ניהול סיכונים וכאוס צבעוני – האמנות של חביב האוספטר

איך מתחבר עולם הפיננסים המחושב לעולם היצירה התוסס? חביב האוספטר, נשוי פלוס ילד שיצרותיו הוצגו בגלריה אגורה, צ'לסי ניו יורק, בתערוכות בישראל ובספרי אמנות ומגזינים לצילום מגלם בתוכו את ה"סתירה" הזאת.

האוספטר הוא אוטודידקט שבא מעולם הביקורת הפנימית וניהול סיכונים, בעל תואר "בוגר במנהל עסקים" בחשבונאות ומימון ובעל MBA במימון וניהול סיכונים, ועוסק בתחומים הללו כבר שלושה עשורים, אבל במפתיע הוא טוען שאת עולמו ממלאת האומנות, צילום וציור.

"עולם הצילום היה מאז מתמיד עולם שמשך אותי, להנציח רגעים ואת המרחב הסובב אותנו הן המרחב האנושי והן המרחב האורבני, והארכיטקטוני. עם הציור כעיסוק יותר משמעותי באומנות שלי התחלתי בעשור האחרון. שני תחומי אומנות אלה התפתחו עם השנים כתהליך של ניסוי ולימוד תוך כדי עשייה, לא למדתי לימודים פורמליים וההתפתחות באה מתוך מקום של חקירה וסקרנות אישית".

הצילום היה מאז ומתמיד דרכו של האוספטר לקלוט את החיים סביבו ולעיתים רבות לגלות בצילומיו פרטים שברגע שצולמו היו נסתרים מהעין, הכישרון שלו לייצר דרמה בכל צילום מחדדת את היכולת לקלוט באמצעות העין והעדשה רגעים עוצמתיים שמקבלים ביטוי אינטימי בין הצלם למצולם.

הציור הפך בעשור האחרון לשפה נוספת של תקשורת בלתי מילולית עם הצופה, העברת הסערות הפנימיות באמצעות צבעים חיים ועוצמת משיכות המכחול והמריט.

איך אתה בוחר באיזה מדיום להשתמש באומנות שלך?

"בשנים האחרונות השימוש במצלמת הסלולארי שהינה מצלמה איכותית מאפשרת לתעד את הסביבה כל הזמן, לא לפספס אף רגע של קסם אם מדובר בסיטואציה בה אני קולט איש או אישה ברגע מיוחד, וחשוב לי להדגיש שזה תמיד רגע שמחמיא להם, או השתקפות של השמיים והאור בבניין מעניין אלה הרגעים שהצילום בא לידי ביטוי. בציור אני נותן ביטוי לדמיון שלי וליצירתיות שלי. אני מצייר בסגנון אבסטרקט, יש האומרים שרואים ביצירה שלי עקבות של ג'קסון פולוק וזו כמובן מחמאה אדירה, כשאני ניגש לקנבס יש לי מושג קלוש מה אני מתכוון לייצור. התהליך הוא מתמשך דינמי, ניסיוני, עד לרגע שבעיניים שלי הציור שלם".

אומרים שיש אנשים ריאליים והומניים, אתה עוסק בתחום הפיננסים, מבקר פנים ואומן – איך זה עובד?

"אני בהחלט מסתדר טוב עם מספרים ומתמטיקה מצד אחד ועם הדמיון והיצירתיות שלי באומנות מצד שני. מי שמכיר את עולם המתמטיקה והפיסיקה יודע שנדרש דמיון רב ויצירתיות כדי להבין עולמות אלה וכמו אנשים רבים אני בעל רבדים רבים שמתממשקים ולעיתים חיים במקביל וזה הפסיפס של התודעה והנפש והיצירתיות שלי. אני מאמין שבכל תפקיד או עבודה שאנחנו עובדים נדרשת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ואני רואה גם בעבודת הביקורת שאני עושה כיצד חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות מסייעת להשיג תוצאות".

