משבר יוקר המחיה בבריטניה פוגע במוזיאונים ובאתרי המורשת שלה - והגרוע מכל יכול להיות עוד לפנינו

לפני מגיפת הקורונה, מוזיאון Strutt North Mill, שהוא מפעל טקסטיל היסטורי מהמאה ה-19 שממוקם באתר המורשת העולמי בדרבשייר הציורית, Derwent Valley Mills, משך למעלה מ-4,000 מבקרים בשנה.

המוזיאון הקטן מכיל אוסף שכולל פרד מסתובב, שמשמש לטוויית כותנה, ומכונת סריגה מכנית מוקדמת, כמו גם אירועים וחפצים כמו גרביים בעבודת יד שלבשו פעם המלך ג'ורג' השלישי והמלכה ויקטוריה. המוזיאון שימר חלק חשוב מההיסטוריה התעשייתית המקומית של האזור.

אולם באפריל השנה הודיע ​​ה-Strutt כי יסגור לצמיתות את שעריו לציבור ,בחודש ספטמבר הקרוב. זאת לאחר שהפסיד מענק בהיקף של 50,000 פאונד מהמועצה המחוזית אמבר ואלי, כחלק מתוכנית הפחתת התקציב בבריטניה. שהוצגה בעקבות מגפת הקורונה.

ג'ון לייטון, יו"ר קרן Belper North Mill, אמר שהמוזיאון הוא "ציון דרך מקומי אהוב מאוד", אך הם לא הצליחו להשיג כספים ציבוריים נוספים מכיוון שהם אינם בעלי הבניין. "אנחנו חיים בזמנים כלכליים קשים ואין פתרון קל", אמר ל-The Art Newspaper.

ללא מימון, נתפס המוזיאון במלכוד 22, ואינו מסוגל להשקיע משאבים בשיפורים הדרושים כדי להגביר את מספר המבקרים או כדי ליצור הכנסה בטוחה יותר, שפחות תלויים במענקים. חבר פרלמנט של הלייבור במועצת 'מחוז אמבר ואלי' כינה את סגירת המוזיאון "עלבון לאנשים מקומיים בעבר ובהווה, שמורשתם ותרבותם נחגגה במוזיאון".

מוזיאון Strutt North Mill הוא אחד ממוזיאוני מורשת אזוריים רבים ברחבי בריטניה, שהתקשו להתנהל במהלך מגפת הקורונה. בתקופה המדוברת חלו הסגרים הלאומיים בעונת השיא שבין חג הפסחא לספטמבר - תקופה שבה אתרי מורשת צפויים להרוויח 70% מהמחזור השנתי שלהם.חלק מארגוני מורשת שמסתמכים על תרומות, לפי Heritage Alliance, ראו את ההכנסה שלהם, שאינה ממענקים, יורדת במהלך השנתיים האחרונות ב-90%, זאת בהשוואה לתקופה מקבילה לפני פרוץ הקורונה.

העתיד עדיין לא ברור

בעוד שאתרי מורשת רבים פותחים את שעריהם אט אט מחדש, הם עומדים כעת בפני אתגרים חדשים: ההשפעה של משבר יוקר המחיה הנוכחי, אובדן עובדים ומעורבות ציבורית. עם זאת עליית מחירי הדלק והאנרגיה עדיין לא ברורים, ולכן העתיד של רבים אינו ברור.

אן יאנג, מנהלת האסטרטגיה והחדשנות בקרן המורשת - מהמממנים העיקריים של פרויקטי המורשת של בריטניה – הגדירה את המצב שעימו מתמודד המגזר באופן חד משמעי כ"האיום החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה".

בחודש מאי פרסמה קרן האמנות את תוצאות דו"ח מנהלי המוזיאונים הארציים שלה, שכלל את דבריהם של 200 מהם. התחזית נותרה קודרת, כאשר משבר יוקר המחיה מהווה איום ואתגר מתמשכים, הן לצוות והן לקהלים, ומימון החירום שהוצע במהלך הקורונה אינו נגיש עוד.

"ההשפעה האמיתית של קיצוצים בעבר והפסדים עתידיים תורגש בצורה חדה ועמוקה", נכתב בדו"ח קרן האמנות. "משבר יוקר המחיה עולה בדיונים על כוח אדם, כאשר החששות מתמקדים במיוחד בצוות המשתכר את השכר הנמוך ביותר ובאלה שמתגוררים באזורים כפריים ושצריכים לנסוע לעבודה".

