בחודש מאי השנה חזרה בה רוסיה רשמית ממזכר הבנות שחתמה עם ארה"ב בתחומי התרבות, החינוך והתקשורת, וסתמה את הגולל, הלכה למעשה, על שיתופי פעולה וחילופין בתחום התרבות והאמנות, בצעד שהחזיר את שתי המדינות לעידן המלחמה הקרה, שנמשך עד קריסתה של ברית המועצות ב-1991. שגרירות ארה"ב התבשרה על המהלך הרוסי ב-1 ליוני.
מזכר ההבנות, שנחתם בספטמבר 1998, בתקופת כהונתם של הנשיאים ביל קלינטון ובוריס ילצין, נועד "לעודד מחקר אקדמי בתחומי התרבות... ולפתח חילופי תרבות, כדי לקדם הבנה תרבותית הדדית בין המדינות, במיוחד באמצעות מופעי תיאטרון ותערוכות אמנות". אבל כעת המלחמה באוקראינה מאיימת לפגוע ביחסים בין שתי המדינות עד כדי ניתוק מוחלט.
"פעולותיהם של האמריקאים [ל'ביטולה' של התרבות הרוסית] הביאו לכך שהמשך כיבוד מזכר ההבנות פשוט לא היה הגיוני עוד", טענה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, בתדרוך לעיתונאים. לפי אתר האינטרנט של סוכנות הידיעות הרוסית Interfax, "ראש ממשלת רוסיה, מיכאיל מישוסטין, הורה לקבל את הצעת משרד החוץ הרוסי... ולסיים את אכיפת מזכר ההבנות...".
בינתיים, מיכאיל פיוטרובסקי, מנהל מוזיאון הרמיטאז' שבסנט פטרסבורג, ממשיך לתאר אותו כ"מוזיאון עולמי", אולם כזה שהוא מאמין שיכול להתקיים בפני עצמו. "אנחנו העולם", אמר בראיון ל- Rossiyskaya Gazeta, עיתון ממשלתי רוסי, בתחילת חודש יוני, זאת תוך שהוא משתמש באנלוגיות היסטוריות מפותלות, כדי להצהיר על תמיכתו ב"מבצע הצבאי" (עד לאותו ראיון נמנע פיוטרובסקי מלהתייחס לפלישה). כלי תקשורת ברוסיה דיווחו לאחר אותו ראיון, כי כבר בתחילת מרץ הורה משרד התרבות להקפיא את כל ההשאלות ממוזיאונים רוסיים ובכוונתו לחדש את השאלת יצירות האמנות בשנת 2023, רק ל"מדינות ידידותיות".
נראה שמשמעות ההצהרות וההנחיות שנמסרו לאחרונה על ידי פקידים אמריקאים ורוסיים, היא פסילה על הסף של כל חילופי תרבות מוסדיים חדשים. זאת עד לסיום הפלישה, ומנקודת מבטם של הרוסים, עד להסרת הסנקציות. יחד עם זאת, יש לציין שיחסי התרבות בין ארה"ב לרוסיה היו רגישים עוד קודם לכן.
בשנת 2010 חלה החמרה ביחסי ארה"ב-רוסיה, כאשר בית משפט אמריקאי קבע כי על רוסיה המחזיקה בספריית שניאורסון, ,אוסף של למעלה מ-60,000 ספרים וטקסטים דתיים שנתפסו על ידי הצבא האדום לאחר מלחמת העולם השנייה, להעבירה לקהילת חסידות חב"ד שבברוקלין. ממשלת רוסיה עצרה עקב כך השאלות של יצירות וחפצי אמנות ממוזיאונים בבעלות המדינה לארה"ב, מחשש שאלה יוחרמו ויוחזקו כביטחונות.
"לא היו חילופי יצירות אמנות בין רוסיה למוסדות ארה"ב במשך עשר שנים לפחות, מכיוון שמשרד התרבות הרוסי אינו מכיר עוד בחסינותה של ארה"ב בפני עיקולים", מספר גארי טינטרו, מנהל המוזיאון לאמנות ביוסטון ל- The Art Newspaper. "לפיכך, אין להתפתחויות האחרונות השפעה של ממש על מה שכבר היה הסטטוס קוו בין מוזיאונים ומוסדות שתי המדינות".
עם זאת, הפלישה לאוקראינה סיבכה אף עוד יותר את המצב. שלושה רבני חב"ד כלולים ברשימת אמריקאים שהכניסה לרוסיה נאסרה עליהם החל מחודש מאי. זמן קצר לאחר מכן, הפיץ המשרד ליחסים בינלאומיים של מכון סמית'סוניאן מכתב המייעץ ל"עובדיו ולאנשים הקשורים אליו" למלא אחר הנחיות מחלקת המדינה והבית הלבן לסיום "כל תקשורת ישירה, שיתוף פעולה, מחקר, תכניות או פרויקטים עם עמיתים הקשורים לממשלת רוסיה". "ניתן להשלים" פרויקטים שהחלו "לפני פלישתה הנוספת של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022", לשון המכתב.
