למעלה מ-340 בני אדם, בהם האמנים עלי צ'רי ומיכאל רקוביץ, חתמו על מכתב התומך באמנים עיראקים, שהתנגדו להצגה של יצירותיהם בביאנלה בברלין, סמוך לתצוגה המתמקדת בכלא אבו גרייב, הידוע לשמצה, בבגדד.
האמנים סאג'אד עבאס, ראאד מוטאר ולית' קארים מחו נגד הצגת עבודותיהם במוזיאון "המבורגר באנהוף" ללא הסכמתם. זאת משום ששם מוצגים גם תצלומים של האמן הצרפתי ז'אן ז'אק לבל. אמן אחר, סג'אד עבאס, ביקש להסיר מהגלריה את הסרטון והבאנר שלו, I Can See You (2013).
יש לצין שכל העבודות האלו מוצגות כעת במקום אחר.
דובר הביאנלה בברלין אומר: "העבודות של מוטר ושל עבאס הוצגו בסמוך לעבודה של לבל. כעת הם מוצגים במקומות שונים (Akademie der Künste Pariser Platz ו-KW Institute for Art Contemporary). עבודת וידאו של לית כרים עדיין מוצגת בחדר אחר, באותו מקום".
האוצרת Rijin Sahakian יזמה את המכתב שפורסם במקור ב-ArtForum. היא כותבת כי : "הביאנלה קיבלה את ההחלטה לצרף תמונות של גופות עיראקיות, שנכלאו שלא כדין תחת כיבוש, תוך הצגתן ללא הסכמת הקורבנות וללא כל תמיכה מהאמנים העיראקים המשתתפים בביאנלה, שעבודותיהם הוצבו בסמוך, ללא ידיעתם. ”
לבל הגדיל תמונות של אסירים מעונים בכלא, שצולמו על ידי חיילים אמריקאים והודלפו ב-2004, שנה לאחר הפלישה של ארה"ב לעיראק, עבור התערוכה שלו בשם Poison Soluble (2013). בהודעה באתר הביאנלה, אומר לבל שהוא "הדפיס והגדיל את תמונות הצבע, שצולמו על ידי המענים, תוך שהוא משלב אותן בתמונות עיתונות בשחור-לבן, בהן נראות עיירות עיראקיות שנהרסו או נמחקו לחלוטין, על ידי חיל האוויר האמריקני".
לדברי דובר הביאנלה, התמונות של לבל מוצגות בתערוכה, ב"מיצב דמוי מבוך. שנמצא, ותמיד היה, מאחורי וילון עם שלט בחזיתו, המתריע בפני המבקרים על תמונות של אלימות בקנה מידה גדול, היכולות לעורר תגובות קשות".
ללא שם(2012) של ראאד מוטאר
באדיבות Rijin Sahakian © Raed Mutar, צילום: Eric Tschernow
הסרטון "גבולות העיר" של קארים, משנת 2014 , בוחן את ההשפעה הפסיכולוגית של ההפצצות וההרס, בעוד שהציור ללא כותרת, של מוטאר (2012) , משקף את הזמן שחלק בסטודיו עם שני חברים אמנים בבגדד. Sahakian מסבירה כיצד הוצגה התערוכה בתחילה: "אני רואה את עבודת החיתוך, הטאטוא והווילון של עבאס, כרים ומוטאר. המחצית השנייה של עבודתו של עבאס נמצאת בצד השני. אני צריכה לעבור דרך הווילון כדי לראות את שאר ההתקנה שלו. תוך כדי כך , מוצג לי מיצב של Lebel [Poison Soluble]. המיצב מורכב מתמונות שהודפסו בגודל טבעי. נראים בהן העור החרוך, הגפיים והפנים המכוסות ברדס של הגברים העיראקים, שהתעללו בהן ושהם ונרצחו באבו גרייב".
סהקיאן מתארת במכתב המדובר את תפקידה בביאנלה, ואומרת : "הצגתי את עבודתם של עבאס וכרים לביאנלה, השאלתי ציור של האמן ראאד מוטאר לתערוכה ותרמתי טקסטים קטלוגיים על עבודתם. הכרתי לראשונה כל אחד מהאמנים האלה בבגדד, שם הם חיו ויצרו את העבודות, שנבחרו בין 2011 ל-2014".
תמונה מתוך הסרט (2013)The City Limits של Layth Kareem
קארים גינה בפומבי, בשיחה, את התצוגה שהתקיימה, במסגרת התוכנית הציבורית של הביאנלה. סחקיאן, שהיתה גם חלק מהשיחה וכותב במכתב : "חילופי הדברים האחרונים שלנו מתייחסים לעבודת הווידיאו שלו, שנוצרה עם חברים ותושבי בגדד אחרים, החולקים את חווית החיים שלהם עם רוח הרפאים התמידית של האלימות. זאת בניגוד לעבודת אבו גרייב, המשחזרת את הכוח הא-סימטרי הטמון בתמונות חסרות הכבוד והוא כותב כי : "כרים מגיב, בכך שהוא מודיע בקור רוח לקהל, שיש לו בני משפחה שנכלאו באבו גרייב. הוא מצביע בכניסה על מה שחסר באזהרת המבקרים, בצבע הצהוב הבוהק שם נכתב: "הם לא נתנו את רשותם. אני לא יכול לקבל את זה״
כמה דקות לאחר מכן, עומד על הבמה קאדר עטיה, האוצר הראשי של הביאנלה, ומספק רציונל להכללת היצירה בתערוכה : ״אנחנו צריכים להבין שהתמונות חייבות להיראות כדי שיתרחש שינוי פוליטי". מוקדם יותר השנה אמר עטיה לערוץ החדשות הערביות: "עם העבודות האלה, אנחנו מסתכלים על המרחב שבין תוקפים לקורבנות. כל הפשעים מאחדים את הקורבנות ואת המבצעים, פסיכואנליטיקאים יודעים את זה".