הוא החל לעסוק בראיית החשבון ואז עבר להתמקצע בביקורת פנים וניהול סיכונים. מאז הוא עוסק בתחומים אלה שלושים שנים בתחומים אלה, הציור התפרץ לחייו לפני יותר מעשור במקביל לתפקיד מבקר פנים ראשי בחברה ממשלתית. "קיבלתי ליום ההולדת מתנה מרעייתי כן ציור, קנבס וצבעים ולאחר חצי שנה שהוא עמד במרכז הבית בודד וגלמוד החלטתי לנסות ומאז ההתפתחות האומנותית שלי היא בדרך של התנסות וניתן לראות זאת גם בעבודות שלי".

מה מנהל הסיכונים שבך היה מייעץ? להיות אומן – זה לא "מסוכן"? האם בגלל זה אתה גם מבקר פנים?

"שאלה שהיא בהחלט מהותו של האמן, האם הוא יכול להתפרנס מאומנתו? בשנת 2015 הצגתי בתערוכה קבוצתית בגלריה AGORA בצ'לסי שבניו יורק. חוויה מטורפת להציג בבירת האומנות העולמית והייתי משוכנע שאמכור לפחות ציור אחד, הרי האומנות שלי היא עכשווית מאוד יצרית ותוססת מתאימה בדיוק לדירות הלופט במנהטן, וכשנחשפתי לעולם האומנות הניו יורקי הבנתי שזה לגמרי לא כזה פשוט, מספר הגלריות ומספר האומנים המוכשרים המציגים בכל גלריה הוא עצום וכאן עשיתי את החשבונאות הפרטית שלי והבנתי שכדאי בשלב זה להמשיך בעבודת הביקורת הפנימית. אני חושב שיש בשוק האומנות אמנים היוצרים אומנות לפי טעם הקהל ויש כאלה שיוצרים אומנות מהבטן, לפי זה נקבע גם המחיר והביקוש וההיצע. אני מכיר אמנים שכן מתפרנסים מהאומנות שלהם וזה באמת חיבור שנוצר בין האמן לרוכש וגם כאן נדרש מהאמן הרבה עבודת שיווק וקידום עצמי במטרה לחשוף את האומנות שלך".

מתי יש לך זמן לעסוק באומנות?

"הצילום מלווה אותי בדרך לפגישות ומהפגישות, העסוק בציור זה כבר יותר מורכב והוא קורה בשבתות או לעיתים באמצע כתיבת דו"ח ביקורת כשאני חש צורך בניתוק והפריה יצירתית של המוח".

הציור לטענתו הוא תהליך של התפתחות מתמדת והבחירה שלו מה לצייר מושפעת גם מאומנות שהוא רואה ובעיקר ממה שמשתקף מתוך התת מודע והנפש שלו, ציוריו הם בעלי אקספרסיביות, ונטייה למצבי רוח. התנועה בעבודות האקריליק שלו משקפת חשיבה קיומית, תשוקה לחקור כיצד אנו מפרשים את העולם, את הדינמיות של הדמיון ומה כל צופה רואה במונולוג הצבעוני המוצג בפניו. הוא צלם וצייר, ומיומנותו במדיום זה מדגימה את ההתבוננות החדה שבה הוא פוגש את החיים - דבר שמזין גם לציוריו.

העבודות האקלקטיות שלו הן אינטואיטיביות ומופשטות בעת ובעונה אחת. ניתן למצוא מידה וביטוי מובהקים לשימוש שלו בצבעים ובמשיכות מכחול לא שגרתיות ודינמיות. "יש כאלה שכבר יודעים לזהות את האומנות שלי וזה מאוד מחמיא, עם זאת עבודות שייצרתי לאחרונה מאופיינות בסגנון שונה ובצבעוניות מורכבת, כך שמבחינתי האומנות שלי היא סוג של שפה שמשתנה ונבנית רבדים רבדים כל העת. תהליך הציור שלי הוא דיאלוג ביני, הצבעים, המברשות, המריתים שבהן אני משתמש והבד", מסביר האוספטר על התהליך המוביל ליצירת "הציור המושלם" שלו, תוך שימוש בשכבות של צבעים, טקסטורות וטכניקות.

