חווית מולטי-מדיה שאפתנית, הבודקת את חשיבות המים בהקשר ילידי, הפכה לסיפור אזהרה על בירוקרטיה, חוסר תקשורת ומאמצים בעלי כוונות טובות אך בעייתיות, לפיוס בקנדה.
הפרויקט המדובר עלה לראשונה בשנת 2016 כשיתוף פעולה בין האמנית הבריטית איימי שארוקס (שזה עתה קיבלה הסכם פשרה בן שש ספרות מהטייט לאחר שהעלתה טענות על הטרדה ואפליה), יוזמת מוזיאון המים שלה וקולקטיב המורכב מהאמנים והאוצרים הילידים: שרה רוק, לסלי מק'ו ואלווד ג'ימי.
הפרויקט היה אמור לכלול סדרה של אירועים חיים ווירטואליים, במהלך ההרצה של Luminato 2022 (9-19 ביוני) תחת הכינוי Museum of Water, או פשוט Um of Water. הוא כבר קיבל תקציב של 156,000 דולר קנדי (121,000 דולר). אבל, ימים לפני הופעת הבכורה של הפרויקט, הוא בוטל בפתאומיות.
כפי שתועד בתוכנית האחרונה של "טורונטו סטאר", סאגת ביטול Um of Water הינה מטאפורה לאומית. במדינה שבה היעדר גישה למי שתייה בטוחים ונקיים בשמורות הילידים, נחשבת להפרה של הזכויות המוכרות על ידי האו"ם למים ותברואה, יש כיום 34 מאגרי מי שתייה ארוכי טווח כרזרבות - חלקן קיימות במשך יותר מרבע מאה — והיעדר מימון ממשלתי לא עוזר לשיפור המצב.
העיר טורונטו עצמה גובלת באגם אונטריו (Iroquois או "מים בוהקים"), שם עמים ילידים היו "שומרי מים" במשך אלפי שנים.
באחד מתוך סרטונים רבים, שפורסמו בפייסבוק בתחילת השנה לקידום Um of Water, עלה באופן ישיר נושא הייעוץ להרתיח את המים בעתודות.
לאחר השקת הפרויקט בשנת 2021, כאשר הופעת הבכורה המתוכננת של הפרויקט ירדה מהפרק בגלל הקורונה, הושקו פלטפורמות מקוונות אינטראקטיביות, כדי להגביר את המודעות הן לנושאים של מים והן לנושאים ילידיים.
מארגני פסטיבל לומינאטו - שנוסד ב-2007 כאמצעי לתחייה אזרחית לאחר מגיפת ה-SARS וביקשו להציג את הגיוון והיצירתיות של טורונטו - לקחו אחריות על הפיאסקו. בהודעה שפרסמו הם כתבו: "עשינו הרבה טעויות בתהליך, לא סיפקנו את המשאבים, התמיכה, הכבוד וההתייחסות לנוהלי הקהילה, הנדרשים כדי להשלים ולהציג את Um of Water ברמה הראויה לה. כתוצאה מכך, החלטנו שלא נציג את Um of Water בפסטיבל השנה, ואנחנו מצטערים מאוד על התוצאה הזו".
בעקבות הביטול של Um of Water, עולות בתוכנית האחרונה של "טורונטו סטאר" ובמקומות אחרים,
האשמות חדשות על עמלות שלא שולמו והיסטוריה של אפליה של אמנים ילידים על ידי Luminato
בהודעה שפורסמה בטוויטר, אמר קולקטיב Um of Water שהם חוו בזמן העבודה עם לומינטו "גזענות אנטי-ילידית, חוסר אחריות והזנחה". הם ציינו בעיות עם איחור בתשלומים, היעדר חוזים, בעיות בשפה השיווקית ו"דפוס חוזר של התנהגויות מזיקות נגד קהילות ילידים".
האמנית והמפיקה הצרפתייה דניס בולדוק, שהייתה מעורבת ב-Um of Water בתחילת דרכה, עבדה עם לומינטו במשך חמש שנים והובילה שם מספר תוכניות, סיפרה ל"טורונטו סטאר" שחוויתה עם הפסטיבל הייתה "צורכת, אינטנסיבית ומתישה".היא הוסיפה כי המחדל האחרון אינו הפעם הראשונה שבה לומינטו נכשלת בתמיכתה באמנים ילידים.
בהודעתם כתבו מארגני הפסטיבל כי "לומינטו הפנימה מערכות ונקודות מבט קולוניאליות ועסקה באמנים ילידים בדרכים המשפיעות לרעה על חלק מחברי קהילת אמנויות הילידים... אנו רוצים ללמוד מהניסיון הזה. אנחנו צריכים לפעול בדרך טובה יותר". הם הוסיפו כי הפסטיבל מתכנן לשכור יועץ ילידים, שיבחן וישפר את המבנה הניהולי של הפרויקט.
בכל זאת יש קצת אור בקצה המנהרה גם עבור Um of Water, לפי הכתבה של "טורונטו סטאר", מספר פסטיבלים ילידיים פנו לקולקטיב והם מעוניינים לארח את הפרויקט.