בינתיים, דיווחי הנתונים הראו הפחתה במספר המבקרים בשנים 2021-2022: ירידה של 39% בהשוואה לנתונים שלפני מגפת הקורונה.

אופטימיות זהירה וחוסן

למרות כל האמור לעיל יש מי שמביעים אופטימיות זהירה. המשיבים לסקר הראשון שנשלח בפברואר 2022 כחלק מהנחיה חדשה שהושקה על ידי הקרן הלאומית למורשת מפעל הפיס- פרויקט המורשת הבריטית ב--K Heritage Pulse היו ,תשובותיהם חיוביות באופן מפתיע. מתוך 277 נשאלים (מספר מעיד ולא מייצג באופן מקיף), מדד הביטחון ביכולת לשרוד במהלך ששת החודשים הבאים עמד בממוצע על 4.3 מתוך 5. זוהי תחזית שונה בתכלית מסקר דומה שערך הארגון ב-2020, כאשר 37% מהנשאלים השיבו כי הרגישו שהם לא ישרדו יותר משישה חודשים.

יכול להיות שההשפעות האמיתיות של המשבר הנוכחי עדיין אינן מורגשות - אבל המגיפה אולי הפכה ארגונים לגמישים ובעלי יכולת הסתגלות רבה יותר. דובר ב-English Heritage, ארגון צדקה שאחראי ליותר מ-400 אנדרטאות, מבנים ואתרים ברחבי אנגליה, כולל סטונהנג', חומת אדריאנוס וטירת דובר, שיקף סנטימנט דומה.

"אנחנו לא רואים שום השפעה מיידית, למרות שזה משהו שאנחנו עוקבים אחריו מקרוב. מבחינת מבקרים באתרים שלנו, הייתה לנו התחלה חיובית יחסית לשנת הכספים, אבל אלה הימים הראשונים, כשאנשים עדיין מתכננים את התוכניות שלהם לגבי איך שהם הולכים לבלות את זמנם ולבזבז את כספם. עליית מחירי הדלק עלולה להפחית את מספר המבקרים באותם אתרים שניתן להגיע אליהם רק ברכב או לגרום לעיכוב בהתאוששות התיירות הנכנסת. עם זאת, חלק מהסיכון הזה עשוי להיות מופחת על ידי העובדה שהשיבוש הנוכחי בשדה התעופה עשוי לעודד ביקורים מקומיים בעוד שהפאונד החלש יותר עשוי לשפר את האטרקציה של בריטניה כיעד נופש בינלאומי".

בשנת 2021, בנוסף לעלייה ברישום חברות, ראתה ה-English Heritage גידול במספר המבקרים באתרים מקומיים קטנים יותר כמו Barnard Castle בדורהאם, Boscobel House, שרופשייר ו-Wrest Park, בדפורדשייר, שרשמה את מספר המבקרים הגבוה ביותר עד כה.

התמיכה של הקהילה המקומית נראית חשובה ביותר להצלחת הארגון. ב-15 ביוני, מוזיאוני קולצ'סטר הודיעו כי תערוכה מתוכננת בנושא כישוף וקסמים בטירת קולצ'סטר יכולה לצאת לפועל הודות לקמפיין מימון המונים שגייס יותר מ-15,000 פאונד. רוב 200 התורמים היו אנשים מקומיים שתרמו אפילו "בתקופה של מצוקה כלכלית גדולה עבור משפחות רבות", אומרת פמלה קוקס, חברת מועצת רובע קולצ'סטר.

בסופו של דבר, חוסר יציבות כלכלית ופוליטיקה גלובלית עשויים להוביל לשינוי בתפיסה של אתרי מורשת מקומיים וחשיבותם, כחלק מהמרקם החברתי והזהות של קהילות שבהן אנשים מושרשים ומושקעים יותר ויותר.

כפי שמציעה ה-English Heritage: "אלה המקומות שבהם התרחשה ההיסטוריה; האתרים ההיסטוריים האלה מביאים לנו נחמה וריענון זיכרון, כי הם שרדו, כי הם עדיין עומדים על כנם - ובגלל שהסיפורים שהם מספרים לנו עוזרים לתת פרספקטיבה בזמנים לא ברורים".