ההשפעה של פולה רגו תמשיך לחיות - זו הסיבה שגם השוק שלה ימשיך לפרוח

לסיפורים תמיד יש סוף, אבל לפי פאולה רגו, "אין גבול למה שאתה יכול לעשות בציורים" . זה נכון, ההשפעה של האמנית הבריטית-פורטוגזית, שמתה בחודש יוני בגיל 87, תמשיך לחיות במשך דורות, אומרת סופי לינדו, מנהלת שותפה של גלריה כריסטיא רוברטס: "היא תמיד הבינה עניין ואנחנו היינו מֵאָחוֹר."

לאורך כמעט 70 שנות הקריירה שלה, חזרה רגו בעקביות לנושאים של דיכוי, אלימות נגד נשים וניצול לרעה של כוח בציוריה וברישומים שלה. לעתים קרובות היא שזרה יחד סיפורי אגדות, זיכרון אישי ונרטיבים פוליטיים, זאת כדי ליצור תמונות אפלות להפליא, שהן בו זמנית מטרידות, יפות ועוצמתיות.

ואכן, העבודות של רגו היו עוצמתיות מספיק כדי להשפיע על החקיקה. בראיון משנת 2019 אמרה רגו שהיא רואה את 'סדרת ההפלות' שלה לשנים 1998-99 - חבילת ציורים ותחריטים המתארים את הסכנות שבאיסור הפלות שנעשו בתגובה למשאל עם כושל להפוך הפלות לחוקיות בפורטוגל - בין הטובות ביותר שעשתה "משום שהם נכונים , והם היו יעילים בסיוע לשנות את החוק בפורטוגל [בשנת 2007]".

לדברי לינדו, קיים כעת צורך דחוף להציג את העבודות הללו בארה"ב, מכיוון שבית המשפט העליון של ארה"ב מוכן לבטל את החלטת Roe v Wade התקדימית.

רגו השתמשה בסיפור דרך אמנות ככלי לפרשנות פוליטית כבר בתחילת הקריירה שלה, כאשר כמה מהיצירות המוקדמות ביותר שלה - ובראשן 'סלזאר מקיאה את המולדת' (1960), שניתן למצוא באוסף איברי בולט - התייחסו לאלימות שהופעלה על ידי הדיקטטורה הפשיסטית במולדתה פורטוגל. לאחר שלמדה בבית הספר לאמנות סלייד, בלונדון, היא הציגה בשנות ה-60 בתערוכה עם קבוצת לונדון, לצד עמיתים כמו דיוויד הוקני ופרנק אורבך.

'הבת של השוטר' (1987), אחת מיצירותיה הידועות ביותר של רגו, הוצגה לראשונה בגלריות הסרפנטיין בלונדון בשנת 1988. התערוכה סימנה את חזרתה לתשומת הלב הציבורית לאחר שני עשורים שבהם טיפלה במשרה מלאה בחוליה: בעלה האמן ויקטור ווילינג וילדיהם, עד מותו באותה שנה. (הסוחר הלונדוני טימותי טיילור הודיע ביוני ​​על ייצוג עזבונו של ווילינג ).

ציור זה של אישה צעירה מצחצחת מגף צבאית בעודה דוחפת בכעס את אגרופיה כלפי מעלה מדגיש את הכישרון שלה לדמות נשים כנושאות דיכוי, אך לא מודחקות. בתחילת שנות ה-90, הפכה רגו לאמנית-בית בגלריה הלאומית בלונדון, והיא הציגה ברחבי בריטניה, במיוחד בשנות ה-"שובבות" המוקדמות, לאחר שהצטרפה לגלריה מרלבורו.

לדברי מאט קארי-וויליאמס, ראש המכירות בויקטוריה מירו, המייצגת את האמנית מאז 2020, בתערוכות האחרונות "הוזנק" המוניטין של רגו לבמה רחבה יותר. יצירותיה כוללות את הרטרוספקטיבה הגדולה ביותר של עבודתה עד כה - שנפתחה בטייט בריטניה ביולי 2021 לפני שהמשיכה למוזיאון האמנות בהאג וכיום, במוזיאון פיקאסו במאלגה - כמו גם מיצב עטור שבחים ב"חלב החלומות" של ססיליה אלמני, בביאנלה של ונציה השנה.

מחירים

באופן גורף, מחירי המכירות הפומביות של רבות מיצירותיה של רגו סותרים את מוניטין שלה. השיא שלה לציור נותר, מאז 2015, עומד על 1.14 מיליון ליש"ט. זאת כאשר הציור שלה בקנה מידה גדול מ-1988, 'הצוער ואחותו', נמכר בסותבי'ס בלונדון. נתון זה עומד בניגוד גמור למחירים ששולמו עבור ציוריה המונומנטליים בשוק המשני הפרטי, שבו יצירות כאלה יכולות להגיע לרוב למחיר שבין 3-6 מיליון ליש"ט.

ניתן לייחס את ההבדל המדובר לעובדה שציוריה של רגו ממעטים להגיע למכירה פומבית ורבים נרכשו על ידי מוסדות או אספנים פרטיים ותיקים, בעיקר בפורטוגל ובבריטניה.

