רשת של תחנות מזג אוויר שנוצרו על ידי אמנים אוספת נתוני שינויי אקלים מ-28 מדינות

החלטתו בחודש שעבר של ​​בית המשפט העליון בארצות הברית, לרוקן מתוכן את כוחה של סוכנות להגנת הסביבה היא החלטה שעלולה למרבה הצער, להשפיע על שאר העולם הרבה יותר ממה שהיא משפיעה על ארה"ב. זאת במיוחד עכשיו כשארה"ב היא המזהמת השנייה בגודלה בעולם, ברמת פליטת פחמן. לנוכח המצב, באופן גלובלי יהיה כעת הרבה יותר קשה לרגולציה.

לאלה שאינם עדים לכך בסביבתם הקרובה קשה במיוחד לתפוס את היקף הבעיה של שינוי האקלים. ציטוט של נתונים מדעיים הוא גישה אחת, מאירת עיניים, אך חזקים ומשפיעים לא פחות הם סיפוריהם של אנשים ברחבי העולם, שנפגעים מהתופעה באופן אישי.

מתוך מחשבה על האסטרטגיה לפיה סיפורי האנשים שנפגעים מהתופעה המדוברת הם חזקים ומשפיעים, הושקה בחודש שעבר רשת מזג אוויר עולמית, כברית של אמנים וסופרים. הללו יצרו "תחנות מזג אוויר" ב-28 מדינות שונות, שרבות מהן כבר רואות עלייה בגובה פני הים, עונות קשות יותר ואסונות טבע, זאת כתוצאה משינויי אקלים, שנגרמו על ידי בני אדם.

בבנגלדש, לקראת פסגת האמנות בבירה דאקה, בפברואר 2023, עבד האמן קמרוצאמן שאדהין עם קבוצת ילדים כדי לעזור להם ליצור סרטון של מופע בובות על עונת המונסון.

התסריט, שנכתב על ידי המבצעים הצעירים של התוכנית, מספר את סיפורו של חקלאי שעושה כל שביכולתו כדי להביא לירידת הגשמים, שיגדלו את צמחי האורז שלו. הוא עושה זאת ,בין היתר, באמצעות עריכת חתונת צפרדעים (מנהג מקומי אמיתי שמשתמשים בו בתקופות של בצורת קיצונית). אבל אז הגשם יורד חזק מהצפוי, מאלץ את הנמלים לטפס אל העצים, ואפילו הבובה מצמח האורז אומרת שהיא מרגישה שהיא טובעת. האיכר, ששמו 'בונה'- שם פופולרי על שם דמות המסמלת שיטפון ושפירושה המילולי בבנגלית הוא שיטפון- לא מראה חרטה על כמויות המים העצומות שהוא גרם לירידתם. תוך כדי שצמח האורז טובע, הוא אומר : "אנחנו צריכים אותך יותר מאשר אנחנו מבינים. 'בונה', תחזור שוב."

לדברי דיאנה קמפבל, האוצרת הראשית של פסגת האמנות בדאקה, "הילדים, שמשפחותיהם הן מהגרי אקלים שעברו לצפון, עובדים כעת על סרט ארוך יותר". בחלק הדרומי של בנגלדש, משם הם עקרו, ההצפות שטפו יבולים כמעט באופן קבוע, הכניסו מים מלוחים יותר פנימה, אל תוך המדינה, והרסו יבולים ופרנסה. זאת ועוד. מזג האוויר הקיצוני פולש גם לשאר חלקי הארץ, כפי שמעידים פרויקט הווידאו והשיטפונות ההרסניים, שהתרחשו בחודש שעבר בצפון מזרח בנגלדש.

"בנגלדש היא הבסיס לשינויי האקלים", אומרת קמפבל, ומוסיפה כי בנגלים "מרגישים את ההשפעות שלו בכל יום". היא רואה בפרויקט של הילדים (ובפסגת האמנות הקרובה של דאקה בכלל, אותה היא מתארת ​​כ"תחנת מזג אוויר מסיבית") אמצעי ל"הומאניזציה של שינויי אקלים וזה לא מושג מופשט". היא מציינת שהצפות הן כבר מזמן חלק מהחיים שם. לדבריה, "הארכיטקטורה הבנגלדשית המסורתית בנויה לשיטפונות", עם מבנים הכוללים כלונסאות או אפילו נועדו לצוף עם עליית המים, אבל הגשמים נעשו הרבה יותר קיצוניים. "פעם היו בבנגלדש שש עונות", היא אומרת. "עכשיו יש בה אולי ארבע."