תהליך היצירה שלו דינמי, לדבריו פעמים רבות הוא לא מדמיין את הציור הסופי, הציור מתחיל תוך שימוש בשפכטלים ותוך כדי עובר לשימוש במכחולים וכך מתנהל דיאלוג שלו עם הקנבס תוך שימוש במגוון גדול של צבעים שתמיד נמצא לידו. "קורה שציור מתחיל בצורה מסוימת ואני מראה אותו לליאור הבן שלי שאוהב אותו ושעה אחרי זה הציור נראה אחר לגמרי ואני חוטף על הראש ממנו למה שיניתי. אני חושב שכל אמן מצייר את נפשו לדעת עד לרגע שמה שהוא רואה וחווה מולו הוא רגע של שלמות ולא בהכרח שזה הציור המושלם אלא זה הרגע שלאומן אין יותר מה לומר לקנבס באמצעות הצבעים שלו.

לקראת התערוכה הקרובה לקחתי את אחד הציורים הראשונים שלי שבשלב מסוים לא דיבר אלי וייצרתי עליו ציור חדש, הציור נקרא מחווה להיצ'קוק ומוצג בתערוכה שכבר תלויה בפרישמן 46 ת"א וזו דוגמה טוב לשיח הזה עם העבודות שלי שלגבי העבודה הזו לא אמרתי את המילה האחרונה כל השנים הללו".

העבודות שלך צבעוניות ומופשטות, אתה מבטא באומנות שלך את ההנאות והשלבים המהורהרים של קיומנו וחווייתנו. הצופה שמביט בעבודותיך המופשטות מבין את הכוונה לדעתך?

"לדעתי ומתוך שיחות עם הצופים שלי מה שיפה בשפה הזו שנוצרת ביני כאמן לבין המתבונן אלה סוג של מסרים חבויים שכל אחד מגלה מתוך המקום של ההתבוננות שלו ומה שהציור מייצר בתת מודע שלו. לעיתים אנשים מספרים לי על דברים שהם רואים וזו בעצם החוויה שלהם, אני לא תכננתי לייצר את הדימוי הזה ולעיתים גם לא שמתי לב שייצרתי אותו בתוך מקטע מסוים של הציור. לדוגמה בציור שנקרא כאוס צבעוני אותו ציירתי לפני מספר שנים והוצג במספר תערוכות שמתי לב רק השנה שהתבוננות בו בזווית מסוימת על מקטע בציור נותנת תחושה שהנקודות האדומות במקטע זה מרחפות כמו בציור תלת מימד הן מקבלות עומק וזו דוגמה מצוינת בה גם אני כאמן שייתר את הציור מגלה בתוך היצירה שלי מבט ועומק שלא שמתי לב אליהם לא כציירתי את הציור ולא במשך שנים שהציור היה תלוי במקום אחר בביתי".

עולם האומנות, לדבריו, הוא עולם בעל עומקים והשפעות רחבות מאוד על הצופים, והוא צופן בחובו גם הפתעות לאומן עצמו, האוספטר מספר על מקרה כזה: "יצא לי לצלם צילומים שרק אחרי שהעליתי אותם על מסך המחשב גיליתי פתאום שבירה של קרני אור שיצרו פריזמה של צבעים אותם לא ראיתי תוך כדי צילום, או צילום שצילמתי בכיכר טראפלגאר בלונדון של שתי נערות שצועדות עמוסות שקיות קניות ושתיהן מביטות לימין שלהן, כשהעליתי את הצילום למסך גיליתי שגם אחד מפסלי האריה המפורסמים שמאחוריהן מסתכל לאותו כיוון. כך גם בציור, המתבונן מגלה בעבודות שלי דימויים שהן עבורו ולעיניו בלבד. הקסם של האמן שמצליח לייצר גם מבלי שהתכוון לכך במודע הוא קסם אמיתי שמקבל מקום רק כשאדם אחר מתבונן ביצירה שלו ומשפע מהצבעים מהקומפוזיציה והמכלול".

תערוכת היחיד מתקיימת בין התאריכים : 2.8-30.9.2022 בחלל הכניסה של מגדל פרישמן 46 , תל אביב. הכניסה חופשית