כשהיא נשאלת על ההערכה הזהירה של 70,000 - 100,000 ליש"ט עבור ציור ללא שם משנת 1957, במכירת יום כריסטי'ס בלונדון ב-1 ביולי, אומרת אנה טוזין, ראש המכירות של המשרד: "ציורים מוקדמים, במיוחד, הם כמעט ולא מוצגים. כשהם כאלה, אנחנו מתמחרים אותם באופן שמרני".

יתרה מזאת. רגו ידועה בעיקר בזכות שרטוט המאסטר שלה ועבודותיה המפורטות על הנייר מהמחצית השנייה של הקריירה שלה, במיוחד במהלך שנות ה-80-90. אלה נחשבות בעלות חשיבות עליונה. כפי שמנסח זאת קארי-וויליאמס: "היא הצליחה לגרום לפסטל לשיר כמו צבע שמן."

ואכן, שיא המכירה הפומבית של האמן לעבודה על נייר - 1.18 מיליון ליש"ט - נקבע בסותבי'ס לונדון בשנת 2021 עבור פסטל על בד, Good Dog (1994) - עבודה מהסדרה הנחשקת של רגו המתארת ​​נשים שמתנהגות כמו כלבים.

ציור פסטל ופחם, Stretched (2009), מוערך להימכר במכירת היום של כריסטי'ס בין 150,000 ל-250,000 ליש"ט. בינתיים, בדוכן של ויקטוריה מירו ב"ארט באזל" ביוני, ציור פסטל גדול על נייר משנת 2015 ,נמכר בתצוגת ה-VIP תמורת 300,000 פאונד.

מחירי המכירות הפומביות של הרישומים, התחריטים וההדפסים הקטנים יותר של רגו "תואמים הרבה יותר למחירי השוק העיקרי", אומרת לינדו. גלריית קריסטאה רוברטס עוסקת בהדפסים של האמנית והציגה 16 יצירות מסדרת 2009, Curved Planks, ב"ארט באזל", במחיר של 7,000 אירו כל אחת.

לעת עתה, יצירות של רגו נותרות נגישות בצורה יוצאת דופן עבור אדם מפורסם כמוה. אם אתם לא מוכנים להתחייב על רכישה, בעלי עניין יכולים להירשם לתוכנית השכרת האמנות Gertrude, שהוקמה על ידי מייסדי הגלריה The Sunday Painter בלונדון, שבה שלוש יצירות על נייר מאת רגו זמינות כעת במשך חודש להשכרה לטווח קצר, תמורת 20 ליש"ט. (וניתן לרכוש אותו במחיר כולל של כ-3,000 פאונד).

כוח פוליטי

הדימויים הנרטיביים של רגו נעו בין גוון קל לרווי לחלוטין בתת-טון פוליטי. העובדה שרבים מהנושאים שהיו נתונים זה מכבר לפרשנות העוקצנית שלה - הגירה, הפלות, אי שוויון מגדרי - הם חדשות מובילות כיום, עזר לדור חדש של צופים לגלות את עבודתה. אבל האם האופי המקוטב של הפוליטיקה יכול לדחות קונים פוטנציאליים?

"רגו תמיד הייתה ידועה ומוערכת בזכות הפרשנות החברתית שהיא מציגה בעבודתה", אומרת טוזין. אבל זה לא בהכרח אומר שהפרשנות על עבודתה תמיד עמדה בקצב הזמן. בשנות ה-60, כשהיא הציגה לראשונה, ואפילו בשנות ה-80 וה-90, "סוחרי אמנות, מבקרים, אוצרים - הם היו בעיקר גברים", אומרת לינדו. "הם היו לוקחים מהעבודה שלה את מה שהם יכולים להבין ולעתים קרובות משאירים את מה שהיה קשה להם יותר לדבר עליו". התפיסה הזו משתנה כעת, מוסיפה לינדו.

אספנים ומלכודות

טוזין אומרת שרגו "נחגגה כבר זמן רב כגיבורה לאומית" במולדתה פורטוגל והיתה לה נוכחות עקבית במוסדות בריטיים במשך עשרות שנים, מה שהניב "בסיס אספנים נאמן ורציני" בשתי המדינות. בנוסף להיסטוריית התערוכות המוסדית הארוכה שלה, מציינת טוזין שהייצוג של רגו על ידי גלריית מרלבורו במשך שני עשורים- לפני שהצטרפה למירו וכריסטיאה רוברטס ב-2020- סיפק מקור מידע ומחקר לרבים מעבודותיה.

שווי השוק הנוכחי לעבודה של רגו בהחלט נקבע עד היום על ידי אספנים בבריטניה, אומר לינדו. "במשך זמן מה העבודה הפיגורטיבית יצאה מהאופנה, ובמידה מסוימת היא הועמדה בצל העבודה של בעלה. אני חושב שיש הרבה אספנים שהחזיקו אותה על הרדאר שלהם כבר הרבה זמן אבל אולי עדיין לא הוסיפו את העבודה שלה לאוסף שלהם".

הבסיס הזה הולך ומתרחב - וללא ספק המחירים גם יעלו. "ראינו שלל אספנים חדשים רוכשים יצירות של רגו, מנקודת המחיר הגבוהה ביותר ומטה", אומרת קארי-וויליאמס, ומוסיפה שהם מגיעים יותר ויותר מארה"ב ומאסיה. ככל שהמוניטין המהולל של רגו גדל בעולם, קארי-ויליאמס מאמינה שזה "בלתי נמנע" שהמחירים יעלו, "בדיוק כפי שהביקוש יעלה".