ההנחיה אינה אוסרת קשר עם ארגונים בלתי ממשלתיים רוסיים (NGOs) ואזרחים פרטיים, אך איום הדיכוי ברוסיה הופך גם קשרים אלה למסוכנים יותר ויותר. CEC ArtsLink, ארגון מניו יורק המקיים חילופי אומנות נרחבים עם אזרחים רוסיים פרטיים ומוסדות רוסיים לא ממשלתיים, אומר: "זה קריטי שנשמור על קשר ומעורבות עם אמנים עצמאיים מרוסיה ובלארוס שמתנגדים למלחמה ומצדדים בחופש הפרט, שקולם מושתק או מדוכא".
הארגון "ישמור על זהותם" של האמנים המשתתפים לנוכח איום הרדיפה וימשיך לקיים אירועים מקוונים כדי לאפשר את קשריהם עם אחרים. הארגון גם "ייתן עדיפות לתמיכה באמנים אוקראיניים" הן באוקראינה והן במדינות השכנות בהן מצאו מקלט, "במיוחד בולגריה, הונגריה, מולדובה, פולין, רומניה וסלובקיה". בהתבסס על אזהרות הביטחון של שגרירות ארה"ב, הושעתה תוכנית חילופי האמנים של CEC ArtsLink, שהביאה אמנים אמריקאים לרוסיה.
הצהרה שפרסם המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק הדגישה כי יחסי עבודה עם מוסדות רוסים לא יתחדשו בעתיד הנראה לעין. "MoMA מגנה בחריפות את הפלישה של רוסיה לאוקראינה. המוזיאון מזועזע מאובדן חייהם של חפים מפשע, ו כל פעילויותיו הקשורות לרוסית ותומכיה, מושעות עד להודעה חדשה. אנו מאמינים בכוחם של חילופי תרבות ומקווים שכאשר השקט והביטחון ישובו לאוקראינה, ייתכן שנוכל לעבוד יחד שוב".
מוזיאונים בארה"ב המתמחים באמנות והיסטוריה רוסית עומדים בפני דילמות קשות. "ברגע אחד, כל מה שנבנה במהלך 30 השנים האחרונות נהרס פחות או יותר", אומר סיימון מורסינק, מנהלו החדש של מוזיאון האייקונים הרוסיים בקלינטון, מסצ'וסטס. "חברות, קשרים בין מוזיאונים, קשרי תרבות, קשרים בין אנשים ועסקים הסתיימו. קשה להאמין. כמובן שזה ישפיע גם על מוזיאון האייקונים הרוסיים".
לעומת זאת, המוזיאון לאמנות רוסית (TMORA) במיניאפוליס, כבר מחפש הזדמנויות חדשות. המוזיאון נוסד על ידי ריימונד ג'ונסון, יזם שבנה אוסף אמנות סובייטית נרחב, שמשך את תשומת לבם של מוזיאונים ואוליגרכים רוסיים. בעלות ערך רב במיוחד הן יצירותיו של האמן גלי קורז'ב - שחלקן עדיין בבעלותו, כשאת האחרות הוא תרם למוזיאון - המתארות את טראומת מלחמת העולם השנייה באופן הרחוק מהאדרת המלחמה על ידי הקרמלין.
ג'ונסון אומר ל- The Art Newspaper שהוא רוצה שהעבודות של קורז'ב ושאר האוסף שלו, שכולל מספר בלתי מבוטל של אמנים אוקראינים, ישמש כפלטפורמה להוראה. "אם אי פעם היה זמן שבו צריך לחקור לעומק את התקופה הסובייטית, הרי שעכשיו זה הזמן לכך", הוא אומר.
מיד לאחר הפלישה, הציב מוזיאון ה-TMORA את דגל אוקראינה על חזיתו ואתר האינטרנט שלו נפתח בהצהרה המגנה את הפלישה. מארק מייסטר, מנהל המוזיאון, מדגיש גם כי TMORA עוסק באמנות ובתרבות של כל המדינות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. "רוסיה היא מונח כולל עבורנו, זה לא מונח שמוציא מהכלל", הוא אומר, ומציין כי בשנותיו כמנהל, המוזיאון "הציג אמנות אוקראינית באותה מידה, אם לא יותר, מאמנות רוסית".
במוזיאון צימרלי לאמנות, שבאוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי, נמצא אוסף האמנות הסובייטית הנון-קונפורמיסטית הגדול בעולם, הודות לתרומות של נורטון דודג', פרופסור לכלכלה שנהג לבקר בברית המועצות לעיתים קרובות, ושל אלמנתו, ננסי רויל דודג'. מוזיאונים רוסיים, וביניהם המוזיאון לאמנות עכשווית במוסקבה, הגאראג', ביקשו בשנים האחרונות לשאול יצירות מאוסף זה, אך לא ניתן היה להעניק להם אותן.
"זה ממש רע לתרבות, גם למוסדות הרוסיים וגם לנו, כי אנחנו לא באמת יכולים להציג את האוסף שלנו לקהל המתעניין ביותר", אומרת יוליה טולובסקי, אוצרת הצימרלי לאמנות נון-קונפורמיסטית רוסית וסובייטית.
תכנית מענקים נרחבת במימון ה- Trust for Mutual Understanding, ארגון ללא מטרות רווח הפועל מניו יורק, שאמורה להביא אוצרים מרוסיה לצימרלי, הופסקה בגלל מגפת הקורונה. "קיווינו שהמצב ישתנה לטובה", אומרת טולובסקי.