חופשת הקיץ המסורתית של שוק האמנות הופכת לחוצה מהרגיל, משום שהכלכלה הרחבה יותר נוטה לקראת מיתון. רוב הפסימיות בנושא נושבת מכיוון ארה"ב, שהיא המניע ההולך וגדל של שוק האמנות העולמי, כך שהאטה בפעילות שם תגרום לגלי תגובה, שיתפשטו ברחבי העולם.
אפשר להתווכח אם מיתון הוא אכן הכיוון אליו אנו הולכים, בעוד שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) הודיעה אתמול כי זה נראה יותר ויותר סביר, שאכן זה הכיוון וזאת "על רקע ראיות לכך ששלוש הכלכלות הגדולות בעולם מתכווצות כולן והאינפלציה גבוהה יותר מהתחזית הקודמת". כך מדווח העיתון "גרדיאן".
ויכוח רחב עוד יותר מהמדובר מתנהל בהקשר לשאלה : האם מיתון ישפיע על שוק האמנות, או לא?! בחודש שעבר היה לכאורה המסחר ב"ארט באזל" מבודד ממה שהתחולל בקשר למטבעות הקריפטו שקרסו ושוקי המניות שנפלו, זאת למרות שאנשים דיברו על זה מעט. ובכל זאת, סוחרים התעקשו בפומבי שלקוחותיהם עדיין נאחזים ברווחים הכספיים שהושגו בשנה שעברה ודפוסי ההוצאות שלהם נותרו ללא שינוי. כדאי לזכור שישנה גם אמונה שחוקה, שפרופיל ההשקעה המאובטח של אמנות, אינו תואם למשתנים היומיומיים של השווקים הפיננסיים.
ראוי לציין שאמנות עכשווית ספקולטיבית, וה-NFTs שעלו לצידה, הינם תנודתיים ביותר ובקושי ניתן לראות בהם מקלט רווח בטוח. אולי אמנות מבוססת יותר, לא רגישה כל כך לצניחה של מניות ביטקוין או טכנולוגיה, אבל זה נובע במידה רבה מהנזילות המובנית שלה. זה לוקח הרבה יותר זמן למכור ציור מאשר את רוב הנכסים האחרים, כך שאמנות היא כנראה לא המקום הטוב ביותר להתחיל להשקיע בו, כדי לבלום את ההפסדים שלכם.
שוק האמנות הוא במידה רבה סנטימנטלי. אם הקונים הפוטנציאליים לא מרגישים אופטימיים, זה צפוי לבלום את ההתרגשות, שבדרך כלל מניעה את המכירות והמחירים. זה אולי ייקח קצת יותר זמן בעולם האמנות עד שזה יורגש, אבל לא לטעות. אותו תהליך פועל גם הפוך: עלייה בעושר על רקע שוק המניות ועליות במטבעות קריפטוגרפיים עזרו לתדלק את שוק האמנות בשנים האחרונות. לכן, אף שוק לא יכול לטעון שאצלו הכל הפוך בלבד.
זה הכלכלה, טיפש
יש כמה בעיות כלכליות מאוד אמיתיות. שיעורי הריבית - שהיו נמוכים מספיק - עולים לראשונה מזה זמן רב, בעוד שהאינפלציה גורמת לכל להיראות יקר יותר. כמות המזומנים העצומה הנמצאת במערכת- תהליך שהחל לאחר המיתון של 2007-08 והוחמר בעקבות הצעדים שננקטו כדי לעבור את משברי הקורונה הראשוניים- הולכת ומצטמצמת.
שוק האמנות, שהוא כינוי רחב לפריטי יוקרה בעלי שימוש כלכלי מוגבל, לא יהיה חסין. המקום שבו אמנות נבדלת הוא שהשוק שלה מסתמך יותר על היצע מאשר על ביקוש. קומץ המיליארדרים והמיליונרים שיכולים להכתיב מכירה פומבית, מסוגלים כנראה עדיין להוציא רמות מחיר של מספריםרבים. הקושי יהיה לתמחר יצירות של מוכרים שיעדיפו לחכות לחזרתם של זמנים טובים יותר. שוק האמנות פועל על אינטרס אישי, כך שיהיו מספיק מכירות פנימיות כדי להבטיח מראה של מחירים גבוהים. אבל לטעמי, זו כנראה התוצאה הטובה ביותר שניתן לקוות לה, לפני תקופה קשה יותר שבדרך.