בצד השני של כדור הארץ, באי פוגו מול ניופאונדלנד, בקנדה, הולכת ומוקמת תחנת מזג אוויר קונבנציונלית יותר. בשיתוף עם Fogo Island Arts, עיצב האמן ליאם גיליק דגם בקנה מידה של שני שלישים מבקתת דייגים מסורתית, שמדענים מקומיים, אמנים ואחרים מעודדים להשתמש בה לפרויקטים של מחקר מזג האוויר שלהם במהלך השנים הקרובות. A Quantifier Variability ממשיך את רצף הפרויקטים הקשורים לאקלים של גיליק ,באי פוגו שהוא בעל תרבות של דייג, וממוקם בחלק של העולם המכונה לעתים קרובות "סמטת קרחונים", ליד המקום שבו טבעה הטיטאניק ב-1912.

"אני מתעניין בארכיטקטורה העממית של האי, בקהילות הנבדלות ובהיסטוריה השונה שלהן", אומר גיליק. "אין להם תחנת מזג אוויר רשמית באי, אבל האנשים שם הם דייגים שיש להם ידע אינטואיטיבי. הם כל הזמן עוקבים אחר המתרחש". הוא זוכר שראה יומן של תושבת מקומית שבו היא מתארת ​​את חייה ומערכות היחסים שלה, אבל תמיד מפנה מקום לדוח מזג אוויר מותאם אישית. בדיוק כמו בבנגלדש, מזג האוויר באי חשוב מאוד לתרבות המקומית ולחיי היומיום של האנשים.

גיליק שכר דייגים באי כדי לבנות את הצריף שלו באמצעות עץ ממקור מקומי. לדבריו הוא רואה בצריף "אסדה להצמדת דברים אליה ואתר לניסויים", תחנת מזג אוויר שהיא גם שימושית מבחינה מדעית וגם מייצגת את "האסתטיקה של מדידת מזג האוויר". הוא מקווה שזה יהפוך למקום התכנסות של הקהילה. "הרבה מהדימויים סביב שינויי האקלים הם קלישאתיים", אומר גיליק, ומוסיף שהוא מתעניין במיוחד בהיסטוריה של המתמטיקה מאחורי מחקר האקלים, כיצד ומדוע דברים נמדדים כפי שהם, וכיצד מסורות תרבותיות שונות של מעקב אחר מזג אוויר יכולות להוסיף להבנתנו את זה. "הפרויקט שלי הוא ראייה ריאליסטית, נטורליסטית, משהו קונקרטי שניתן למדוד, יותר מתחושה."

הפרויקטים של בנגלדש והאי פוגו הם רק שניים מתוך עשרות שיתקיימו גם במהלך השנה הבאה כחלק מ-World Weather Network. פרויקטים אחרים כוללים את תצפיותיו של הירושי סוגימוטו על האטמוספירה מעל מצפה הכוכבים שלו אנוורה באודאווארה, ביפן; חקר החזזיות של ג'ואנה אסקובל כ"כתבי מזג אוויר" בגראס, בצרפת; המעקב של Xiaoxiao Zhao אחר תצורות עננים מעל Qinhuangdao, בסין; "תחנת מזג האוויר הקונספטואלית" של Yinka Shonibare באיג'בו-אודה, בניגריה; והשילובים של מרכז מחקר יערות הגשם של Sophia Point שכולל תיאורים אנקדוטיים של מזג האוויר עם נתונים מטאורולוגיים, שנאספו מדעית לאורך נהר Essequibo בגיאנה.

בעוד שפרויקטים אלה מיועדים לקהילות המקומיות שלהם, אתר האינטרנט של World Weather Network יתעדכן במהלך השנה עם תמונות וסרטונים של אירועים, נתוני מזג אוויר שנאספו ועדכונים כלליים על כל אחד מהם.

מבט זה ממעוף הציפור של כל הפרויקטים השונים הוא משהו שמנהל עמית ארטאנג'ל, ג'יימס לינגווד, מכנה "לקחת עולמות מזג אוויר שונים ולהפגיש אותם יחד".

“כל ארגון אחראי לפרויקט שלו, לאירועים ולמה שקורה ברשת. זה מסע גדול של גילוי לכולנו", אומר לינגווד, ומכנה את המאמץ שנמשך שנה "הזמנה להסתכל וללמוד, ואז בתקווה לפעול".