תערוכתו של האמן מפילדלפיה, ג'ייסון מוסון, His History of Art בסדנת הבדים והמוזיאון בפילדלפיה, משלבת בין ההיכרות הנוסטלגית של קומדיות מצבים (סיטקומים) עם קורס מזורז בתולדות האמנות וזאת דרך ההשקפה הסאטירית של האמן על עמודי התווך של הקאנון.
במיצב הווידאו בן שלושת הערוצים של התוכנית, יושבת גיבורת הבובות הצורמנית, אולי(Ollie), עם ג'יי האלטר-האגו של מוסון, כדי להתווכח אם האמנות חשובה. הבובה, בעלת עיני כדור פינג-פונג, כמו גם התפאורה, האביזרים והתלבושות, נעשו כולם בסדנת המוזיאון. חלק מהתערוכה הוא תפאורה של הסרט שבו הגרסה האנימטרונית של אולי יושבת על הספה, מוקפת ברפרודוקציות של יצירות אמנות היסטוריות.
"כמו שאמר דושאן, 'הצופה משלים את יצירת האמנות', אז תן לעצמך יד כדי לתת משמעות למבחר הזבל הזה", מתפרצת אולי. היא מוצגת לצד שטיח שעון נוטף, שנשלף מהציור הסוריאליסטי של דאלי The Persistence of Memory (1931); כיסא פייטה מוקצף בנוסח יצירת המופת משיש של מיכלאנג'לו מסוף המאה ה-15; גרסה ממוזערת, מודפסת בתלת מימד, של הפסל הציבורי של אניש קאפור, 'שער ענן' (2004); ודלת עץ צבועה ברוח ציור האמייל של פרנק סטלה The Marriage of Reason and Squalor II (1959), בין שאר הציונים היסטוריים האמנותיים.
"Ollie" (משמאל), נוצר על ידי Cedwan Hooks עם Jimmica Collins, ו-"Jay" (מימין), בביצוע ג'ייסון מוסון. ג'ייסון מוסון, עדיין מתוך פרק 2: ימי המערות (2022).
ג'ייסון מוסון, בשיתוף עם The Fabric Shop and Museum, Philadelphia, His History of Art (2022). סרטון עדיין באדיבות האמן.
הסרט, שמוסון צילם בקצב של סיטקומים קלאסיים עם רצועות צחוק ופאנצ'ים, כולל גם "קאמיאו" של אנשים כמו פיקאסו בתחתונים הלבנים המיוחדים שלו והעתק קצף גדול מהחיים של ונוס מווילנדורף.
מוסון, מספר ל- The Art Newspaper שבילדותו בידור היה שילוב של קריקטורות אקשן ותוכניות לילה מאוחרות כמו The Arsenio Hall Show ו-Satterday Night Live, והוא ממזג את ההשראות שלו לתוך הדינמיקה בין שני הראשים המדברים.
"זוהי אמנות: קישוט הנתמך על ידי אסתטיקה", מצהיר ג'יי בסרטון כשגלגלי עיניו הופכים לשחור דמוני. ההדחה של אולי מגיעה לאחר חתך לאקווריום עם צלב בפנים, הומאז' ל-Pss Christ של אנדרס סראנו (1987). "למה שיהיה אכפת לי מאמנות? זה לא קשור לחיי היומיום שלי", אומרת הבובה.
"אולי", נוצר על ידי קדוואן הוקס עם ג'ימיקה קולינס. ג'ייסון מוסון, עדיין מתוך פרק 3: טבילת בהונות (2022).
ג'ייסון מוסון, בשיתוף עם The Fabric Shop and Museum, Philadelphia, His History of Art (2022). סרטון עדיין באדיבות האמן.
התנגשות בין אינטלקטים היא מזמן עמוד התווך של הקומדיה, מצמד הבובות מהתקופה העות'מאנית Hacivat ו-Karagöz ועד לקומדיה של טעיות של שייקספיר ולורל והארדי של הוליווד. ואולם עבור מוסון, הדחיפה והמשיכה בין דמויותיו מעלה שאלות לגבי ציוני הדרך באמנות. "
לאמנות, בדומה לקפיטליזם, יש דרך לצרוך כוחות מנוגדים או פרקטיקות שונות שלה", אומר האמן. "בתוך הצריכה הזו, ה'חוץ' הופך ל'פנימה', אז זה לא בהכרח על סאטיריזציה של האמנות או הדינמיקה החברתית שלה, אלא באמת שאני משתעשע בניסיון להבין איך משהו יכול להפוך לאמנות."
סאטירה הייתה מזמן מוטיב ביצירתו של מוסון. האמן זכה לפריצת הדרך שלו לפני יותר מעשור עם סדרת הסרטונים שלו ביוטיוב ART THOUGHTZ, ,שבה נטל על עצמו את התפקיד של הדמות הנלעגת של קוגי לובשת סוודר, הנסי יאנגמן, וסיפק את הטייק שלו על ספירל ג'טי, דמיאן הירסט או הסטרוקטורליזם.
"דה קונסטרוקציה של תיאוריה ביקורתית, כי מה עוד יעשה סטודנט לתואר באמנות", אומר מוסון על הסדרה ההיא, שיצר בזמן שלמד בבית הספר לציור ופיסול בסקוגהאן. מוסון חושב שז'אנר הסיטקום, בדומה ליוטיוב אז, נטול במידת מה "משקל היררכי בתוך מבוך המשמעות של עולם האמנות", מה שנותן לו מקום לנסח את תפיסותיו על תולדות האמנות ולהזמין את הקהל להרהר בוויכוח של גיבוריו.
Jayson Musson: His History of Art, עד 13 בנובמבר בסדנת הבדים והמוזיאון, פילדלפיה, בפנסילבניה.