"מוזיאון הטיימס" של גואנגדונג הודיע אתמול כי יסגור את שעריו לאחר כמעט 19 שנים. המוזיאון הפרטי הוא בין מוזיאוני האמנות הפרטיים הוותיקים והמכובדים ביותר בסין, והוא ידוע באוצרות המתחשבת שלו באמנות, ובתכניות האקדמיות שמתמקדות בדרום סין וכן בדרום מזרח אסיה ובדרום הגלובלי.
החלל ייסגר לאחר סיום התוכנית הנוכחית שלו River Pulses, Border Flows ב-9 באוקטובר, כך נמסר בערוץ ה-WeChat שלו.
"מוזיאון הטיימס" היה בחזית עיצוב סצנת האמנות של אזור הדלתא של נהר הפנינה (PRD) דובר הקנטונזית בדרום סין, שכולל גם את שנזן ואת הונג קונג. לאזור יש "תרבות היסטורית כגבול של סין האימפריאלית, ואחרי שנות ה-90 של מדיניות הרפורמה ותנופת הנדל"ן", אומרת סגנית המנהל והאוצר הראשי, ניקיטה ינגקיאן קאי.
" 'מוזיאון טיימס' היה עדות לשינוי של הגבול הזה במשך שני עשורים . בהשוואה לשנחאי ובייג'ין, לאזור המדובר לא הייתה מעולם תשתית אמנותית חזקה מאוד, או סצנת גלריות מסחרית גדולה", אומרת קאי. לדבריה, " 'מוזיאון הטיימס' הוא אחד הוותיקים שהשקיעו הרבה בטיפוח האקולוגיה המקומית של האמנות העכשווית." והיא מוסיפה כי : "עבור האזור זה אובדן גדול, וגם עבור דור של אמנים באמצע הקריירה ואמנים מתפתחים בכל סין, בגלל ההתמקדות שלנו בתחום האוצרות של האמנות ובמחקר. אנחנו לא מודל מוכוון דמי כניסה".
הבניין הגבוה שהיה ביתו של מוזיאון ה-Guangdong Times
צילום: באדיבות מוזיאון גואנגדונג טיימס
בהודעת המוזיאון נכתב כי סגירתו נובעת מההאטה הכלכלית של סין, שלוותה במחצית הראשונה של השנה הזו בסגרים קפדניים ובקרות אחרות כתוצאה מהקורונה. כל אלה הובילו להיווצרות "כדור שלג", שגרם מאז אמצע 2021 ,לירידה במגזר הנכסים. מאז 2010 הוציא מפתח הנכסים התומך במוזיאון, Times China, 200 מיליון יואן (24.7 מיליון ליש"ט) על המוזיאון. באותה שנה סיימה החברה את שותפותה עם "מוזיאון גואנגדונג לאמנות", בבעלות המדינה, והקימה זרוע ללא מטרות רווח, לניהול "מוזיאון הטיימס" באופן עצמאי. ב-2018 היה "מוזיאון טיימס" המוסד הסיני היחיד עד כה שהתרחב למערב, ופתח חלל בברלין שנסגר גם הוא ביוני האחרון.
ב"מוזיאון הטיימס", שממוקם בקומה ה-19 בבניין רב קומות באזור הצפוני של גואנגג'ואו. ייסגר שטח התצוגה שגודלו 1,200 מ"ר, וכך גם המשרדים בקומה ה-14. בית קפה וחלל אירועים בקומה הראשונה יישארו פתוחים, ויימשכו בו, בחלל האירועים, תכניות ציבוריות מתוכננות ,עד נובמבר.
תחנת Huangbian, פרויקט צדדי עצמאי שהושק ב-2012 על ידי Liang Jianhua, אוצר "מוזיאון הטיימס" בין השנים 2011 ל-2022, ימשיך לפעול.
מבט מיצב של התערוכה Big Tail Elephant: One Hour, No Room, Five Shows in 2016
צילום: באדיבות מוזיאון גואנגדונג טיימס
מתוך רגעי השיא של "מוזיאון הטיימס", זוכרת קאי את הרטרוספקטיבה של 2016 של הקולקטיב הפורץ של גואנגג'ואו, Big Tail Elephant, ש"שימש השראה לדור צעיר יותר של אמנים שסיים את לימודיו באקדמיה לאמנות בגואנגג'ואו". היא גם מדגישה את רשת המחקר All the Way South, אשר חוקרת את הדרום הגלובלי באמצעות מחקר, דיאלוג ומלגה. "יש היסטוריה עשירה של גואנגג'ואו באינטראקציה עם דרום מזרח אסיה, ועם אפריקה] דרך הקהילה האפריקאית הגדולה שלה לשעבר, שאנו מקווים שתוכל לעורר דור חדש", אומרת קאי.
המוזיאון ישמור על צוות שלד הכולל את קאי, המנהל ג'או צ'י והמנהל האדמיניסטרטיבי ליו צ'יאן. צוות העובדים שלו כבר הצטמצם מ-16 בתחילת 2022, לעשרה. שאר העובדים המפוטרים מנהלים משא ומתן עם צוות משאבי אנוש של "טיימס צ'יינה" כדי לקבל עפ"י חוק את פיצויי הפיטורים, המזכים במשכורת של חודש, עבור כל שנת עבודה.
"טיימס צ'יינה" הציעה לשלם פיצויי פיטורים באפריל 2023 , במקום לאחר הסגירה, אמרו בעילום שם שלושה מהצוות המעורב ל-The Art Newspaper. קאי מאשרת שהצוות מנהל מו"מ עם HR של חברת הנכסים "מכיוון שאין תזרים מזומנים לשלם את הפיצויים במשבצת אחת". היא מוסיפה כי : "[שוק העבודה] לא מאוד חיובי, אז הם צריכים את התשלום הזה ואני לגמרי תומכת בהם."
זאת ועוד. על פי הודעת WeChat המוזיאון שואף להיפתח מחדש, בצורה כלשהי, בשנה הבאה. זה ידרוש "להציג דגם אחר", אומרת קאי. לדבריה, "חסר מקום למוזיאון פרטי מסוג זה, המבוסס כולו על מימון תאגידי, ללא תמיכת המדינה. נצטרך להקטין את קנה המידה ולבנות מחדש, ולספר סיפור אחר המשלב את הסצנה התרבותית עם המציאות של סין. אני אופטימית לגבי ניסוי בקנה מידה קטן יותר, לפיתוח מערכת אקולוגית מגוונת יותר", היא אומרת ומוסיפה שבסופו של דבר, "אנשים הם הנכס החשוב ביותר שלנו".