכשוויות המחושבות ביותר שלנו, תוך הרהור על הרגע הזה בזמן.

גלריית White Cube - שמייצגת את פריטש מתארת את עבודתה כ"כמעט מפרט הפתולוגי", שבו מספקת האמנית את יצירותיה המוגמרות. היא הייתה קפדנית באותה מידה בכל היבט של התערוכה, אומרת אוצרת התערוכה ג'סיקה מורגן על פריטש, ומסבירה שתוך כדי כך, פריטש,"המציאה בעצם עבודה אחרת, שהיא התערוכה עצמה". זוהי רטרוספקטיבה שיותר מכל השאר מדברת על חייה הפנימיים של האמנית ומנציחה את עולמה.

התערוכה משתרעת על פני שלוש קומות בבניין הפרטי של אוסף ג'ורג' אקונומאו במרוסי, אתונה, וכוללת ארבעה עשורים של עבודת האמנית.

התכנון של פריטש החל בשנת 2019, ובדרכה שלה, מכירה התערוכה בצרות ובלחצים של השנים הסוערות האחרונות. בהקשר זה, הופכת התערוכה לחקר איטי וחושפני של חשיבתה של האמנית לאורך זמן. זאת תוך שהיא חושפת נושאים עקביים כמו חקר הדמדומים, המיתולוגיה, ההשתאות, כמו גם המלנכוליה של פטירתנו הבלתי נמנעת.

כדי ליצור את ה'יצירה' החדשה הזו, בנתה פריטש תחילה העתק מושלם של החלל. בתוך החלל הזה, הפסלים שלה, כרגיל, הוצבו בדיוק יוצא דופן כדי ליצור שיחות ופרספקטיבות שונות, שלוכדות ביעילות את מבטו של הצופה. כפי שאומרת מורגן, פריטש מקימה "משחק שחמט בין היצירות לבינך".

בשום מקום זה לא ברור יותר, מאשר בקומה העליונה של התערוכה, בה נעים פסלים מיצירה שנעשתה ב-1979 ועד לכאלה שנוצרו במיוחד עבור התערוכה הנוכחית. האמנית מכנה זאת "הרצפה הקרה" שלה. הצבעים שחור וכסף שולטים; קיימת בולטות של אגרטל שחור זקוף; ויש גם יד שטוחה, נינוחה ושחורה, שמעוצבת ברמת פירוט המזוהה בדרך כלל עם עבודת יד.

היחס לסוריאליזם - ובמיוחד לג'ורג'יו דה צ'ריקו - מפורש בדיוקן עצמי סוריאליסטי ומופשט, הממוקם על עמוד קלאסי מחורר, שמביא אותו לגובה המדויק של האמנית. בצד השני של החדר מונחת היד השחורה הכרותה, כשכל וריד וקמט מסודרים, ומרמזים על תמותה. אבל היא גם יד ימינה של האמנית - סמל ליצירה.

בקומת הקרקע אנו מוצאים רצף של יצירות, בבעלות האוסף, שיוצרו בשנת 2017 כדי שיוצגו יחד: Ei/Egg, Laterne/Lantern and Schädel/Skull. קנה המידה המונומנטלי השווה שלהם וצביעה חיה - שאופיינית לתהליך קבלת ההחלטות של פריטש - דורשים סוג אחר של תשומת לב. בעוד מבט של יחד, מסבכים אובייקטים אלה זה את ומגבירים עוד יותר את המשמעויות של היצירה.בדרך זו יוצרת האמנית נרטיבים ואווירה חדשים. יש גם את הדחיפה והמשיכה של חלקים שנראים כאילו מעולם לא היו יכולים להיעשות בעבודת יד, ושמריחת הצבע שלהם מבלבלת את תחושת האור שלנו ואת השעה ביום; הפנס, למשל, נראה גם מפיץ וגם סופג אור.

הקומה השנייה חוקרת חלומות ונרטיב, עם תמנון כתום תוסס שמונח על שולחן לבן, כאילו דגימה מתה, אם כי היא חיה מאוד. היא לופתת בזרועה, בעוצמה, צוללן ים שחור זעיר. הצוללן יוצר קשר ישיר עם הדפס בשחור-לבן על הקיר מאחור, שבו צוללן אחר, די גדול, מתנשא מעל נקבה. היא כנועה לתמנון השולט, שמשנה צורה. במובן זה התמנון, עם האינטליגנציה האגדית שלו, לוקח בחזרה את הכוח הנשי, שנכנע.

פסל בגודל טבעי של ידה חסרת הגוף, הזקופה והמצביעה של האמנית, המחקה את יד האל, מתעמת עם היצירות הללו מרחבי החדר. היד מכוונת את הנרטיב דרך האופן שבו היא ממוקמת ויוצרת קונסטלציה עשירה של אובייקטים.

זו לא תערוכה לסיור מהיר ומבט שטחי; זו חוויה תובענית עם האמן שבתוכנו כל הזמן.

• Katharina Fritsch,, The George Economou Collection, Marousi, אתונה, עד 31 במרץ 2023